לקפוץ על העגלה
מאמרו של בלוגר מצרי – "סנד מונקי" פורסם לראשונה 13 באוגוסט 2006
נאצראללה היקר,
אני כותב לך מכתב זה משום שאני חב לאדוני התנצלות: לא תמכתי בך ובארגונך המבורך כאשר החל העימות הנוכחי. לעזאזל, אפילו לא לפני כן. ובעבור זאת, אדוני, טעיתי, אני מתנצל. מיום זה ואילך אני התומך הגדול ביותר של החזבאללה, מעולם.
אני אלבש את הטי-שירטס האלו שלך, אנופף בדגלך הצהוב, ואגיע לכל כינוס למען החזבאללה ואשיר עם המקהלה. אני מומר כעת. הפכת אותי למאמין, עם ניצחונך על ישראל, שניפץ לחלוטין את האגדה של הצבא הישראלי, ממש כפי שהיא נופצה בשנת 2000 ובשנת 1973. ואיזה כוח חיים יש לאגדה הזאת, הא? בדומה לאגדת פרדי קרוגר. כל פעם שאתה הורג אותה, היא פשוט ממשיכה וחוזרת. זאת היא הסיבה שאני מאיץ בך להרוס אותה פעם אחת ולתמיד, ולא לקבל את הסכם הפסקת האש.
רואה אתה אדוני, אנו במצרים הסכמנו להסכם הפסקת אש בשנת 73, וזאת הסיבה שישראל עדיין קיימת, כפי שנאצריסטים וסורים רבים חזרו ואמרו לי שוב ושוב. אילו לא היינו מקבלים את הפסקת-האש והיינו ממשיכים ללחום, היינו בסופו של דבר משחררים את כל פלשתין. אך אבוי, סאדאת החתלתול ודאגותיו לגבי מחיר המלחמה, מניין הקורבנות המצטבר והארמייה השנייה הזאת בקילומטר ה-101 עלו לנו בניצחוננו. לעולם לא עוד. עלינו ללמוד מטעויותינו אדוני. כל עיתון שאני קורא במזרח-התיכון וכל תחנת חדשות לווין ערבית, במיוחד זאת שלך, ממשיכים לעדכן אותי כמה ישראלים אתה הורג, כמה מעט אנשים אתה מאבד וכיצד אתה משיג את מה ששום מדינה ערבית לא השיגה ומנצח את המלחמה הזאת נגד ישראל, ואתה יודע כיצד התקשורת הערבית לעולם אינה משקרת ותמיד אומרת אמת. מה שאני לא מבין הוא זה: אם אתה מנצח, מדוע להפסיק כעת? אני אומר להמשיך להילחם, עד אשר, בעזרת האל, תהרוס את הישות הציונית הארורה ותשחרר את ירושלים. אני בטוח שצבאך בן 5000 הלוחמים ו10000 הטילים מסוגלים לעשות זאת. אני מאמין בך, במיוחד אחרי כל הניצחונות שהשגת, כמו הכנסת הצבא הישראלי שוב לתוך לבנון, בדיוק במקום בו רצית שיהיו כמובן, וההרס של שכונתך בבירות, מה שחסך לך את כל עלויות ההריסה שהיו נגרמות לצורך בניית פרוייקט מגדלי גן-העדן של החיזבאללה, מה שיעניק לכל משפחה שיעית דירת יוקרה בגורד שחקים הממוקם בשכונת יוקרה של בירות. זאת הייתה החלטה עסקית פנטסטית, עלי לומר, שהנוצרים והסונים ימותו מקנאה. לא חשבת על זה, מה?
כן, הנוצרים הסונים והדרוזים האלו מחליאים אותי, עם ה"תמיכה" שלהם מצד אחד ודחיפתם להפסקת אש מצד שני. אם הם באמת תומכים בך ובמפלגתך, הם לא היו אפילו קוראים להפסקת אש. כולם יודעים שלא ביקשת הפסקת-אש כאשר כה ברור שאתה מנצח. אנשים אלו הם תבוסתנים וייתכן שהם סוכנים ציוניים, במיוחד הג'ומבלט הזה. הוא אפילו נראה כמו יהודי, עם שערו ואפו והתיעוב שיש לו כלפי סוריה. אזה מה אם הם רצחו את אביו, הא? האם זאת סיבה מספיקה עבורו להיות כזה בוגד? לעזאזל לא. הוא צריך לעלות ראשון על בלוק הקצבים.
