פצצה אקלימית
מאת אורי רדלר | פורסם במקור ב28 בנובמבר באתרו "האונה"
פצצת אטום ירוקה התפוצצה לפני כשבוע, ופטריית העשן נראית למרחוק. האקר אלמוני פרץ אל שרתי "היחידה לחקר האקלים" (CRU) באוניברסיטת מזרח אנגליה, שלף משם למעלה מאלף מכתבי דואר אלקטרוני ומאות מסמכים, והפיץ אותם באינטרנט. תוכנם של המכתבים, שכמה משולחיהם ונמעניהם הם מן המובילים בחקר האקלים בעולם, מצביע על הטיה ועיוות מכוונים, לכאורה, של נתוני מחקרים הגורסים כי ההתחממות הגלובאלית היא מעשה ידי אדם, מעמיד בסימן שאלה את האתיקה המחקרית והמקצועית של חוקרים בולטים, מצביע על ניסיונות להעלמת מידע באופן בלתי חוקי, ומציג את חוקרי האקלים כאנשים קטנוניים, נכלוליים ומרושעים. מעל לכל, עם זאת, חשיפת המכתבים מערערת במידה ניכרת את האמון שניתן לתת במחקר המדעי בתחום האקלים. העולם זכה להצצה אל פס הייצור במפעל, ועכשיו אף אחד לא רוצה לטעום את תוכנן של קופסאות השימורים.
על מה המהומה?
שני הכוכבים הבלתי מעורערים של התכתובת הם פיל ג'ונס, ראש "היחידה לחקר האקלים" (CRU) באוניברסיטת מזרח אנגליה, מייקל מאן מאוניברסיטת פנסילבניה (פן) וקווין טרנברת', המדען הראשי של "הוועדה הבינממשלתית לשינוי אקלימי" (IPCC) של האו"ם בדוחות שנת 2001 ושנת 2007. לג'ונס, מאן וטרנברת' הייתה השפעה עצומה על קביעת תכני דוחות הוועדה הבינממשלתית, שהיו עמוד התווך של המחקר האקלימי שגרס כי ההתחממות הגלובאלית היא מעשה ידי אדם, ובתביעה לשינוי דרמטי באופן בו יש להתמודד עמה.
בתוך הדוחות, יוחד מקום מרכזי למחקרים של מאן, ג'ונס ובריפה, שהצביעו על?כך שההתחממות בעידן המודרני היא ללא תקדים בהיסטוריה המוכרת לנו. בדוח של שנת 2001 (עמ' 133-136) הציג הדוח תיאוריה שזכתה לכינוי "מקל ההוקי" על שם צורתה הייחודית: טמפרטורות בלי תנודה מיוחדת משנת 1000 לספירה ועד שנת 1850, ומשם עליה מטאורית עד ימינו. לשם כך, נדרש הדוח לדחות את הממצאים המקובלים, המצביעים על?כך שהייתה תקופה חמה יחסית בימי?הביניים ("אופטימום ימי?הביניים"), ואחריה תקופה קרה הרבה יותר, המכונה "עידן הקרח הקטן" (מאות 16-19). לדחיית הגוף המחקרי הרחב והוותיק המצביע על?כך הייתה חשיבות מכרעת: אם בימי?הביניים הייתה תקופה חמה יותר מבמאה העשרים, נשמטת הקרקע מתחת לטיעון של התחממות גלובאלית ללא תקדים במאה העשרים, שאפשר לייחסה למעשי ידי אדם. דוח שנת 2001 קבע (עמ' 135) באופן נחרץ:
הממצאים המצויים בידינו אינם תומכים בקיום תקופות בו?זמניות וגלובליות של מזג אוויר חם או קר באופן חריג בתקופה זו ובמונחים המקובלים "עידן הקרח הקטן" ו"התקופה החמה בימי?הביניים" אין הרבה תועלת בתיאור תנודות בטמפרטורה הממוצעת באופן גלובלי או בחצי הכדור הצפוני במאות השנים האחרונות… חום ימי?הביניים היה מוגבל לאזור צפון האוקיינוס האטלנטי.
