יום הולדת לאוסקר שינדלר והצדעה לגנרל אנדרס

28 באפריל 2007

היום לפני 99 שנים, ב-28 באפריל 1908 נולד אוסקר שינדלר הקבור כיום בבית הקברות הלטיני בואך לעיר העתיקה במעלה הדרך לשער האריות. לצד הדרך בבית הקברות הנוצרי המוזנח נמצאות שתי מצבות המנציחות גבורה עילאית בתקופה האפלה ביותר שידעה האנושות. הביקור במקום מאפשר למבקר לסקור שתי מצבות סמוכות: זאת שעל קברו של שינדלר והמצבה לזכרו של "צבא אנדרס" – הקורפוס הפולני השני במלחמת העולם השנייה.

אוסקר שינדלר (Oskar Schindler) הוכתר בתואר חסיד אומות העולם על ידי יד ושם. שינדלר נולד בצוויטאו (Zwittau) שבחבל הסודטים. בסוף 1939 הגיע שינדלר לקרקוב ושם קיבל שתי חברות, שנלקחו מידי בעליהן היהודים, ושעסקו בייצור כלי מטבח מאמיל ובמכירה סיטונית של המוצרים. את אחת משתי החברות ניהל שינדלר כנאמן של מינהל שלטון הכיבוש הגרמני. כעבור זמן מה הקים שינדלר מפעל אמייל משלו בז'בלוצ'יה (Zablocie) הסמוכה לקרקוב, העסיק בו בעיקר עובדים יהודים, וכך הגן עליהם מגירושים. בראשית 1943, כאשר החל חיסול גטו קרקוב ויהודים רבים נשלחו למחנה פלשוב, ניצל שינדלר את קשריו הטובים עם פקידים גרמנים בכירים במינהל החימוש, כדי להקים סניף של מחנה פלשוב בתחום המפעל שלו לכ-900 יהודים, ובכללם יהודים שלא היו כשירים ומתאימים לעבודת הייצור במפעל, וכך הצילם מזוועות המחנה.

אוסקר שינדלר אחרי המלחמה

באוקטובר 1944, עם התקרב הצבא הרוסי הסובייטי, קיבל שינדלר רשות להקים מחדש את החברה שלו שכבר חדלה להתקיים, והפעם כחברה לייצור חימוש בברינליץ (Brünlitz, כיום ברננץ, Brnenc) שבחבל הסודטים ולהביא לשם פועלים יהודים מז'בלוצ'יה. במיבצע יחיד במינו בתולדותיה של אירופה שבשלטון הנאצים הצליח שינדלר להעביר לברינליץ 700-800 גברים יהודים דרך מחנה גרוס-רוזן, וכ-300 נשים יהודיות שנאלצו לעבור דרך מחנה אושוויץ. בברינליץ זכו היהודים ביחס אנושי ובטיפול אנושי ככול האפשר בנסיבות ההן, במזון, בטיפול רפואי ובמילוי צרכים דתיים. כאשר נודע לשינדלר שרכבת ובה עצירים יהודים שהוצאו ממחנה גולשוב (Goleszow) עמדה בקרבת צוויטאו בלי יעד כלשהו, קיבל רשות לקחת פועלים לתחנת צוויטאו, לפרוץ את דלתות הקרונות האטומות בקרח ולהוציא כ-100 יהודים, גברים ונשים קפואים שדמו למתים, והם הועברו מיד למפעל בברינליץ, ושם האכילום וטיפלו בהם עד שהתאוששו. לפעולה ההיא התמסרה בעיקר אמילי, רעייתו של שינדלר. אלה שלא היה אפשר להצילם, נקברו בקבורה יהודית כהלכה.

שינדלר התמסר לטיפול אנושי בעובדיו היהודים ודאג במסירות לצרכי גופם ונפשם. הוא ניצל את קשריו הטובים עם ה’אבוור’ [שירות המודיעין של הצבא הגרמני], וידידים במשרות בכירות, בשירות הממשלה, ועמדו לו סגולותיו האישיות וחוש ההומור שלו להתיידד עם מפקדי ס"ס בכירים בפולין ולהשתלב בחברתם. הדבר סייע לו מאוד כאשר נזקק לעזרתם לקבל טובות חשובות, כגון שיפור תנאי היהודים שבחסותו ומיתון העונשים על עבירות שעברו. שינדלר נאסר מספר פעמים, הגסטפו העלה האשמות בשחיתות, אך שוחרר בהתערבותם של מכריו וידידיו במשרדי הממשלה בברלין.

ב-1962 העניק יד ושם לשינדלר את התואר חסיד אומות העולם. סיפורו של אוסקר שינדלר פורסם בספר "רשימת שינדלר" שכתב תומס קנילי, ושעל-פיו נוצר בשנות ה-90 סרטו של סטיבן שפילברג, "רשימת שינדלר". הספר והסרט שזכה באוסקר עוררו הזדהות רבה עם דמותו של שינדלר.

 

הצדעה לגנרל אנדרס

מול מצבת קברו של שינדלר ניצב עמוד זיכרון המוקדש לחיילים ולאזרחים הפולנים הקבורים בבית הקברות ולגנרל אנדרס ולאדיסלאב (Władysław Anders ). ולדיסלב אנדרס נולד בשנת 1892 בכפר ליד ורשה. למד בבית הספר הטכני הגבוה בריגה ושירת כקצין בצבא הצאר הרוסי ניקולאי השני בעת מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה הצטרף אנדרס לצבא פולין, שזה עתה זכתה בעצמאותה ולחם כמפקד רגימנט בקרב נגד הצבא האדום במלחמה הפולנית-סובייטית בשנת 1919. בשנות ה-30 עלה אנדרס לדרגת גנרל. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939 היה אנדרס מפקד חטיבת פרשים. הפרשים הפולניים לא היו יריב ראוי לתנופת השריון הגרמני והם נאלצו לסגת.

