התחברות והרשמה

התחברות והרשמה

כיום מוצגים באתר מעל ל-1400 מאמרים שחלקם פתוח למינויים בלבד.מיטב המאמרים ובהם תרגומי מאמרים נבחרים של איין ראנד מוצעים בתשלום מנוי שנתי. מחיר המנוי לאתר הוא 236 ש"ח כולל מע"מ לשנה קלנדרית (פחות משקל ליום...). המנוי כולל גישה פתוחה לכל מאמרינו ולארכיון המאמרים המצטבר.

מנוי שנתי לאתר מחיר 236 ש"ח כולל מע"מ

btn subscribeCC LG

מנוי חודשי לאתר במחיר 30 ש"ח לחודש

btn subscribeCC LG

youtube-icon rss-icon facebook-icon twitter-icon 

מאמרי איין ראנד וליאונרד פייקוף

הברונים השודדים

מאת איין ראנד

The Robber Baronsהרצאת איין ראנד עוסקת בשאלה הדימוי המוטעה של מה שקרוי "הברונים השודדים" מהמאה ה-19שהיו המטיבים הגדולים של האנושות. מטיבים אלו נענשו עבור ה"פשע" של גאונות יצרנית. 

איין ראנד מנתחת את הפרשות שהוציאו שם רע להתנהלות כלכלית בשל התערבות פוליטית בעסקים. ההרצאה מבוססת על מאמר שיופיע בקרוב בעברית בספר "קפיטליזם האידיאל הלא ידוע". 



למידע נוסף והזמנת הספר בעברית כאן.

מתוך ההקדמה לספר "מעלת האנוכיות"
איין ראנד | ניו יורק, ספטמבר 1964.

ARO NonFiction Virtue Selfishness"מעלת האנוכיות" הינו ספר המהווה אסופה של מאמרים נבחרים אותו פירסמה איין ראנד בשנת 1964. במבוא לספר הסבירה ראנד את משמעות השימוש במושג האנוכיות בהגותה ובשם הספר. לפניכם קטעים בתרגום ממאמר המבוא:

כותרת ספר זה עשויה להעלות שאלה שאני נשאלת מדי פעם: "מדוע את משתמשת במילה "אנוכיות" כדי לציין מעלות מוסריות, אף שמילה זאת מעוררת התנגדות בקרב אנשים כה רבים המבינים את משמעותה באופן שונה?

לאלה השואלים זאת, תשובתי היא: "בשל הסיבה שגורמת לכם לחשוש מפניה." אין זה עניין סמנטי בלבד, אף לא בחירה שרירותית.

המשמעות המיוחסת באופן פופולרי למילה "אנוכיות" היא לא רק שגויה: היא מייצגת "עסקת חבילה" אינטלקטואלית הרסנית, שאחראית, יותר מכל גורם אחר, לעצירת ההתפתחות המוסרית של האנושות. בשימושה הפופולרי, "אנוכיות" היא מילה נרדפת לרוע; היא מעלה תמונה של בריון רצחני שרומס ערימות גופות כדי להשיג את מטרותיו, שאין בו אכפתיות לשום יצור חי והוא מתאווה אך ורק לספק גחמות מטופשת רגעיות. ואולם המשמעות המדויקת וההגדרה המילונית של המילה "אנוכיות" היא:  דאגה לאינטרסים עצמיים.

מושג זה  לא כולל הערכה מוסרית; הוא לא מציין אם דאגה לאינטרסים עצמיים היא טובה או רעה; ולא מהי מהותם של אינטרסים כאלה. זהו תפקידה של האתיקה להשיב על שאלות אלה.

האתיקה האלטרואיסטית יצרה את דמות הבריון, כתשובה על כך, כדי שאנשים יקבלו שני רעיונות יסוד לא אנושיים: א. כל דאגה לאינטרסים עצמיים היא רעה, ללא קשר למהותם של אינטרסים אלה, ו-ב. פעולותיו של הבריון מכוונות  למעשה להשגת האינטרסים שלו (שעליהם, לפי האלטרואיזם, עליו לוותר למענם של אנשים אחרים.)

