נפטר פרופ' עזרה זהר, יהי זכרו ברוך.

1-IMG 0561עזרה זוהר (ספטמבר 1922 – 3 בפברואר 2014). אחד הפרקים שעוד יכתבו על ההיסטוריה של החירות בישראל התרחש בתקופה בה הוביל פרופ' זהר את הקמת מפלגת עצמאות בה שיתפו פעולה מוטי היינריך המפעיל את אתר קו ישר, יעקב הפועל בבלוג הירוק והיה אחראי על הבטאון "אדם חופשי" ומר משה אליהו ממובילי הרעיון האובייקטיביסטי בישראל.

בין המתנדבים שפעלו לקידום המפלגה היה גם צעיר בשם ירון ברוק, כיום מנהל את מכון איין ראנד בארה"ב. בין ספריו שפורסמו "בצבת המשטר" ו"סדום או חלם" ו"איך יוצאים מזה".

בשנת 1975 פרסם את הספר "בצבת המשטר" שקרא לסיום השיטה כלכלית-חברתית הריכוזית בישראל והפך לרב מכר, בשנת 1987 יצא לאור ספרון מאמרים בהוצאת "אדם חופשי" שנקרא "איך יוצאים מזה?". 

"זאת היא השיטה…" נכתב על כריכתו האחורית:

"זאת היא השיטה בה רצונו של הממסד הופך אדם לעשיר, לבעל מכונית או לבעל קרקע.

"זאת היא השיטה בה זקוק אדם לקשרים ולפרוטקציה לקבלת שירותים חיוניים – ובהעדרם הוא נדחף לשימוש בשוחד או באלימות.

"זאת היא השיטה שהפכה מדינה, שיכלה להיות מהעשירות בעולם בשל הפוטנציאל המדעי-טכנולוגי שלה, לפושטת יד ותלויה בחסדי זרים.

"זאת היא השיטה שגרשה כל ישראלי עשירי מן הארץ והנוטלת מן היהודים את הרצון לעלות.

ואיך נצא מזה?

"לא בהטפת מוסר, לא באגודות למען הנימוס, לא בהחלפת פקידים. כל אלה כשלעצמם לא יועילו. המאבק חייב להתמקד על שחרור המשק מצבת המשטר. על סילוק ידיהם של הממשלה ושל "חברת העובדים" משליטה בכלכלה, על חופש ויוזמה. מאבק על חוקה שתגדיר את זכויות האזרח ותגביל את כוחו הבלתי מסוייג של השלטון ועל שיטת בחירות בה הנבחר תלוי בבוחר ולא בועדת-מינויים".

בשנת 1987 פורסם בהוצאת דביר ספרו "סדום או חלם" בו המשיך ותיאר את מעללי הכלכלה הריכוזית המסואבת של מדינת ישראל שטרם החליטה אם דרכה להפוך לסדום או לחלם.

1-IMG 0562

 

 

 

פרופ' עזרה זוהר הוא ראשון תומכי הרעיון באתר קו ישר, באתר מספר ידידו מוטי היינריך על דמותו כאיש מדע וכמי שאינו מוכן לקבל כמובן מאליו את הדעה המקובלת:

"על עזרה זהר פועלו ותבונותיו אפשר לכתוב עמודים רבים ובתחומים שונים. המשותף לכל תחומי פעילותו היה סירובו לקבל השקפה "מקובלת" ורווחת כמובנת מאליה – רק בגלל שכך חושבים "כולם".

כך נהג כרופא, כאדם, כיהודי ציוני וכך גם בהשקפותיו על מדינה, חברה וכלכלה.

אחד מהקורסים אותם לימד כפרופסור בפקולטה לרפואה היה כיצד לקרוא מחקר ומאמר רפואי: אין להסתפק במסקנות הכותב, אלא צריך גם להבין כיצד הגיע למסקנותיו, כיצד נאספו הנתונים וכיצד נותחו. לשאול שאלות.

עד לאמצע שנות ה-60 "ידע" כל חייל וכל מפקד בצה"ל ששתיית מים תוך כדי מסע ומאמץ גופני – מזיקה לכושרם של החיילים. בצה"ל הייתה נהוגה "משמעת מים" – כלומר, קיצוב במנות המים שלחיילים מותר לשתות. מחזורים רבים של חיילים ומפקדים חונכו על ברכי "משמעת המים". צריך להתאפק מלשתות מים, ובמקרה הטוב – רק להרטיב את הפה ולירוק את המים… או להכניס לפה אבן קטנה כדי לשמור על לחות…

האמונה הייתה כה חזקה ורווחת שגם תנועות הנוער ובתי הספר אימצו את "משמעת המים". "כולם" ידעו שזו אמת מדעית, אפילו כאשר לאורך שנים מתו עשרות או מאות חיילים ובני נוער כתוצאה מהתייבשות – קראו לזה "מכת חום" והמליצו לחבוש כובע.

איש לא העז לערער על האמונה. עזרה זהר, כקצין רפואה בדק את מקרי ההתמוטטות הרבים בצה"ל והגיע למסקנה שמדובר פשוט בהתייבשות. קשה היה לערער את האמונה ב"משמעת המים" – כמעט כל צה"ל התייצב נגדו. בעמל רב הצליח לשכנע את הפיקוד העליון לערוך ניסוי מדעי. לבסוף קיבל היתר לניסוי במסגרתו נערך מסע רגלי בתנאים קשים מאילת למטולה בליווי צוות רפואי מורחב, מעבדה ניידת וקבוצת ביקורת שחייליה שתו מים בשפע. עם מסקנות המחקר קשה היה להתווכח – משמעת המים בצה"ל בוטלה. חייהם של מאות חיילים ונוער ניצלו."

בכתביו ופעילותו למען החירות הכלכלית והאישית בישראל הקדים ובישר את הרוח שעוד עתידה להשפיע בדורות הבאים.

יהי זכרו ברוך. 

בתמונה: הכיתוב על גב עטיפת הספר סדום או חלם.

1-IMG 0559

 

 

הוספת תגובה

  1. ו. דוגמא שניה להשפעה על המערכת: הטיית אישור | "ערכים" בחזית

    […] נגרמות כתוצאה ממשמעת המים שלא מביאה שום תועלת אלא נזק, אדם אחד בשם עזרא זהר, הוא זה שניהל מערכה קשה כנגד הממסד עד שאושר לו להציג את הנתונים ולשנות את הנוהל הברור […]