בכל אופן, זה בלתי אפשרי שכל מי שקורא להפסקת-אש הוא בוגד ציוני. אני חושב שהבעיה היא שלאנשים אלו אין כל כבוד, או לפחות יש להם הגדרה לא נכונה של כבוד. אל תקשה לבך אליהם, אלוהים עדי שהייתי אחד מהם בטרם ראיתי את האור. תמיד חשבתי שההגדרה של כבוד היא שיש לך עבודה טובה, בית ראוי, ושאתה מסוגל לספק לילדך חיים טובים במדינה שלווה עם עתיד. איזו תעמולה ציונית אמריקאית. כבוד הוא להיות מותקף בעבור פעולות מנהיגך, עד לנקודה של לאבד הכל, ועדיין לסרב לדרוש דין וחשבון ממנהיגיך. כבוד הוא כאשר כל שכונתך מופצצת, ילדיך נהרגים, ותגובתך היחידה היא לרקוד ברחובות כלוחם זולו בתמיכה בחיזבאללה. זה מה שכבוד, גאווה ואצילות הם. הבנתי זאת כעת.
אולם נוכל לעזור להם לקבל את זה גם כן. חשוב על כך: האנשים האלו – נוצרים מקוללים, סונים ודרוזים – שקראו להפסקת אש אינם בעלי כבוד מסיבות ברורות: בתיהם עדיין עומדים על תילם. לעזאזל, יותר מ-80% מהמדינה עדיין לא נהרס. מדובר בהמון אנשים ללא כבוד, הו איאטוללה נצאראללה הענק, עלינו ללמדם כבוד מהו. לכן, אנא , לטובתם, המשך להפציץ את ישראל מכפריהם ולבסוף הציונים האלו יפלו למלכודת ויפציצו גם אותם, בהעניקם להם כבוד מיידי. אל תדאג לגבי ההתנגדות בטווח הקצר או הארוך. כוונתי, ראה את נאצר: גם הוא נכנס למלחמות מול אוייב חזק ממנו, וגרם למותם של אלפי מיצרים ולהרס הכלכלה לעשורים רבים בעתיד. האם האנשים שונאים אותו? לאאאאא. הם אוהבים אותו, משום שהוא העניק להם כבוד. ראה, התומכים הגדולים ביותר שלך במצרים ממשיכים להשוות אותך אליו, והם אוהבים אותך כאשר אתה מזכיר להם את הכבוד שהם חשים כאשר ערבים מתים. תודה לך שהזכרת להם כיצד מרגישים שיש כבוד. תודה לך.
ובבקשה, אל תקשיב לאנשים האלו המדברים עמך על הקורבנות הלבנוניים הנערמים בשל ההפצצות הישראליות. אנשים אלו אידיוטים. קודם כל, לא ניתן להכין חביתה מבלי לשבור ביצים. מה? הם חשבו ששיחרור פלשתין יושג ללא מותם של אנשים? הלו…, עלינו להרוג 8 מליון יהודים בכדי להשיג זאת, והם לא אוהדים גדולים במיוחד של הרעיון להיהרג. המוות בלתי נמנע. אך שלא כמוהם, המתים שלנו הולכים לגן העדן. מרטירים אינסטנט. אפילו מוסלמים ישראליים שאנו הורגים הם מרטירים, כפי שאתה אומר בעצמך. האנשים האלו הם אותו סוג אנשים שהתלוננו על חצי מליון ילדים עיראקים שמתו מתת-תזונה ומחסור בתרופות מהסנקציות שהוטלו על הממשל המפואר של צאדאם. הם לא מבינים כי צאדאם העניק להם כבוד לארוחת בוקר, גאווה לצהרים והתנשאות לארוחת ערב כפי שידיד עיראקי סיפר לי פעם, או שחצי מליון הילדים האלו משחקים כעת בגן העדן, לאחר שמתו עם הכבוד שממשל צאדאם העניק להם. אך אל נא יחר אפך על הבורים אישי היקר; הם פשוט לא יודעים טוב מכך, היות והם לא מבינים כבוד מהו. ממש כמו מנהיגים ערבים אלו שלנו, יקוללו שמותיהם ופניהם.
האנשים האלו שמתקראים מנהיגים הינם כולם סוכנים אמריקאיים ציונים ואין להם שמץ של כבוד, כפי שאומרים לי שוב ושוב ידידי הנאצריסטים. ואתה יודע מה? הם צודקים. מנהיג ערבי אמיתי, מנהיג עם כבוד, חייב היה מיידית לצאת למלחמה נגד ישראל ברגע שבו הם ניסו להגיב למעשה ההתנגדות המהולל והמוצדק שלך. לעזאזל, הם היו צריכים לזרוק את הזהירות לכל הרוחות, ללא חשיבות עד מה אינם מוכנים הם, או כיצד תשפיע מלחמה כזאת על כלכלת ארצם, או אפילו כמה אנשים ימותו כתוצאה מכך, וכמו נייק, פשוט עשה זאת! מנהיג אמיתי לא היה דואג לגבי דברים פעוטים כרווחת ארצו או בטחון אזרחיו, כל עוד הוא נכנס למלחמות כבוד וגורם לנזק כלשהו לציונים הנאצים המרושעים. זה מה שהדוגמה המפוארת שלך הראתה להם, ואזרחי מצריים הביטו סביב, ראו את השקט והשלווה בהם חיינו במשך 27 השנים האחרונות וזעקו: אנו לא רוצים את המקום חסר הכבוד הזה! תנו לנו מלחמה! תנו לנו מוות! תנו לנו כבוד! אתה מלמד את כל הערבים מה המשמעות של מנהיג עם כבוד, לא כמו ה"עליזים" השולטים במצרים, ירדן או מדינות המפרץ, עם כל דיבורי השלום, הכלכלה הפיתוח והיציבות הנשיים שלהם. איזו חבורת חתלתולים! ברצינות! אתה תראה להם כאשר תשחרר את פלשתין, הו כן, אתה תראה להם.
