העיקרון הרגולטורי

העיקרון הרגולטורי

אנכי | 30 בנובמבר 2013

בטור האחרון שלו במגזין פורבס עוסק ד"ר הרי בינסוונגר בנזקים הנגרמים על ידי פעילות ה-FDA, הזרוע הפדרלית העוסקת ברישוי תרופות בארה"ב. הרקע לדיון הוא האיסור של ה-FDA על ביצוע בדיקות גנטיות על ידי חברות שהחלוצה שבהן היא 23andMe (ששמה נגזר מ-23 הכרומוזומים המרכיבים את הגנום האנושי). בדיקות אלו שהוצעו לציבור בארה"ב בזול ובאופן פשוט זכו להתענינות ועד כה כ-500 אלף אמריקאים ביצעו אותן במחיר זול יחסית של 99 דולר ובנוחות ופשטות.

טענת נציגי הממשל היא שיש אנשים שעלולים לעשות שימוש לא מושכל במידע שיתקבל. למשל, לרוץ לקצב השכונתי ולבקש לבצע כריתת שד במידה והממצאים יגלו  מערך גנטי המגביר את הסיכוי לחלות בסרטן השד. מומלץ לעיין בטור ובתגובות אליהן גם מתייחס ד"ר בינסוונגר. המסקנה העולה מן הטור היא שה-FDA, בנסיונו למנוע ניתוחים מיותרים מבצע ניתוח מסוכן בהרבה- ניתוח של הפרדה בין האזרחים לבין זכויותיהם הטבעיות, האחריות לגורלם והבחירה החופשית.

 

 

ברשימת הדיוור שלו מסביר בינסוונגר כי בטור שהתפרסם הוא אינו מציין את העובדה שיש כאן עניין רחב יותר. אותו סוג של רוע מעורב בכל התערבות רגולטורית. זה הוא הרעיון שלפיו על הממשלה להוציא אל מחוץ לחוק קטגוריות שלמות של פעילות, או לדרוש אישורים ומתן רשות מיוחדת לפני מעורבות בהן, כל זאת, על מנת להגן על האנשים הפועלים באופן בלתי רציונלי מפני ההשלכות של מעשיהם הבלתי רציונליים – כלומר, בעלי מעלה, הרציונלים נדרשים לשלם קנס לבעלי המגרעה, זה הוא העיוות הגדול ביותר של הצדק שניתן לדמיין. 

 בין הדוגמאות השונות לביטוי העיקרון ניתן לראות את הרגולציות נגד רכישה והחזקה של כלי נשק אישיים, רגולציות שוק ההון המגינות על משקיעים בלתי רציונלים על חשבון משקיעים רציונליים המוגבלים בפעילותם, בעלי חברות אינם מורשים לפנות למשקיעים מבלי לקבל אישור ועריכת פניות ובקשות יקרות לרשות וכו'. 

הבנק המרכזי פועל באותו האופן: אזרחי ארה"ב איבדו את הזכות לסחור בזהב ככסף בשל הטענה שיש כאלו שיסחרו באופן שיזיק להם ולכלכלה. התיאוריה המכונה "כשל שוק" הינה חלק מאותו הסיפור, אומר בינסוונגר, השוק הוא ביטוי לאינטראקציות חופשיות בין אנשים. "כשל שוק" יהיה מצב בו אנשים המשתמשים בשיקוליהם המושכלים על מנת לקדם את מה שהם תופשים כאינטרסים רציונליים שלהם יובילו לאסון – אסון שיכול להימנע על ידי איסור שימנע מהם לעשות שימוש חופשי בשכלם. 

 העובדה שהכשל הגדול ביותר הוא חוסר הריסון של פעולות הממשלה נגד השוק לעולם לא עולה לדיון או נלקחת בחשבון. 

התפיסה הרווחת היא או שמדובר באנשים מסויימים שאינם רציונליים על מנת שניתן יהיה לאפשר להם חופש או שאוכלוסיות גדולות של אנשים אינן רציונליות על מנת להיות חופשיות, המוטיב החוזר הוא שכפייה ממשלתית יכולה לתקן את המצב – והיא מתקנת על ידי איסורים מגבילים על אנשים רציונליים יחד עם האנשים (האמיתיים או המדומינים) הבלתי רציונליים. אינך רשאי להיות חופשי משום שיש מעטים או רבים המשתמשים בחירותם על מנת לבחור בחירות גרועות.