בדוח שנת 2007 (עמ' 466-481) הייתה נימת הדברים מתונה יותר, ו"עידן הקרח הקטן" ו"אופטימום ימי?הביניים" זכו מחדש במקצת זוהרם. הסיבה למתינות זו הייתה התקפות חריפות, חוזרות ונשנות, מצד ספקנים—ובמיוחד חוקרים שערערו על נתוני "מקל ההוקי"—על הקביעות בדוח ועל אמינות התיאוריה בכללה.
נושא זה עמד גם במרכזה של חליפת המכתבים. ג'ונס, מאן וחבריהם עסקו בעיקר בניסיונות להגות מן המסלול ולמנוע פרסום מחקרים הסותרים את התיאוריות שלהם, בניסיונות להכליל מחקרים רצויים להם בדוחות הוועדה הבינממשלתית, גם אם אלו לא עמדו בתנאי הסף, בניסיונות להתחמק ממסירת הנתונים הגולמיים שעמדו ביסוד מחקריהם, וחמור מכל בהטיה של נתונים כך שאלו יסוו בעייתיות או אי קיום של התחממות.
איך הכל התחיל
תחילתה של הפרשה בתגובה אנונימית בבבלוג אנונימי (תגובה מס' 10 מה-17 בנובמבר 2009), שכלל קישור לאתר ftp ברוסיה בו הוצגו מסמכים שונים ממקור לא ברור. המדליף האנונימי כינה את עצמו FOIA, כראשי?התיבות של "חוק חופש המידע." כוונתו הייתה ברורה: לחשוף את המתרחש מאחורי הקלעים של החוקרים המובילים את דוחות הוועדה הבינממשלתית לעיני הציבור—אפילו באופן בלתי?חוקי.
משך יום או יומיים נמשכו הדיונים בבלוג כמקדם, והקישור לאתר הרוסי הוסר (את הקבצים עדיין ניתן להוריד מאתר מראה ומאתרים נוספים), אך ביום שישי, ה-19 בנובמבר 2009, כבר עיכלו כמה אתרים ספקניים את הידיעה ופרסמו אותה (למשל כאן וכאן).
מאוחר יותר באותו יום (19 בנובמבר 2009) פורסמה הידיעה בבלוג הנמרץ ועתיר ההדים בישופ היל. "זה מדהים," אמר בעל הבלוג. מדהים, אבל רק "אם זה נכון." כלומר, רק אם הקבצים הם אמיתיים ואינם זיוף.
בתוך זמן קצר התברר כי הם אינם מזויפים. בראיון בלעדי לאיאן וישארט מ-TGIF אישר פיל ג'ונס כי האקרים אכן פרצו אל מחשבי "היחידה לחקר האקלים" ודלו משם מידע. המידע מצא את דרכו לבי.בי.סי, אושר כאמין, לפחות בחלקו, על?ידי אתר הבית של תומכי ההתחממות הגלובאלית, ריל-קליימט (האתר הוקם ומפוקח על?ידי מייקל מאן). אישור סופי (כמעט) לאמינותם ניתן על?ידי פול האדסון, מומחה לשינוי אקלים בבי.בי.סי, שציין כי קיבל בהפצה אותם מכתבים ממש, חודש לפני שאלו הופצו באינטרנט.
הפצצה
הפצצה הייתה מוכנה. היה צורך רק במישהו עם גפרור שידליק את הפתיל. קופסת הגפרורים נמצאה במפתיע בכיסו של לא אחר מג'ורג' מונביוט. הכותב והאקטיביסט הירוק הנודע, הנוהג לכנות ספקנים "מכחישי אקלים" (על משקל "מכחישי שואה") כתב בטורו בגארדיאן:
אין טעם להעמיד פנים שזו אינה מהלומה קשה. מכתבי הדואר האלקטרוני… גורמים לנזק עצום. אני משוכנע עתה כי הם אמיתיים, ואני המום ומזועזע עמוקות מתוכנם.