ולבסוף, אל תטה אוזן לכל אלו המדברים על ההבדלים בין צבאך והצבא הישראלי, ולכך שיש להם כלי נשק טובים יותר, כמו מטוסים וראשי קרב גרעיניים. הכסילים הללו אינם מבינים כי יש לך את הנשק החזק מכולם: יש לך את אלוהים לצידך. אפילו רמזת על יחסיך המיוחדים כאשר דיברת מתוך ידיעה חובקת כל על כך שהישראלים עומדים לתקוף את לבנון בכל מקרה עוד חודשיים, כך שהיה זה טוב לגרום להתקפה כעת כאשר הם לא מוכנים. רבים תהו כיצד אתה יודע זאת, אך רק אני גיליתי: אלוהים אמר לך. מה? האם אנשים חושבים שהוא הציב אותך כמנהיג המפלגה שלו ללא סיבה? הא! שוטים שאינם יודעים דבר! יש לך יחסים אישיים קרובים עימו. הוא מדבר עמך ואומר לך דברים. זאת הסיבה שאתה אינך משתתף בקרבות שדה , ושומר על כוחותיך להופעות טלויזיוניות. אתה לא ממהר למות על מנת לפגוש בו; הוא בא אליך כל לילה. ואנשים תוהים מדוע שאר הפלנטה נמצאת במצב כה רע: אלוהים עסוק, לעזאזל! הוא עסוק בלהבטיח כי מפלגתו תשרוד. ולמרות כל זאת, נמצאים האנשים שממשיכים לבקש ממנו דברים כמו עולם טוב יותר, צדק ושלום בעולם, בעוד שהוא עסוק בלסייע לך להילחם בעמו הנבחר. האם אנשים אינם מבינים עוד מהי המשמעות של סדר עדיפויות? אנשים כיום, אני אומר לך, חסרי נימוס!
ולבסוף, אם התבוסתנים השליליים אומרי הלאו האלו ימשיכו ברטוריקה המוטעית שלהם, בסרבם להאמין כי אלוהים הוא באמת לצידך ויגיש לך את ניצחונך על מגש של כסף, ארצה להזכיר להם מה משמעות שמך. אתה נקרא נאצראללה, שמשמעותו ניצחון האל. נו אנשים. האם עלי לאיית לכם את זה? נצחון האל, מנהל את המלחמה תוך שימוש במפלגת האל? אתה כל כך הולך לנצח כאן. אין כל וויכוח!
לכן אנא ממך, מנהיג עליון יקר ואדיר חסאן נאצראללה, מכל הסיבות הללו, אל תקבל את הפסקת האש. המשך ללחום, ושערי ירושלים שלך הם לעבור דרכם. אני אהיה כאן, עומד ממש מאחוריך, ובכן, מול הטלוויזיה באמת, אבל אריע באמת לכל מוות של ישראלי שתגרום בעבור כל 10 מתים שהם יגרמו לאנשיך. וגם אתפלל חזק לאלוהים לעזור לך ולהאיץ את ההרס של ישראל. אני שומע שהם שוקלים להחזיר את ביבי כראש ממשלה, כך שבוודאי הדבר יקרה בקרוב, היות והוא יגרום לנזק המרבי עבורך, כנראה הכל במסגרת תוכנית אלוהית להעניק לך את הניצחון המיוחל. האל פועל בדרכים מסתוריות, לא כך? אכן כן האמת כך. והנצחון והחיסול המלא של העם היהודי מתקרב ויהיה בידך, בעזרת האל. רק תמשיך להילחם נאצראללה, ותמשיך לירות את הרקטות האלו. אני בטוח שהישראלים פשוט ישכבו ויעשו עצמם מתים בכל רגע כעת!
התומך החדש שלך ולבלרך הנאמן,
סנדמונקי
בתמונה: הבלוגר "סנדמונקי" מחזיק באינסרט חגיגי של נאצראללה שחולק בקהיר בין דפי העיתון אל-דוסתור
המאמר מתורגם לראשונה לעברית באישור הכותב.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.