מקק"לים את ט"ו בשבט
בועז ארד | 16 בינואר 2013 פורסם במקור באתר מידה
גם בט"ו בשבט הנוכחי עולה שוב הקמפיין של קק"ל למיתוג מחדש של החג כ"חג קק"ל". מדובר בקמפיין עתיר תקציבים המשודר ברדיו ובטלויזיה ובמגוון אירועים שונים ברחבי הארץ. המהלך של ריקון ט"ו בשבט מתוכנו המסורתי והנסיון לרתמו למיתוג קק"ל, מייצג היטב את התופעה של הפיכת קק"ל מאירגון המשרת את בני העם היהודי ובניינם בארץ, לארגון שהופך למטרה לעצמו ולמכשול.
רעיון פעולת הארגון גובש על ידי פרופ' צבי שפירא בשנת 1884 בוועידת חובבי ציון, אז זיהה שפירא את החשיבות של רכישת קרקעות ומימוש זכויות קניין כשהוא שואב מזכות זאת את הבסיס לבניין הארץ. המקור המקראי שביסס את עיקרון הפעולה של הקק"ל היה סיפור רכישת מערת המכפלה "בכסף מלא" על ידי אברהם שביקש לקבור את אשתו שרה וסירב לקבל את הנחלה שהוצאה לו בחינם.
מאז שנת 1905 החלה הקרן הקיימת לרכוש קרקעות למען הקמת ישובים ופיתוח חקלאי כמו גם הפרחת השממה. הפעילות התבססה בראש ובראשונה על תרומות וולנטריות שנאספו במסורת "קופות הצדקה" על-ידי הפרוייקט העצום של "הקופסא הכחולה".
אולם, בהתנהלות קק"ל ומדינת ישראל נזנח העיקרון עליו עמד הרעיון של בעלות הפרט על הקרקע בשם העדפת העיקרון הקולקטיביסטי של "בעלות העם". העיקרון הקולקטיביסטי מנוגד לעיקרון זכויות הרכוש הקשורות תמיד באדם שהוא בעל הזכויות. שכן שיוך הקרקע ל"עם היהודי" והפקעת זכות הבעלות הפרטית מוביל לכך שאין היא שייכת לאף אדם מסויים. התוצאה בפועל היא העיוות המיוחד לישראל בו נמנעת זכות הבעלות הישירה על 93 אחוזים מהקרקע מאזרחי ישראל המשלמים ביוקר עבור בתיהם ונחלאותיהם, ועבור ממסד שמשרת בעיקר את עצמו.
עם קום המדינה נטען כי מדובר בגוף אנכרוניסטי בלתי חיוני. חה"כ יוחנן בדר דרש בשעתו לפרק את הקק"ל וטען כי המונח "העם היהודי" שבשמו התיימר הארגון לפעול אינו אלא כינוי לפקידים היושבים בשכונת רחביה בירושלים.
אפרים קישון היטיב לתאר את הדינמיקה של השתלטות אירגונים מסוג הקק"ל על החזון הציוני בהומורסקה "תולדות המיות"ר". ביצירה תיאר קישון ארגון שקם בזמן שהתורכים שלטו בארץ "מועצת יהודים ותורכים ראשית" (מיות"ר), שיועד לרכוש קרקעות לבתי עלמין מהתורכים אך עם הסתלקות התורכים מארצנו מסרב לסיים ולהתפרק, וכדי להצדיק את המשך קיומו יוצא במבצע "כוס תה לכל פקיד בריטי", וההמשך ידוע.
לא מפליא לכן לראות כי כספי תרומות יהדות העולם ומיסי אזרחי ישראל משמשים כיום למימון משכורות מיותרות ומרופדות למנהלי הארגון, שלל פרוייקטים מיותרים המתנהלים מתחת לביקורת הציבורית. כדוגמה ביקשה הקק"ל להפנות מיליוני שקלים למימון נאומו של קלינטון במסגרת חגיגות יום ההולדת לפרס ולכאורה אף מעלה בתפקידה כנאמנה לנכסים של ניצולי שואה. וכך, בימים אלו מוזרמים תקציב ענק למימון קמפיין "חג קק"ל", קמפיין שהולם מלכים ושליטים שביקשו לקבוע תאריכים וחגים על שמם תוך מחיקת המסורות שבזכותם קמו ופעלו.
הסיפור ההיסטורי של קק"ל מלמד כיצד אירגון וולנטרי שפעל מתוך עיקרון קיניני נאצל הלך והסתאב תוך כדי טישטוש הגבולות בינו ובין מוסדות המדינה, עד כי כיום הוא נוהג כאילו היה זרוע ביצועית של המדינה. הפתרון הראוי לו היה להפרד ממנהל מקרקעי ישראל ומתקציבי המדינה ולחזור להתנהלות הצנועה של תמיכה ברכישת קרקעות על בסיס תרומות תוך כיבוד וקידום זכות הקניין הפרטית. מהלך כזה אם יקרה יוכל לאושש את שוק הקרקעות החנוק של ישראל ולסייע לאזרחי ישראל להתמודד עם יוקר המחייה והדיור. למרבה הצער הסיכוי למהלך כזה לא נראה באופק.
על כך הוסיף קישון את המשפט הקולע: "נלחמנו בפקידים, אך נכנענו למספרם העדיף".
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.