כן, ההודעות נשלפו באופן בלתי חוקי. כן, כולנו אומרים בדואר פרטי דברים שהיינו מתייסרים לו נחשפו בפומבי. כן, חלק מההערות הוצאו מהקשרן. אבל יש כמה הערות שאין צורך בתעלולים כדי לגרום להם להשמע רע מאוד. יש כאן עדויות לניסיונות למנוע פרסום של מידע מדעי, ואפילו של השמדת מידע שהיה צריך למסור בהתאם לחוק חופש המידע.
גרוע מכך, חלק מהמכתבים מצביעים על ניסיונות למנוע פרסום מחקרים של ספקנים, או למנוע ציונם בדוחות ה"וועדה הבינממשלתית לשינוי אקלימי" (IPCC). אני סבור שראש "היחידה לחקר האקלים," פיל ג'ונס, צריך להתפטר.
מעט מאוחר יותר שב מונביוט ודש את התנהגותם המעורפלת והכושלת של ג'ונס ועמיתיו, ושל רבים מתומכיו, שנכנסו לשלב של הכחשה: "אם נעמיד פנים שאין משבר, אין זאת אומרת שהוא ייעלם."
ג'ונס עדיין לא השתכנע. אינני מתכוון להתפטר, אמר לטלגרף הבריטי. זו רוב מהומה על לא מאומה. מתנגדינו הרשעים רוצים לחבל בסיכוייה של ועידת קופנהאגן. מדובר בכמה מילים שהוצאו מהקשרן ובכלל, "נאמרו בעידנא דריתחא, כאשר הייתי מתוסכל." חשוב להדגיש, הוא אמר:
כי העדויות שהעולם מתחמם מבוססות על מגוון מקורות… הממצאים שלנו עולים בקנה אחד, בין השאר, עם אלו של מדעני נאס"א והמרכז הלאומי לחקר אקלים בארצות?הברית… העובדות מדברות בעד עצמן: אין שום צורך לעשות מניפולציה בהם.
דבריו של ג'ונס לא תרמו להרגעת הדברים, במיוחד משום שלא נגעו לשאלה המרכזית. הוויכוח לא התנהל סביב השאלה האם יש התחממות גלובלית בעשרות השנים האחרונות, שכן יש הסכמה רחבה על כך שהייתה התחממות כזו, לפחות עד שנת 1998. הדיון המרכזי היה בשאלה האם ההתחממות היא מעשה ידי אדם, או שהיא חלק מתהפוכות אקלימיות טבעיות.
נקודה חשובה אחרת, ממנה ביקשו ג'ונס, מאן ואחרים להתחמק, היא שאלת התהליך המדעי ותהליך ההגעה לקונצנזוס בנושאים מסוימים. טור דעה בוול-סטריט ג'ורנל עמד על?כך. הטור ציין כי מאן, ג'ונס ועמיתיהם הטעימו כי יש לבטל את דבריו של סטיבן מקינטייר, מיריביהם הבולטים, משום שהוא אינו חוקר אקלים. עוד הם הדגישו כי מחקריהם של אחרים אינם ראויים להתייחסות בגלל שלא פורסמו בכתבי?עת מקצועיים עם ביקורת עמיתים. במקביל, כך מעידה חלופת המכתבים, הם עצמם עסקו בניסיונות נמרצים להפעיל לחץ על כתבי?עת אלו כדי לדחוק מהם מחקרים מנוגדים, וכפו הכנסת מחקרים שלא פורסמו בכתבי?עת עם ביקורת עמיתים אל תוך דוחות ה"וועדה הבינממשלתית לשינוי אקלימי." הקונצנזוס המדעי לא הושג, אומר הטור, כתוצאה מהתגבשות קונצנזוס אלא משימוש בתרמית, הסתרה, הפעלת לחצים, ופעולות אחרות המקשות על הציבור והחוקרים לדעת "מה איכותם של הממצאים התומכים בדעתם… מתעוררת התהיה מדוע חשו אותם חוקרים את הצורך לשבש את חוקי המשחק, אם ההוכחות המדעיות כה משכנעות, כפי שהם טוענים. אם לכל הדברים האלו יש הסבר פשוט, אנחנו רוצים מאוד לשמוע אותו."
