המאמר: דברים לזכרו של אלי שילר התפרסם במלאת שבעה למותו במכתבו של אהוד בן עזר.

עם מותו של המו"ל והעורך הוותיק אלי שילר, איבדה ספרות ידיעת הארץ את אחד מטובי נאמניה. איש רב פעלים היה בנושא האחד והיחיד שהעסיק אותו בכל שנות פעילותו: הפצת ידע ארץ ישראל. במשך כיובל שנים הקדיש את כל זמנו, כוחותיו, מרצו וכספו לטיפוח נושא זה.
בעשר אצבעותיו הקים את הוצאת הספרים 'אריאל' שפירסמה מראשית הקמתה מאות ספרים וחוברות בנושא ידיעת הארץ במשמעותו הכוללנית והנרחבת. על פי תפישתו כללה ידיעת הארץ תחומי משנה רבים, החל מגאוגרפיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, קורות ההתיישבות בארץ, תולדות חקר הארץ, החי והצומח, תיאורי נופים, יישובים ואתרים נשכחים , ועד למידע פרטני על העדות השונות בארץ: הדרוזים והצ'רקסים, הפרנציסקנים, הדומיניקנים והארמנים, הכנסייה הרוסית והפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. הוא עמד בקשר עם הארכיונאים של מוסדות אלה, שראו בו בן בית והעניקו לו ביד רחבה חומר ארכיוני יקר ערך שאותו פרסם בספריו ובחוברותיו, במקרים רבים היה זה פרסום ראשון. אין כמעט נושא אחד בתחומי ידיעת הארץ שלא הקיף אותו בפרסומיו.
במרץ ובהתלהבות בלתי נלאים שקד על עבודתו ללא תמיכה של גוף ממשלתי או ציבורי, ותיפקד כאילו היה מוסד לאומי ולא אדם פרטי.
בעקשנות מעוררת התפעלות התמיד להוציא לאור במשך עשרות שנים את כתב העת עשיר התוכן 'אריאל'. הוא ערך, כתב, ההדיר, עיצב והוציא לאור למעלה מ- 220 חוברות של רבעון זה, רובן רחבות יריעה, בהיקף של ספר, וכולן מלוות בשפע תצלומים ובעושר גרפי. על אף יכולותיו הכספיות המצומצמות והקשיים שבהם נתקל, כמו כל מי שעומס על שכמו מפעל יחיד, לא חסך במאמצים להוציא את חוברותיו בהידור, על נייר משובח ובהקפדה על איכויות הצילומים והעיטורים.
הוא יזם את תרגומם של ספרי זיכרונות ישנים, בין היתר ספרה המרתק של אליזבט אן פין, אשתו של הקונסול הבריטי הראשון בירושלים במאה ה-19. כן פירסם את זיכרונותיה של ברטה ספפורד וסטר 'ירושלים שלנו – קורות המושבה האמריקאית בירושלים', והוציא מהדורה מחודשת של הרומאן 'ירושלים', ספרה של כלת פרס נובל סלמה לגרלף.
הוא דאג לחדש את הוצאתם של ספרי זיכרונות עבריים חשובים שאזלו, ביניהם 'קורות משפחה אחת' ו'המתנחלים בהר' של רבקה אלפר, 'זיכרונות זואולוג עברי' מאת ישראל אהרוני, 'זיכרונות לבן ירושלים' של יהושע ילין, 'ירושלימה' של לודוויג אוגוסט פרנקל, ועוד.
את מורו ורבו זאב וילנאי כיבד בשני כרכים מפוארים של 'ספר זאב וילנאי', וכרך מהודר נוסף בשם 'נופי ארץ ישראל' הוציא לכבודו של חוקר הטבע עזריה אלון.
אין לתאר את ארון הספרים של כל שוחר ידיעת הארץ ללא ספרים וחוברות מיבול תנובתו של אלי שילר. מדי פעם נעזר ביועצים עמיתים כד"ר גבריאל ברקאי, פרופ' גדעון ביגר, פרופ' ארנון גולן, פרופ' חיים גורן, פרופ' שמעון שמיר, ד"ר מרדכי נאור, מוקי צור ואחרים. את העיצוב הגרפי הפקיד בידיה האמונות של חנה עטיה.
אלי שילר היה אוטודידקט למופת. לארץ הגיע אחרי מלחמת העולם בגיל שבע שנים כניצול שואה מהונגריה, לאחר שנחלץ מציפורני הנאצים והיה בין הפליטים שנדחקו ל'בית הזכוכית' הנודע בבודפסט. בשנותיו הראשונות בארץ, התחנך בקיבוץ שפיים, והפליא לסגל לעצמו תוך זמן קצר את השפה העברית שלא הכירה לפני עלייתו. את עבודת הגמר שלו בכיתה ח' הקדיש לנושא 'כדור הארץ', והגישה בלשון רהוטה ובכתב יד ברור ויפה, כשהיא מעוטרת בציור שער צבעוני יפהפה מעשה ידיו.
זה היה כרטיס הכניסה שלו לתחום הגאוגרפיה. לאחר שירותו הצבאי בנח"ל השתקע בירושלים, זמן מה השתלם כמורה דרך בהדרכתו של זאב וילנאי, ומאז התמסר כל כולו ללימוד עצמי של תחום ידיעת הארץ על כל היבטיו. אף כי לא רכש תואר אקדמאי כלשהו, הוא צבר צעד אחר צעד ניסיון וידע, עד שהגיע למעלה של בר סמכא מיומן שגילה בקיאות מפליגה בכל ענפי המישנה של חקר ארץ ישראל.
בשנה האחרונה הוציא לאור למעלה מעשרים ספרים וחוברות, ביניהם כרך עב כרס על 'ירושלים הבלתי ידועה', סדרה בשם 'מראות ונופים בירושלים', הכוללת אלבומים מהודרים של תמונות, ציורים והדפסים עתיקים של ירושלים, מהם הרואים אור לראשונה. בסדרה זו הופיעו ציוריו הנפלאים של גוסטב באוארפיינד, גדול ציירי א"י במאה ה-19, תמונותיהם של חלוצי הצילום הארץ ישראלי אוגוסט זלצמן ופליקס בונפיס. כן ציפה להספיק להוציא לאור בשנה האחרונה ספר שהשלים את כתיבתו על העיר העתיקה, ובו לדבריו חידושים רבים. נקווה כי יצא לאור במהרה.
עד רגעי חייו האחרונים עמד על משמרת אהבת הספר ואהבת הארץ: בשוכבו על ערש דווי בבית החולים, עוד הספיק לעבור על עלי ההגהה של הספר האחרון שמסר לדפוס לפני שהלך לעולמו: מסעו של הצייר והקרטוגרף ואן דה ולדה בארץ ישראל בשנת 1852, הכולל למעלה מארבעים ציורים נדירים של נופי ארץ ישראל.
על תרומתו להפצת ידיעת הארץ בציבור הרחב הוענק לו בשנת 2012 אות הוקרה מטעם כתב העת לתולדות ארץ ישראל 'עתמול' היוצא לאור ע"י יד בן צבי.
אלי שילר הותיר אחריו מורשת ענפה. אני מקווה שתהיה לה המשכיות, ושכתב העת החשוב 'אריאל' ימשיך להופיע בחסותה של הוצאת ספרים אחרת. שני דורות של מורים, מדריכים, מורי דרך ושוחרי ידיעת הארץ התחנכו על ספריו, מאמריו ומחקריו, ומובטחני שהם ישמשו גם את הדורות הבאים של שוחרי ידיעת הארץ.

הוספת תגובה