 

קולקטיביזיה של "זכויות"

מאת איין ראנד

ARO NonFiction Virtue Selfishnessזכויות הן עיקרון מוסרי המגדיר יחסים חברתיים ראויים. כפי שאדם זקוק לקוד מוסרי כדי לחיות ( כדי לפעול, כדי לבחור מטרות ראויות וכדי להשיגן), כך גם חברה (קבוצה של אנשים) זקוקה לעקרונות מוסריים  כדי לארגן מערכת חברתית שמתאימה לטבע האדם ולצרכיו.

כפי שאדם יכול להתעלם מהמציאות ולפעול על פי גחמה עיוורת של הרגע הנתון, ולא להשיג דבר מלבד הרס עצמי הולך וגדל – כך גם חברה יכולה להתעלם מהמציאות ולכונן מערכת הנשלטת בידי גחמות עיוורות של חבריה או של מנהיגה, על ידי כנופיית הרוב המתקיים ברגע נתון, על ידי דמגוג מזדמן או דיקטטור קבוע. אבל חברה כזאת לא יכולה להשיג מאומה מלבד שליטת כוח אלים ומצב מתמשך של הרס עצמי.

כמו הסובייקטיביזם בתחום האתיקה, כך הקולקטיביזם בתחום הפוליטיקה. כפי שהרעיון ש"כל מה שאני עושה הוא צודק משום ש-אני בוחר לעשותו", אינו עיקרון מוסרי אלא שלילה של עקרונות מוסריים – כך הרעיון  כי "כל מה שהחברה עושה הוא צודק משום ש-החברה בוחרת לעשותו", אינו עיקרון מוסרי אלא שלילת עקרונות מוסריים וסילוק המוסר מנושאים חברתיים.

כאשר מעמידים "כוח" מול "זכות", המושג "כוח" יכול להיות בעל משמעות אחת בלבד: כוח פיזי ברוטלי – שהוא, למעשה, לא "כוח" אלא  מצב חסר תקווה של אין אונות; הוא "כוח"  של הרס בלבד; זהו "כוח" של בהמות השועטות באמוק.

ואולם זוהי המטרה של רוב האינטלקטואלים בני ימינו. בשורש  המתגים המושגיים* שלהם עומד מתג נוסף, יסודי יותר: מתג המחליף את מושג הזכויות מהיותו משוייך לאינדיבידואל לכזה המשוייך לקולקטיב – שמשמעותו: החלפה של "זכויות האדם" ב"זכויות ההמון".

מאחר שרק אדם פרטי יכול להיות בעל זכויות, הביטוי "זכויות הפרט" הוא בבחינת יתירות (שעלינו להשתמש בה  כדי להבהיר את הכוונה בכאוס האינטלקטואלי בימינו). אך הביטוי "זכויות הקולקטיב" הינו סתירה במונחים.

כל קבוצה או "קולקטיב", גדול או קטן, אינו אלא מספר של פרטים. לקבוצה אין זכויות מלבד הזכויות של הפרטים החברים בה. בחברה חופשית, ה"זכויות" של כל קבוצה נגזרות מן הזכויות של החברים בה באמצעות  בחירה אישית חופשית של כל אחד מהם והסכם חוזי, והן אינן אלא יישום זכויות הפרטים בעניין מסוים. כל פעילות קבוצתית לגיטימית מבוססת על זכויות המשתתפים להתאגדות חופשית ולמסחר חופשי. (כוונתי ב"לגיטימית" – שאינה פלילית ושנוצרה באופן חופשי, כלומר, קבוצה שאיש אינו נאלץ להצטרף אליה בכפייה).

