ביטקוין, שקלים וזהב כביטוי לשלוש תאוריות ערך

ביטקוין, שקלים וזהב כביטוי לשלוש תאוריות ערך

בועז ארד | 6 בדצמבר 2013

 

לאחרונה עלה לדיון הציבורי הנושא של המטבע הוירטואלי החדש הביטקוין, זאת היא הזדמנות לדיון בכסף ובשלוש תאוריות ערך (ע"פ הגישה האובייקטיביסטית) המייצגות את ההבדלים שבין סוגיו; כסף מגובה חוק הנובע מן התיאוריה האינטרינזית של הערך, "מטבע" הביטקוין המייצג את התאוריה הסובייקטיבית, והזהב המייצג את התאוריה האובייקטיבית של הערך. הערה: מאמר זה מייצג תהליך מחשבה ולא סיכום והוא יעודכן בהמשך.

כסף הוא מכשיר להחלפת ערכים, הוא מייצג עבודה במצב "קפוא" הניתנת להחלפה בערכים, סחורות ושירותים. איין ראנד כתבה כי "כסף אינו יכול לשמש ככזה אלא אם הוא מגובה בסחורה שטרם נצרכה". [1] כסף הוא: "כלי של בני האדם שהגיעו לרמת יצרנות גבוהה ולשליטה ארוכת-טווח על חייהם. כסף אינו רק כלי לביצוע חליפין; מה שחשוב יותר, הוא היותו כלי לחיסכון, כלי המאפשר לדחות את הצריכה ולקנות זמן לצורך ייצור עתידי.  על מנת למלא צורך זה, על הכסף להיות סחורה חומרית כלשהי בעלת שרידות גבוהה, נדיר, אחיד, ניתן לאכסון בקלות, מוגן מפני שינויי ערך חריפים אשר בדרישה תמידית על ידי אלו שעימם הנך סוחר." [2]

 יש מספר גישות לשאלות העוסקות בטבעו של "ערך", האינטרינזית, הסוביקטיבית והאוביקטיבית. הגישה האינטרינזית מחזיקה כי הערך מובנה בדברים או פעולות מסוימות, ללא תלות בהקשר או השלכות, וללא תלות בתועלת או נזק שעשויים להיגרם למעורבים.

הגישה הסובייקטיבית אינה מכירה במציאות כמוחלטת ומעניקה את הערך לפי קביעה שרירותית של החלטות שאינן תלויות בניתוח המציאות אלא באמונה וברגש.

הגישה האוביקטיבית לערך מכירה בכך שערך מתגלה על ידי חקירה ובחינה של אדם את המציאות, גישת הערך האובייקטיבית על פי האובייקטיביזם מניחה גם את החופש להפעיל את המחשבה ולפעול על פיה כתנאי לזיהוי ערך, לשיפוטו, לבחירה בו ולמסחר בו.

 

השקל בו אנו משתמשים קרוי כסף פיאט (Fiat ) שמשמעותו צו של השלטון, צו שקובע ערך בכפייה המנותק מבחירות הפרט, כלומר ערך אינטרינזי. מקור המונח פיאט (Fiat)  בלטיניתומשמעותו "כך יעשה" או "כך יהיה". השקל משמש כאמצעי תשלום חוקי, הוא שואב את תוקפו מחוק ממשלתי ומגיבוי של מדינה הגובה מיסים בשקלים ומחייבת כל עסק לקבל את השקלים כאמצעי תשלום ולשלם באמצעותם. בסופו של דבר מאחורי השקל עומד כוח הכפייה הפיסית של המדינה ללא תלות בבחירתו של הפרט (כסף צו). אם לא היתה מתקיימת כפייה להשתמש בשקל היו המשתמשים יכולים לבחור בינו לבין מטבעות אחרים על פי המטבע המשמר את הערך הטוב ביותר כנגד מיסוי על ידי אינפלציה או משרת את צורכיהם באופן המיטבי. מי שזוכר את התורים לחלפני הכספים שהמירו שקלים בדולרים "שחורים" ברחוב לילינבלום בתל אביב בימי האינפלציה החשוכים של מדינת ישראל מכיר את המצב שבו אנשים מוכנים להפוך ל"עבריינים" על מנת לשמר את ערך פרי עבודתם.