העדויות
כדי להבין את מידת החומרה של הדברים שנחשפו בתכתובת, חשוב לעיין במספר דוגמאות במפורט, ולעמוד על טיבן.
שיבוש במסירת נתונים
*במכתב 1212063122 מבקש ג'ונס ממאן ומאחרים למחוק את כל הנתונים הקשורים לדוח ההערכה הרביעי של ה"וועדה הבינממשלתית לשינוי אקלימי." הסיבה מצוינת בכותרת: נתונים אלו עלולים להידרש בהתאם לחוק חופש המידע, ולפיכך יהיו החוקרים חייבים למסור את הנתונים שלהם ל'אויבים'. מאוחר יותר הודיע ג'ונס כי הנתונים שהיו ברשותו "נמחקו בטעות." כדאי לקרוא עוד על המאבק לקבל נתונים מג'ונס ועמיתיו הסרבנים כאן וכאן).
* במכתב אחר (1254756944) כותב תום וויגלי לג'ונס:
מדכדך לקרוא את העניין עם הצחנן האמריקני הזה [מקינטייר] אבל קית' [בריפה] סיבך את עצמו כנראה… איך קית' מסביר את הפלוט של מקינטייר המשווה בין יאמאל-12 ליאמאל-הכל? ואיך הוא מסביר את ה'בחירה' לכאורה של הכרונולוגיה הטובה פחות במקום הכרונולוגיה הטובה ביותר?… אולי אפשר להסביר את זה בבהירות ובתמציתיות — אבל אני לא בטוח שקית' מסוגל לעשות זאת… והנושא של העלמת מידע הוא תפוח אדמה לוהט, המשפיע גם עליך וגם על קית' (ועל [מייקל] מאן). כן, יש סיבות להסתרה—אבל מדענים טובים רבים אינם מתייחסים באהדה לסיבות האלו… הסתרת מידע נראית כאילו יש לנו משהו להסתיר, ובעיני חלק מהאנשים הסתרה היא הסתרה של מדע מפוקפק."
וויגלי מתייחס כאן לסירובו של בריפה למסור את המידע הגולמי שלו למקינטייר (או בכלל). בסופו של דבר, מסר בריפה את המידע, תוך ניסיון להקשות על מקינטייר ככל האפשר בפיענוחו.
* וכשוויגלי וג'ונס מודאגים מחוק חופש המידע (מכתב 1106338806) מרגיע ג'ונס:
אני לא הייתי דואג בנוגע לקוד [המשמש להפקת התוצאות מהנתונים הגולמיים]. אם מישהו יפנה אלינו למידע בהתאם לחוק חופש המידע… הנתונים מכוסים [יוסתרו] על?ידי כל ההסכמים שחתמנו עם אנשים, כך שאני אתחבא מאחורי ההסכמים.
זה לא עבד, כמובן. הבקשות באו, ועמן גם התלונות על "בזבוז הזמן" הכרוך בהיענות להן. במקרה הכי גרוע, גרס ג'ונס, אם אנשים כמו מקינטייר יבקשו מידע והוא לא יצליח להסתתר מאחורי תקנות כלשהן, הוא פשוט ימחוק אותו.
עיוות נתונים, נתונים חסרים
* במכתב 0942777075 כותב ג'ונס לחוקרים ריי ברדלי, מייקל מאן ומלקום יו:
בדיוק כרגע השלמתי את הטריק שמייק השתמש בו במאמר בנייצ'ר, של הוספת הטמפרטורות האמיתיות לכל סדרה בעשרים השנים האחרונות (כלומר, מ-1981 ואילך) ומשנת 1961 לנתונים של קית' כדי להסתיר את הירידה.
