גבורתו של מרדכי אנילביץ

גבורתו של מרדכי אנילביץ

מרד גטו ורשה החל ב-18 בינואר 1943 והיה המרד הגדול ביותר מכל ניסיונות המרידה של אזרחים במלחמת העולם השנייה, בהנהגתו של מרדכי אנילביץ הפך המרד לנקודת אור באופל שכיסה את אירופה – נקודת אור המאירה עד ימינו כסמל ההתנגדות למכונת השמד הנאצית.

היום לפני 63 שנה, ב-19 באפריל, 1943, נכנסו לגטו ורשה הכוחות הגרמניים כדי לחסלו סופית.את השלב הראשון במרד החלה קבוצת יהודים שאמורים היו לצאת למשלוח; הם פתחו באש על השומרים הגרמנים ונמלטו עוד לפני העלייה לרכבת.

הגרמנים שהחלו מיד בחיפוש אחריהם נתקלו להפתעתם הרבה באש שנורתה לעברם מיושבי הגטו ונסוגו.

ב-19 באפריל, כאמור, ערב פסח, נכנסו הגרמנים לגטו כשהם נחושים בדעתם לכבשו. הקרב היה חסר סיכויים. הגרמנים נכנסו עם 2,000 חיילים וכוח שריון שגיבה אותם. למרות זאת אין הם מצליחים לדכא את המרד והם נוקטים בשתי דרכי לחימה: הם מחליטים לשרוף את הגטו, בית אחר בית, ובכך למנוע אפשרות מהכוח הלוחם לשהות בבונקרים. בנוסף, השתמשו הגרמנים בגזים רעילים. הלחימה נמשכה חמישה שבועות.

ב-8 במאי הצליחו הגרמנים לכבוש את הבונקר הראשי ברחוב מילא,  אנילביץ' נהרג בקרב זה. ליאון יוריס קרא לספר אותו הקדיש לעמידת הגבורה של אנילביץ וחבריו בשם "מילא 18", ע"ש כתובת הבונקר הראשי.

ההתנגשויות בגטו הבוער נמשכו עד ה-‎16 במאי, אז פוצצו הגרמנים, בפיקודו של שטרופ, את בית הכנסת הגדול ברחוב טלומאצקי. לאחר מכן הודיע גנרל יירגן שטרופ, שעמד בראש ההתקפה הגרמנית, לממונים עליו: "אין עוד רובע יהודי בורשה".

במכתבו האחרון כתב מרדכי אנילביץ' לסגנו, יצחק צוקרמן, בעצם ימי המרד, ב-23 באפריל 1943: "מה שעבר עלינו לא ניתן לתאר במילים. נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר. הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו… אני מרגיש שמתרחשים דברים גדולים והדבר אותו העזנו לבצע ערכו רב ועצום… לא אוכל לתאר לפניכם את התנאים, בהם חיים עתה יהודי הגטו. רק יחידים יחזיקו מעמד. השאר ייספו במוקדם או במאוחר. גורלם נחרץ. כמעט בכל מקומות המחבוא, בהם מסתתרים אלפים, אי אפשר להדליק נר מחוסר אוויר. … העובדה שזוכרים אותנו מעבר לחומות הגטו מעודדת אותנו במאבקנו. היה שלום יקירי! אולי עוד נתראה! חלום חיי קם והיה… הייתי עד ללחימה מופלאה ומלאת גבורה של הלוחמים היהודים".

כיום, לאחר 63 שנה, פוגעים הקאסמים ובקרוב יפגעו הגראדים מעזה ליד מגדל המים המופגז של קיבוץ יד מרדכי. באופק עולה ומתגבר האיום הגרעיני מצד ה"פאדרלנד" האירני של הטרוריסטים – האם יקום לנו בעת זאת עוד מרדכי אנילביץ? השאלה עדיין פתוחה.

צילומים:

1. צילום של אנילביץ מארכיון הצילומים הפולני.

2. צילומי פסלו של מרדכי אנילביץ מאת נתן רפופורט  מגלריית הצילומים באתר קיבוץ יד מרדכי.