(תמונה: ויקיפדיה, לוי-מונטלצ'יני בהרצאה על חיים ומוות במערכת העצבים, כפר בלום, 2008).

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה הנוירוביולגית ההתפתחותית ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני תושבי הכפרים סביב טורינו, שימכרו לה ביצים עבור פעוטיה הרעבים. לאמיתו של דבר לא היו ללוי-מונטלצ'יני ילדים, והיא השתמשה בביצים למטרת מחקר. לוי-מונטלצ'יני לא הקימה משפחה מעולם, והצהירה כי בחרה באורח חיים זה על מנת שתוכל להקדיש את זמנה לפיתוח הקריירה שלה כרופאה נוירולוגית. אולם תוכניות אלו נגדעו באיבן – לאחר שהשלטון הפאשיסטי באיטליה מנע ממנה לעבוד במקצועה בשל יהדותה, בחרה לוי-מונטלצ'יני להקדיש את זמנה למחקר מחוץ לכותלי האקדמיה.

את הביצים המופרות שאספה הביאה למעבדה מאולתרת שהקימה בחדר השינה שלה, ובעזרתן חקרה את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי. הישג זה זיכה אותה בפרס נובל לרפואה לשנת 1986. על כך אמרה לוי-מונטלצ'יני: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני האריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם ונפטרה בגיל מאה ושלוש.

הקטע לקוח מפרוייקט "הידעת?" של ויקיפדיה.

הוספת תגובה