תשובה להטפה של הגורו גארי יורופסקי
מאת: דר' זאב הולנדר | 5 בינואר 2014
"בצלם אלוהים ברא אותו…ויאמר אלוהים:נעשה אדםבצלמנו כדמותנו וירדו
בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה וגו'…" (בראשית א 26-27).
הבוחן את משנתו המשתלחת של גורו הווגאניזם גארי יורופסקי יבחין כי כל כולה נשענת על רגל מוסרית אחת ויחידה. סלק אותה והמשנה הופכת לבלתי הגיונית בעליל. משענת יחידה זאת היא הטיעון הדרמטי כי מבחינה מוסרית אין הבדל בין בני האדם ליתר עולם החי.
האם האדם הרציונאלי יכול לקבל טיעון מוסרי כזה? קצרה כאן היריעה מלהעלות את תיאוריות המוסר העיקריות השולטות בפרדיגמה הפילוסופית הנוכחית ולבחון את התאמת הטיעון הזה, שהועלה כבר בעבר, בצורות מקורבות, ע"י זינגר ואחרים. ניתן לגשת לכך בגישה פרקטית עממית ולבחון מספר דוגמאות מוחשיות למצבים בעלי מאפיינים מוסריים.
דוגמא אחת מתרחשת בסירת הצלה זעירה ובה שרויים 10 ניצולים בני אדם מבוגרים וילדים וכן כלב זאב יפיפה. הסירה העמוסה מדי מבחינת המקום בה עומדת לטבוע. מישהו (אחד) צריך להיות מושלך למים כדי שהסירה תוכל להמשיך לצוף. האם ניתן לצפות כי באופן טבעי, המעשה המוסרי ביותר יהיה לעשות הגרלה בין 11 הניצולים באופן שווה? התשובה לפי הגורו היא כי אמנם כן. ספק אם יסכים לכך הקורא הרציונאלי.
סרטון מקוצר של עיקרי טענות הגורו: {youtube}D1cZLf6B0M0{/youtube}
נוכל לבחון דוגמא אפשרית אחרת: בסערת ברקים נהרג צבי בשדה מפגיעת ברק. באותו שדה וסערה נהרג גם אדם שטייל באזור. לשיטתו של הגורו בשרו של הצבי מותר מוסרית למאכל שהרי לא היה שייך לחיות הבית, לא הוחזק בבעלות האדם ולכן גם לא "שועבד" או עונה על ידו. אין בעיה לאדם לאכול את בשרו הטעים. האם גם טבעי מוסרית יהיה לאדם לאכול את בשרו של המטייל ביש המזל? התשובה הברורה היא שלא. יש הבדל עצום לדידו של כל אדם שפוי ורציונאלי בין אכילת בשרו (ולכן בין בשרו) של הצבי שנהרג בברק ובין אכילת בשרו (ולכן בין בשרו) של האדם שנהרג כך.
הגורו מביא את דוגמת הפרה שעוברת תהליך של הזרעה מלאכותית. הוא טוען כי אין הבדל בין תהליך זה ובין "תהליך" של אונס אישה. נשאלת השאלה הפשוטה, האם אישה ממוצעת הקוראת מאמר זה או מאזינות לדבריו מרגישה, באינסטינקט המוסרי הנטוע בה, כי הפרה עוברת מבחינה נפשית את מה שהיא הייתה מרגישה אילו הייתה נאנסת. ניתן להמר כי האישה הסבירה, הממוצעת והרציונאלית תענה ללא היסוס בשלילה רועמת (וזועמת).
ואם כבר בתחום התקיפה המינית אנו נמצאים עולה השאלה האם פרה שרועה באחו, אשר הרועה שלה טופח על אחוריה ומחליק בידו על ירכה מתוך חיבה, מרגישה באופן טבעי כמו הקוראת או המאזינה הממוצעת אילו המנהל שלה היה עושה בגופה את אותו הדבר (מתוך חיבה). האם הפרה מרגישה כמוך גברתי במצב זה? כי אם לא כיצד ניתן לקבוע (כפי שעושה הגורו) שבעלי החיים ובני האדם צריכים מוסרית לזכות לאותו ייחס ואין הבדל בין תחושותיהם?