"מייק" עליו מדבר ג'ונס הוא מייקל מאן. ג'ונס גרס כי ה"טריק" הוא למעשה שם אחר ל"שיטת עבודה מוצלחת שכדאי להשתמש בה." סטיב מקינטייר, שתרם הרבה לערעור תקפותה, הראה שלא בשיטת עבודה מוצלחת מדובר אלא במשהו המזכיר יותר עבודה בעיניים.
* ברוח דומה, דן וויגלי (מכתב 1254108338 בצורך להסתיר את התחממות פני האוקיינוס ב-1940. הוא רוצה להשאיר מעט התחממות, אך להסתיר את רובה, כדי להראות כי אחר?כך הייתה התחממות הרבה יותר גדולה.
* קית' בריפה (מכתב 938018124) כותב:
אני יודע שיש לחץ להציג סיפור יפה ומסודר ביחס ל"התחממות ללא תקדים לכאורה באלף השנים האחרונות או יותר בנתוני הפרוקסי" אבל במציאות המצב אינו כה פשוט… אני מאמין שנתוני הפרוקסי מציגים תנאים חמים במיוחד בעשרות השנים האחרונות… [אבל] אני סבור שההתחממות בשנים האחרונות לא עלתה כנראה על זו שהייתה לפני אלף שנים. אני לא סבור שהטמפרטורות הממוצעות השנתיות פשוט ירדו בהתמדה לאורך אלפי שנים, כפי שמייק[ל מאן] גורס…
מאן אינו מרוצה ומבקש לצמצם את הנזקים:
אם נציג את הסדרה של קית' [בריפה] נצטרך להעיר ש"משהו אחר" אחראי לפערים [בטמפרטורות]… נצטרך להוסיף כמה מלים בנושא, או שהספקנים ייהנו מחגיגה בהטילם ספק ביכולתנו להבין את הגורמים המשפיעים על ההערכות האלה שלנו, ובכך יפגעו באמונה בפלאו-אקלים.
בסופו של דבר, בריפה הצליח לספק את הסחורה, אך באי?נחת מרובה:
ניסיתי לאזן את צורכי המדע עם ה-IPCC, והצרכים לא היו תמיד זהים. הייתי מודאג פן תחשוב שאני יוצר רושם כאילו איני תומך בך מספיק בכך שדיווחתי על בעיות וספקות.
* במכתב 0939154709 כותב טים אוסבורן למאן, לג'ונס ולאחרים על האופן בו יש לטפל בנתונים בעייתיים:
הנתונים המצורפים למכתב הזה הם מהשנים 1402 עד 1995, למרות שבדרך כלל אנחנו עוצרים את הסדרה ב-1960, בגלל שאין סיגנל טמפרטורות במידע טבעות העץ שבו אנחנו משתמשים.
ובשפת בני אדם: אם עוצרים את הנתונים בשנת 1960, נדמה כאילו טבעות העצים מצביעות על התחממות ניכרת ודרמטית. אם ממשיכים את הסדרה עד 1994, רושם זה מתפוגג, כפי שניתן לראות כאן.
* ברוח דומה מציע מאן (מכתב 1054736277 "להכיל" (או להגביל) את הנתונים על התקופה החמה בימי?הביניים במחקר העתיד להתפרסם.
*במכתב 1255352257 גורס קווין טרנברת', המדען הראשי של ה"וועדה הבינממשלתית לשינוי אקלימי" בשנים 2001 ו-2007, כי:
איננו יכולים להסביר את היעדר ההתחממות ברגע זה, וזו פשוט בדיחה רעה. נתוני CERES שפורסמו… מצביעים על כך שצריכה להיות אפילו התחממות רבה יותר: אך הנתונים האלה שגויה בעליל. מערכת התצפות שלנו פשוט אינה מספקת.
