נפרדים מאבי המהפכה הירוקה

נפרדים מאבי המהפכה הירוקה

מאת: בועז ארד | 2 באוקטובר 2009 הופיע במקור ראשון בטור וכלול בספר הטורים הנבחרים "על הכוונת" בהוצאת אנכי, הזמין גם דרך אמזון.

ללא כל ציון ציבורי מיוחד נפטר בחודש שעבר האיש שלו מיוחסת הצלתם של כמיליארד בני אדם מרעב. ד"ר נורמן בורלוג, שהיה אגרונום חוקר מחלות צמחים וגנטיקה, כונה "אבי המהפכה הירוקה".

בורלוג הוא אחד מחמישה אנשים בהיסטוריה שזכה לקבל את הצירוף הנדיר של פרס נובל, מדליית החירות הנשיאותית האמריקאית, מדליית הזהב של הקונגרס, וגם את ציון הכבוד הגבוה ביותר אותו מעניקה הודו.

בשנות ה-40 של המאה הקודמת הוביל בורלוג את הפיתוח של זני חיטה ואורז שתפוקתם היתה גדולה פי כמה מן הזנים המקובלים באותה תקופה. במקביל החדיר לשימוש שיטות חקלאיות חדישות שאיפשרו מחזורי גידול אינטנסיביים. מקסיקו, בה פעל, הפכה ממדינה שנאלצה עד אז לייבא חיטה על מנת להזין את אוכלוסייתה, לייצואנית חיטה. בעקבות שנות בצורת קשות בין שנת 1965 ל-1970 שהעמידו מליוני אנשים בפני סכנת רעב בפאקיסטן ובהודו יישם גם שם את שיטותיו. השם שניתן לפועלו היה "המהפכה הירוקה". כיום מוכר שמו בעיקר בקרב חוגים אקדמאיים ומקצועיים, וכפי שמציין ברוס צייסי, פרופסור למיקרוביולוגיה של מזון באוניברסיטת אלינוי: "אני מאמין כי נורמן בורלוג יוכר בסופו של דבר כאחד מעשרת האנשים בעלי התרומה הגדולה ביותר לאנושות במאה ה-20".

תופעת הרעב לא היתה זרה לבורלוג. כבר בשנת 1933 בתקופת השפל הגדול היה עד לרעב שהיה מנת חלקם של אמריקאים רבים, ובראיונות שונים הוא סיפר עד כמה איים הרעב לגרום להתפוררת כללית במדינה. "היינו מאד קרובים להרס של כל מערכת הממשל שלנו", סיפר, "רוב האנשים אינם יודעים עד כמה שבירים ובלתי יציבים היו הדברים." על האנשים שחוו את המשבר אמר [סיפר]: "ראיתי כיצד העדר מזון שינה אותם… הדבר הותיר צלקת בנפשי". אולם, למרות ההערכה העצומה לה זכה, גישתו שדגלה ברתימת הטכנולוגיה והידע על מנת לספק את צרכי האנושות נתקלה בהתנגדות מצד אלו שראו בריבוי האוכלוסין בעולם "אסון". "חוזי הקיצין" האלו, כפי שהוא כינה אותם, ראו בתוכניותיו להזין את הרעבים באסיה מגלומניה חסרת אחריות והטיפו לגישת "סירת ההצלה", כלומר לוותר על אומות רעבות כהודו, להגדירן כ"חסרות סיכוי" ולנתב משאבים למקומות בהם הסיכוי גדול יותר להצלחה. לאחר שהופתעו מהצלחותיו, הפכה הביקורת כלפיו להתנגדות של קבוצות "ירוקות" שראו בתפוקה החקלאית המתגברת איום אקולוגי. בשנת 1968 הפך ספרו של פול ארליך, "פצצת האוכלוסייה" לרב מכר. בספר חזה ארליך כי המין האנושי נידון לכיליון ברעב היות והמלחמה להזנת המין האנושי "הסתיימה" וחזה, כתומאס מלתוס בן המאה ה-18, כי בעשורים הקרובים יכחדו מליוני בני אדם ברעב גלובלי. ארליך כתב כי הודו הינה חסרת תקווה ומליונים ימותו בה – בפועל הפכה הודו בזכות מפעלו של בורלוג לעצמאית בייצור מזון בשנת 1974 לאחר שהתברר כי כבר ב-68' הושגו השגים מהפכניים; מרוב השפע, הודו לא הצליחה לגייס מספיק עובדים לקציר החיטה, כלי תחבורה להובלת הגרעינים ובאיזורים מסויימים הוסבו בתי הספר לממגורות.

ארליך אמנם מחק בדסקרטיות את תחזיתו המוטעית מן הספר אולם הדבר לא מנע מפעילי התנועות הירוקות להמשיך לתקוף את מפעלו של בורלוג עד היום. למשל, דניס אברי, ראש מכון האדסון לנושאי מזון עולמי טען לאחרונה: "הצמיחה של האוכלוסייה האנושית הפכה להיות הסרטן על פני האדמה".

גם פרס נובל וגם המושג "מהפכה ירוקה" שינו את אופיים בדורנו ויעיד על כך אל-גור, המקדם דווקא את תעמולת מתנגדיו של בורלוג, אלה "שמעולם לא היו ליד אנשים רעבים… ולא חיים בעולם האמיתי", כדבריו של בורלוג.

בנאום שנשא באוסלו בשנת 2000 לציון זכייתו בפרס נובל ענה בורלוג למבקריו: "בידי האנושות מצויה כעת הטכנולוגיה הדרושה כדי לספק מזון, על בסיס בר קיימא, ל 10 מיליארד בני אדם. השאלה כעת היא – עד כמה יורשו החקלאים להשתמש בטכנולוגיה זו. אומות עשירות יכולות להרשות לעצמן את המזון היקר שמגדלים בשיטות "אורגניות" – אבל יותר ממיליארד בני אדם שסובלים כיום מתת תזונה אינם יכולים. לקח 10,000 שנה להגיע לרמה הנוכחית של ייצור מזון – כ 5 מיליארד טונות גרעינים לשנה. את הכמות הזו נצטרך להכפיל מחדש, עד שנת 2025 כדי לספק את צרכי המזון של האוכלוסייה. הדבר לא יקרה אם לא תהיה לחקלאים גישה לטכנולוגיות המודרניות…"

האיש שהצליח להציל יותר בני אדם מאשר הצליחו הדיקטטורים בני דורו לרצוח, הלך לעולמו. כשתיבחן ההיסטוריה האנושית בפרספקטיבה של הערכה ואהבה לאדם ולהשגיו מקומו של ד"ר נורמן בורלוג לא יפקד.