אנדרס נפל בשבי הסובייטים שפלשו לפולין ממזרח ונכלא בכלא לוביאנקה הידוע לשמצה במוסקבה, נחקר ועונה בידי הסובייטים.

גורלו של אנדרס השתנה לאחר פלישת הנאצים לברית המועצות ב-22 ביוני 1941. הסובייטים שחררו אותו מכלאו על מנת שיקים צבא פולני שיילחם לצד הסובייטים. אנדרס נתמנה למפקד צבא זה, ששמו הרשמי היה "הקורפוס הפולני השני" אך קיבל את הכינוי "צבא אנדרס". חיילים וקצינים פולניים ששוחררו ממאסרם במחנות הכפייה בסיביר, קזכסטן ואזורים אחרים בברית המועצות הצטרפו לצבא אנדרס.

כשסקר אנדרס לראשונה את גייסותיו, הוא מצא אנשים מזי רעב ועטויים בבלויי סחבות. מתוך כמיליון וחצי פולנים שגלו לברית המועצות ממזרח פולין עם תפיסתה על ידי הסובייטים בשנת 1939 נותרו בחיים מאות אלפים ספורים בלבד. אנדרס קומם את אנשיו והפך אותם לצבא מאורגן. פליטים פולניים בלתי לוחמים, נשים, ילדים וזקנים, נלוו לצבא אנדרס, ומזונם ניתן להם ממנות הקרב של החיילים.

משא ומתן בין סטלין, צ'רצ'יל והכוחות הפולניים, איפשר לצבא אנדרס שמנה כ-100,000 חיילים ופליטים אזרחיים לצידם, לעבור לפרס שהייתה באותה עת נתונה להשפעה בריטית. בפרס גיבש ואימן אנדרס את צבאו. בעלות הברית הוועידו לצבא אנדרס את המשימה להלחם בחזית איטליה. לאחר מספר חודשים בפרס יצא צבא אנדרס לכיוון המזרח התיכון בדרכו לחזית האיטלקית.

עיראק ותורכיה סירבו לאפשר מעבר בשטחן לצבא אנדרס ולפליטים שנלוו אליו, הם נאלצו להפליג בים דרך קראצ'י (אז בהודו, כיום בפקיסטאן) לפורט סעיד שבמצרים, משם יצאו ברכבת לארץ ישראל, והגיעו ארצה ב-18 בפברואר 1943

בין המתגייסים לצבא אנדרס היו מספר אלפי יהודים שחיפשו דרך להמלט מברית המועצות. משפחותיהם של כמה מאות מהחיילים היהודים הצטרפו לצבא במסעו לארץ ישראל, איתם גם 716 ילדי טהרן. בהגיעם לארץ ערקו חילים יהודים רבים ונשארו בארץ ישראל כמעפילים בלתי ליגלים.

אחד החיילים בצבא אנדרס היה מנחם בגין, לימים ראש ממשלת ישראל, ששוחרר ממחנות הכפייה בצפון ברית המועצות. בהגיעו ארצה קיבל בגין חופשה מצבא אנדרס ונתמנה למפקד ארגון האצ"ל, שנותר ללא מפקד לאחר נפילתו בקרב בעיראק של מפקדו דוד רזיאל. הפולנים קראו לבגין לחזור לשירות. חבריו באצ"ל קראו לו לערוק, אך הוא סירב וחזר לשירות. רק לאחר ששוחרר כדין, לאחר מאמצים והשתדלויות חזר בגין לשמש מפקד האצ"ל.

קרבות צבא אנדרס

צבא אנדרס הפך להיות כוח קרבי רציני. בשנת 1944 הגיע לאיטליה, בה זכה לנצחונו הגדול בקרב על מנזר מונטה קאסינו ב-17-18 במאי 1944. אנדרס כבש את המנזר, שהפך למבצר מוגן היטב, לאחר ששלושה ניסיונות קודמים של בנות הברית לכבוש אותו כשלו. בהמשך השתתף צבא אנדרס בקרבות בחוף הים האדריאטי ובטיהור עמק הנהר פו.

אחרית ימיו

לאחר תום המלחמה נשאר אנדרס לכל חייו בבריטניה, למרות שמעולם לא קיבל אזרחות בריטית. הוא התנגד לממשלת פולין הקומוניסטית, ראה עצמו כגולה פוליטי, והיה ממנהיגי הגולים הפולניים.

אנדרס נפטר בשנת 1970. לפי בקשתו נקבר לצד לוחמיו בבית העלמין הצבאי הפולני במונטה קאסינו. לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי בפולין הפך הגנרל אנדרס להיות לגיבור לאומי במורשת הפולנית.

עמוד הזכרון בבית הקברות הלטיני בירושלים: "בהוקרה לפולנים הקבורים בבית קברות זה, אזרחים וחיילים, של הגנרל ולאדיסלב אנדרס מהקורפוס הפולני השני, לשעבר אסירי מלחמה וכלואי הלאגרים הסובייטים, שמתו בדרכם לארץ מולדתם בשנות מלחמת העולם השנייה ולאחריה". 

הוספת תגובה