דחיקת רגלי יריבים
* במכתב 1047388489 דנים מאן וג'ונס בדרכים להתמודד עם מצב לא נעים: מחקר של סון ובליונאס, שממצאיו מנוגדים לדעתם, עתיד להתפרסם בכתב?העת Climate Research. "השתכנעתי שעלינו לעשות משהו," כותב ג'ונס:
אני חושב שהספקנים ישתמשו במאמר הזה למטרותיהם, וזה יסיג אותנו כמה שנים לאחור, אם לא נערער אותו. אני אכתוב לכתב?העת ואומר להם שננתק כל קשר איתם עד שיפטרו מהעורך הבעייתי [שאישר את פרסום המאמר]. יש איש של "היחידה לחקר האקלים" בחבר העורכים, אבל במאמרים מטפל עורך שמינה הנס פון סטורץ' [עורך כתב העת].
מאן מסכים שהמצב חמור:
יש רק אפשרות אחת, והיא שהליך ביקורת העמיתים 'נחטף' על ידי כמה ספקנים בוועדת העורכים… הספקנים ביצעו 'הפיכה' ב-Climate Research… הם כבר השיגו את מה שהם רצו—הטענה לפרסום מאמר בכתב?עת עם ביקורת עמיתים. אין לנו מה לעשות בנוגע לזה עכשיו… זאת הייתה הסכנה בכך שתמיד ביקרנו את הספקנים על כך שהם לא מפרסמים "מאמרים בכתבי עת עם ביקורת עמיתים." [ראו למשל ביקורתו של מאן עצמו על ספקנים שלא פרסמו מחקרים רחבי יריעה כמותו במכתב 0992349996] ומה צריך לעשות? אני חושב שעלינו להפסיק לראות ב-Climate Research כתב?עת לגיטימי עם ביקורת עמיתים. אולי עלינו לעודד את עמיתינו בקהילה לא להגיש מאמרים לכתב?העת ולא לצטט מתוכו.
חילופי דברים אלו התקיימו במרץ 2003. ביולי 2003 התפטר פון סטורץ' מתפקידו בכתב?העת, כאשר בעליו סרב להגדיר את פרסום מחקרם של סון ובליונאס כ"טעות." מעניין לציין כי מאן סבר כי צריך להעיף את פון סטורץ' בהקדם האפשרי (מכתב 1051190249), אך עם התפטרותו הוא הפך (מכתב 1060002347) חוקר אמיץ, ישר דרך ונועז. ההתרגשות הרבה נוכח פרסום המאמר קשורה בכך שהוא מפריך ישירות את טיעוני ג'ונס ומאן כי ההתחממות בימי?הביניים הייתה "מקומית."
* צרות באות בצרורות. מאן ו-וויגלי מודאגים פן יאבדו את השליטה ב-Geophysical Research Letters, בגלל העורך סאיירס. כבר איבדנו את Climate Research. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד שליטה בעוד כתב?עת. סאיירס פוטר ממשרת העורך בכתב?העת, ומאן דיווח בשמחה לעמיתיו כי:
הדליפה ב-Geophysical Research Letters תוקנה עם עורך חדש שם, אבל לחבר'ה האלה [הספקנים] יש תמיד את Climate Research ו-Energy and Environment והם ילכו לשם אם יהיה להם צורך.
ולקינוח, חדשות מרנינות
* האקלימאי ג'ון דיילי, הנמנה עם הספקנים מכונה על?ידי מאן "ספינר" (מכתב 1018629153) ובמכתב אחר (1016831188) מכונה "פסיכי." ג'ונס לא התעצב במיוחד נוכח הידיעה על מותו (מכתב 1075403821). למעשה, הידיעה נשמעה לו כמו "חדשות מרנינות!"
ומה אנחנו צריכים להבין מזה?
התמונה העולה מהתכתבויות "היחידה לחקר האקלים" היא של מדענים בלחץ. לחץ גדול. קבוצה לא גדולה של חוקרים בתחומי מחקר הנמצאים בחיתוליהם (חקר האקלים) או עובריים (פלאו-אקלים: חקר תולדות האקלים באמצעות טבעות עצים, משקעים, שכבות קרח, וכו') נדרשים לפתע לספק תוצאות בעלות משמעות פוליטית עצומה, ולהפגין כלפי חוץ רמת וודאות גבוהה בהרבה משיש או שיכולה להיות בתחום החקר שלהם.