ההבדל העצום בין בעלי החיים והאדם מקורו האחד והמכריע הוא בתבונת האדם. מקומה האנטומי של זאת היא המוח.הגורו טוען כי מפליא שאנו טוענים לשוויון או קירבה בפעולתם הפיסיולוגית של אברי הגוף השונים בין אדם לחיה אך מסרבים לעשות לגבי איבר אחד, הוא המוח. אבל למה שאדם רציונאלי יעלה בדעתו לטעון לשוויון כזה? הרי יש הבדלים מבניים התפתחותיים עצומים בין מוחו של האדם ומוחו של כל בעל חיים אחר המוכר לו. מקור התבונה והמוסר – המוח, שונה מהותית בין האדם והחיה. מהיכן, אם כך, לקח הגורו כי לבעלי החיים הכרה מסדר שני (הכרה בכך שהוא מכיר), כמו שיש אך ורק לאדם שהוא גם ייחודי בכך שהוא בעל שפה עשירה ומופשטת. אותה תבונה המצויה באותו חלק אנטומי כה שונה בין אדם לחיה, יצרה רק אצל האדם את המוסיקה, האומנות, השאפתנות, המבנה הסוציאלי המורכב, המדע על כל משמעותו והטכנולוגיה הנובעת ממנו.
בחינה של האמור לעיל, נותנת רק למסקנה רציונאלית אחת להתקיים וזאת באופן חד וחלק: בין בני האדם ובעלי החיים קיים הבדל מוסרי עמוק.
מסקנה הכרחית זאת אינה מאפשרת יותר לקבל את הסבריו של הגורו שהרגל הפילוסופית האחת עליה נשען טיעונו קרסה. המקשיב להרצאתו שוב והפעם מתוך ההבנה הזאת יבחין מייד בחוסר המוחלט של כל בסיס הגיוני – מוסרי לרעיונותיו.
טיעונים משניים תומכים של הגורו יורופסקי משוללים הגיון באותו אופן. קל לראות זאת אם יתהה הקורא תהיות כגון אלה:
האם האדם באמת הרביבור (Herbivore) ש"מצא חן בעיניו" לאכול בשר? האם זה הגיוני שמבחינה תרבותית כמעט כל העולם האנושי, מזרח כמערב, צפון כדרום, מפותח ועשיר, מפגר ועני אוכל בשר. ומבחינה ביולוגית מדוע שזה יהיה טעים לנו בכלל? האם לא הגיוני שדרושה גם התאמה ביוכימית מינימאלית (ולא רק אנטומית של אורך המעיים) כדי שבעל חיים יוכל לעכל באופן יעיל בשר ומוצרים מהחי?
מדוע טבעונים חייבים לנהל דיאטה קפדנית (בתוספת מוצרים מתועשים) כדי שלא יחסר להם מרכיב תזונתי חיוני כמו אומגה3, ויטמין D (בהתאם לסוג העור או המיקום הגיאוגראפי), ויטמין B12, ולהקפיד על אכילת ברזל מתוכננת? זאת לעומת האוכלים מזון מאוזן (מוצרי אדמה ומוצרים מהחי) המקבלים כידוע את כל הדרוש להם ללא תכנון מיוחד?
את התשובה האחת המשותפת לכל התהיות האלה טורחים הרופאים והתזונאים להציג בפנינו חזור והצג בעשרות השנים האחרונות: כדי לשמור על בריאותו חשוב לאדם לאכול ממקורות מגוונים ובצורה מאוזנת.
הגורו טוען: "תוצרי האדמה אינם יכולים להזיק לכם". זה שקר פשוט (או אולי בורות מדהימה?). הרעלים הכי חזקים המוכרים לאדם מקורם צמחי. האין הטבק צמחי? יש צמחים ובהם חומרים הגורמים מוטציות בתאים יותר מהחומרים הידועים כמסרטנים בטוחים כגון: עשן טבק וקרינת UV.