 לדוגמה, הזכות של קומפלקס תעשייתית לביצוע עסקים נגזרת מזכותו של בעליו להשקיע את כספם במיזם יצרני – מזכותם להעסיק עובדים – מזכותם של העובדים למכור את שירותיהם – מהזכויות של כל המעורבים לייצר ולמכור את מוצריהם – מהזכות של הלקוחות לקנות (או לא לקנות) מוצרים אלה. כל קשר בשרשרת המורכבת הזאת של יחסים חוזיים נסמכת על זכויות הפרט, בחירות הפרט, הסכמים בין פרטים. כל חוזה מוגבל, מוגדר ונתון לתנאים מסוימים, כלומר, תלוי במסחר הדדי למען תועלת הדדית.

 

כיצד לשפוט מועמד פוליטי

מאת איין ראנד

בחודש מרץ 1964 פירסמה איין ראנד ב-Objectivist Newsletter את המאמר הבא תחת המדור "בחן את הנחותיך".  

לפניכם חלק ראשון של המאמר המפורסם במלואו באסופת המכתב האובייקטיביסטי (גליונות 1-4 בין השנים 1962-1965).

 

הבורות הפוליטית וההתפוררות האינטלקטואלית של תקופתנו ניכרים באופן ברור בשנת בחירות. הם ניכרים מהפאסיביות המנומנמת  של אלו המתעלמים מן הבחירות כאילו הן חסרות כל השלכות – ועד להיסטריה העצבנית של אלו המאמינים כי גורל האומה לחיים או מוות נקבע ביום חמישי אחד בנובמבר.

לאור הבלבול הכללי בנושא, מומלץ להזכיר למצביעים בכוח מספר שיקולים בסיסיים היכולים לשמש כמנחים לציפיות הראויות אותן ניתן לצפות ממועמד פוליטי, ובמיוחד ממועמד לנשיאות.

לא ניתן לצפות, וגם אין זה הכרחי, להסכים באופן מלא ומושלם עם הפילוסופיה של המועמד –  אלא עם הפילוסופיה הפוליטית שלו (ורק במונחים המהותיים). אין זה מלך-פילוסוף שאנו בוחרים, אלא איש ביצוע למשימה מסויימת ומוגבלת. אנו יכולים לדרוש ממנו רק עיקביות פוליטית; האם הוא דוגל בעקרונות הפוליטים הנכונים מהסיבות המטפיסיות הלא נכונות, הסתירות הן הבעיה שלו, לא שלנו.

סתירות מסוג זה יובילו, כמובן, לחבלה ביעילות הקמפיין שלו, יחלישו את טיעוניו  וידללו את האטרקטיביות שלו – כפי שכל סתירה חותרת תחת יעילות אנושית. אך עלינו לשפוט אותו כפי שאנו שופטים כל עבודה, תאוריה או מוצר של הנחות יסוד מעורבות: על פי הכיוון הדומיננטי.

 

מאמרים נוספים

537161 10151485021646064 160052495 n

המיתוס אודות איין ראנד והביטוח הלאומי

ינואר 20, 2017 כלכלה וחברה בועז ארד
המיתוס אודות איין ראנד והביטוח הלאומי מאת אונקר גתה | 20 בינואר 2017 כאשר המבקרים אותך מאשימים אותך בצביעות מבלי לבחון את עקרונותיך המוצהרים אתה יודע שהם נואשים. הנואשות בולטת במיוחד כאשר אתה מסביר כיצד עקרונות אלו מתייחסים לאותה פעולה בשלה אתה מבוקר. כך הוא…
01.14.2017 09.32.28

יום חטיפתו של ראול ואלנברג

ינואר 17, 2017 דבר העורך ואקטואליה בועז ארד
יום חטיפתו של ראול ואלנברג אנכי | 17 בינואר 2017 - כולל סיור וירטואלי באנדרטה לזכרו בהקלקה על התמונה. היום מצויין כיום חטיפתו של הדיפלומט השבדי, חסיד אומות העולם ראול ואלנברג (Raoul Wallenberg). ואלנברג נולד למשפחה מיוחסת של בנקאים, דיפלומטים וקצינים, למד…

מאמירות איין ראנד

  • Every man builds his world in his own image. He has the power to choose, but no power to escape the necessity of choice.