את הספקות לא ניתן לחשוף. יותר מדי מחלקות, יותר מדי מענקי מחקר, יותר מדי כינוסים וועידות, יותר מדי תקציבים, יותר מדי משכורות ויותר מדי כבוד ויקר תלויים באי?חשיפה.
במצב כזה, מזנקים לקדמת הבמה הג'ונסים והמאנים: הפוליטיקאו-מדענים. האנשים המוכנים לומר "ברור!" ו"יש קונצנזוס" ו"הסוגיה המדעית הוכרעה" במקום בו ברור לכל העוסק בתחום כי הכרעה כזו רחוקה מרחק רב לא רק מהכרעה אלא גם מהאפשרות להכריע. הג'ונסים והמאנים עושים את העבודה המלוכלכת: הם משמיצים את יריביהם, מסתירים מידע, מעוותים, מתקנים ומטים נתונים. לא כקונספירציה. אין כאן קנוניה או מזימה מתוכננת היטב. הם פשוט יודעים מה צריך לעשות כדי להישרד. הם חייבים להמשיך ולספק את הסחורה לפוליטיקאים. אחרת אין שום טעם לקיומם.
הסתרת המידע ממבקשיו וההלעזה על החושבים אחרת אינה באה כדי להסתיר מהעולם מזימה. ג'ונס, מאן, בריפה, וויגלי וכל השאר פשוט יודעים שלא רק המחקרים שלהם, אלא גם מחקרי הספקנים אינם יכולים לספק את הוודאות הרצויה בתוצאות. הם פשוט לא יכולים להודות בכך, והם מוכנים לעשות כמעט הכל כדי למנוע מהספקנים לכפות עליהם הודאה.
ועוד קישורים מעניינים
-
גם בניו-זילנד מזייפים נתונים. הנתונים שפורסמו בעבר, מסתבר, סותרים את הנתונים הגולמיים (ראו הפרסום המקורי כאן). כיצד זה ייתכן? ובכן לפי טענות "קואליצית מדע האקלים" בניו זילנד הנתונים הוטו במכוון באמצעות 'קירור' משמעותי שלהם לפני שנת 1950 ו'חימום' משמעותי עוד יותר אחרי 1950. אם זה אפילו חצי נכון, ראשים יתגלגלו בעפר.
-
ועוד מניו זילנד: כך מודדים טמפרטורה: נקודת מדידת טמפרטורה מוצבת על גג התחנה, ליד מזגן.
-
נייג'ל לואוסון, שר האוצר של בריטניה בשנים 1983-89 מכריז על כך שוועידת קופנהאגן תכשל, ובצדק. הוא מפנה את קוראי הטיימס לאתר על-מפלגתי וכל-מפלגתי שידון באופן פתוח ולא משוחד בעדויות המצביעות על התחממות ועל משמעותן.
-
האקלימאי אדוארטו זוריטה קורא לנפות את מאן, ג'ונס ורמסטורף מהליכי ה-IPCC ומספר על מערכת הלחצים המופעלת על חוקרים לבנות "תמונה נכונה פוליטית" ולעוות את נתוניהם.
-
ואין כמו ליצן ישראלי לקינוח. באתר Ynet עייפו כנראה מהתעלמות מקוראים ופרסמו מין מיש-מש מביך ומתנצל. עד כמה מיש-מש: אתרו של מייקל מאן מוגדר אחד מ"מחנה הספקנים." כן. שווה לקרוא גם את אילנה ברודו באותו אתר. חוץ מזה שהעובדות אינן מוכרות לה, הכל בסדר. מעניין מתי יתעוררו ב"הארץ." ההתעלמות הנמשכת שלהם הופכת במהירות לפארסה.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.