מעניין במיוחד לבחון את הסתירה הפנימית העמוקה והרחבה הקיימת במשנתו של הגורו כפי שהוא מציגה ברבים. הוא מתיימר לגלות לקהל מאזיניו כיצד מרגישות חיות משק החי. האם יש לו צידוק רציונאלי ומוסרי להשליך עליהן את רגשות האדם ובמיוחד את העדפותיו המוסריות, תוצר תבונתו הייחודית מהאיבר הייחודי? הוא משייך לחוויות החיות מושגים כגון שבי, עבדות ואונס. הוא מייחס להן חוויות תרבותיות חברתיות אנושיות של השפלה והרגשת חוסר חירות. האם לא ניתן להעלות על הדעת, באותה רמה של אינטואיטיביות, שעז המוחזקת בתנאים שנקבעו בקפידה ע"י חוק הומאני מתאים (ראו להלן), או פרה חולבת ברפת מודרנית המוחזקת עפ"י חוק מתקדם כזה, אינן "מרגישות טוב" יותר מאשר אלה המכתתות רגליהן כל היום כדי ללחך מספיק חלבון מתנובת האדמה (זאת מאחר ומזון זה הוא בערך פי 10 פחות מזין מזה הבא מהחי)? אם נתרגם את הטפתו זאת של הגורו יורופסקי לשפת הפילוסופיה נקבל כי הוא מטיף אדוק לאנתרופוצנטריות. הרי דווקא הוא מטיף לכך כי הרגשות והתחושות האנושיות הסובייקטיביות (qualia) הם הם המכתיבות והמייצגות את מה שהחיות מרגישות. האם לא יעלה על הדעת, עפ"י הגורו, שיש תחושות חיתיות שאנו, בני האדם, אמורים להרגיש (אין לנו מושג מה הן, כי איך יהיו לנו? ולכן, טוען הגורו ביהירות והרגשת עליונות סוגנית, צריכים החיות להרגיש מה שהאדם מרגיש).
מצד שני הגורו מטיף בסוף נאומו כי משימת האדם היא "להשאיר חותם על הכוכב הזה ע"י גרימת כמות הנזק המינימאלית האפשרית תמיד". זה ייחוס תפקיד בהמי מצומצם לאדם והורדתו לדרגת בהמה. כול מהות האדם, על פיו (על גדלות רוחו ותבונתו) היא גרימת נזק מינימאלית. הגורו שונא בני אדם ככאלה, הוא רוצה להורידם לדרגת בהמות (הוא טוען כי אין הבדל בינם לבין האדם, כך שבשבילו אין זאת ירידה כלל). גרימת נזק מינימאלי כשאיפת על אנושית פירושה הוא לחיות את חיי האדם כבהמת השדה. כיצד אפשר לצאת מסתירה מהותית כזאת? מצד אחד מטיף הגורו לאנתרופוצנטריות שהיא עליונות האדם על בעלי החיים בכך שהוא משליך עליהם את כל רגשותיו ו"מחייבן" בהן ובאותה נשימה הוא דורש מהאדם להתבהמות ע"י הורדה ודרדור של כל שאיפותיו לכדי "מעבר בעולם עם השפעה מינימלית עליו". סתירה זאת מעידה על חוסר הבסיס הרעיוני המוצק להשקפת העולם האבסורדית שהוא מציג.
הצופים היהודים הנתונים למאמצי השכנוע של הווגאן יורופסקי חשופים להכחשת שואה המוכרזת ע"י הגורו בראש חוצות ע"י טענתו, שבכול יום מתבצעת השואה הכי גדולה: כך וכך בהמות נשחטות. האם זה שווה ערך למה שעשו הרוצחים הנאצים לבני-אדם נשים גברים וילדים?!
אין בכלל ספק כי מעני החיות שנראו בקליפ, שהציג הגורו, הם פושעים פליליים מהגרועים ביותר. אין ספק כי יש ליצור מערכת חוקים הומאנית חדשה ורחבה, שתביא את הטיפול בחיות המשק החי לרמה שתתיישב עם המוסר האנושי שלנו. גם הכרחי להקים גוף אוכף (מעין משטרתי) ומפקח של בעלי עניין.
האם במקום פתרון חוקי מתקדם והומאני כזה לבעיית היחס לחיות המשק החי, יעדיף הקורא את הפיתרון המוצע ע"י הגורו יורופסקי של שילוב מלא סתירות פנימיות וחסר כל ביסוס של אנטרופוצנטריות מצד אחד ודרישה להתבהמות כללית מצד שני?
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.