הזהב (כמו גם הכסף), משמש כערך עובר לסוחר מקדמת דנן, לאורך ההיסטוריה הפך הזהב לבחירה מובילה כאמצעי למסחר בכך הוא מייצג ערך אובייקטיבי המקשר בין שיפוטי הערך של העושים בו שימוש לבין קיום ממשי במציאות שאינו כפוף לשרירות כפייתית של ממשלה או אמונה סובייקטיבית, כלומר, לא ניתן לייצר יותר ממנו (על ידי הדפסה של הבנק המרכזי) או להעלים את ערכו בצו ממשלתי והתנהגותו לא כפופה לעמדה סובייקטיבית ביחס אליו (תמיד ניתן היה לעשות בזהב שימוש למטרות אסטתיות או תעשיתיות).

הביטקוין, השחקן החדש בזירה הוא מטבע דיגיטלי שמקורו ויצרניו עלומים לציבור הרחב. יחודו וערכו של הבטקוין נובע גם מהבעיתיות של כסף הצו הממשלתי, הביטקוין אינו נשלט על ידי ממשלה או בנק מרכזי אלא מבוסס על הצפנה ורשת תקשורת. הביטקוין שואב את ערכו מן ההגנה שהוא מספק מפני בזיזה על ידי אינפלציה (מנהג רווח במדינות המערב בעלות הבנקים המרכזיים) אך מעבר לכך הוא מבוסס על האמונה הסובייקטיבית בערכו, אין הדבר תלוי בערך שימושי כלשהו או בבחינה של המציאות הפיסית (גם אין דרך להתבונן בו ולהפיק הנאה אסטתית כמו בזהב), כל עוד יאמינו המשתמשים כי הוא בלתי ניתן לפריצה וזיוף ויסכימו לקבלו כמכשיר הוא יהנה מצמיחת ערך, ביום בו תתגלה דרך כלשהי לזייפו או יסתבר כי כותביו העלומים עושים בו שימוש שאינו מגובה ביצירת ערך יעלם ה"קסם". הייתרון הגדול של הביטקוין, הוא גם זה המוביל לכך שממשלות טוטליטריות יותר ברחבי העולם יאסרו את השימוש בו, בהיותו חסין לכפייה ולצווים הממשלתיים המאפשרים פיחות (ומיסוי) על ידי אינפלציה או החרמה. הרע המוכר, ניהול בלתי אחראי של ממשלות, מוביל, בנתיים, לחיזוק הרצון להאמין ולבקש את להמשך התפתחות הערך הסובייקטיבי של הביטקוין.

כיום נראה כי הביטקוין יוצר בועה, שפיטר שיף מדמה אותה לבועת מיזמי האינטרנט של סוף שנות ה-90' של המאה הקודמת. בועה המתומרצת על ידי בעלי עניין רבים שרכשו את המטבע וירוויחו מניפוח מחירו מצד אחד ומן החשש המוצדק מפגיעתן הרעה של ממשלות (שהומחשה לא מכבר בהחרמת 10% מערך הכספים שהופקדו בבנקים בקפריסין). מצב זה הופך אותו למכשיר בעייתי ביותר על מנת לבסס עליו התנהלות כלכלית אמיתית.

לוידאו של פיטר שיף בנושא כאן.

 {youtube}0L7SOPDOvvI{/youtube}

הערות:

 

[1]  “Hunger and Freedom,”The Ayn Rand Letter, III, 22, 3

[2]  “Egalitarianism and Inflation,”Philosophy: Who Needs It, 127