מחשבות קסומות על הטכנולוגיה הגרעינית באיראן
מאת: אילן ז'ורנו | 25 בנובמבר 2009 פורסם בבלוג Voices For Reason אתר מרכז איין ראנד.
כבר חשבתי ששמעתי את כל התירוצים לכך שהמשטר המיליטנטי באיראן באמת מבקש טכנולוגיה גרעינית, לא כאמצעי לאיום על אחרים, אלא עבור מטרת שלום כלשהי. עד לאחרונה.
בשבוע שעבר השתתפתי בפאנל דיון בנושא איראן שאירח את הנס בליקס. ד"ר בליקס הוא דיפלומט שוודי ועומד בראש משלחת המכונה הועדה לנשק השמדה המוני (הוא מוכר במעורבותו בבדיקות האו"ם בעירק של סאדאם חוסין). מעבר לכך, מקום האירוע היה הועידה השנתית של מכון המזרח התיכון. כל זאת בכדי לומר כי הוא מכובד דיו על מנת להיות מוזמן לשאת דברים בפני פורום מומחים זה. בפתיחת דבריו, הוא הציע במלא הרצינות כי איראן מבקשת להשיג טכנולוגיה גרעינית , לא עבור נשק, אלא עבור אנרגיה, משום ש… כוח גרעיני הינו בעל המעלה ה"אקולוגית" של הפחתת זיהום.
ועם זאת, איראן לא ניסתה לחבר את מתקניה הגרעיניים עם הרשת החשמלית. יותר מכך, מי יכול להאמית ברצינות כי איראן דואגת ולו בשמץ של דאגה לגורל אזרחיה, שלא לדבר על איכות האוויר שהם נושמים (כפי שרמז בליקס בהתיחסותו להימנועת מזיהום)? מי יכול להאמין ברצינות כי משטר הדורס את אנשיו שלו כאשר הם חולקים על הלגיטימיות שלו; המענה ורוצח מתנגדים פוליטיים; המממן קבוצות אכזריות כמו החיזבאלה והחמאס ואש"פ; קבוצות שניהלו התקפות הרסניות נגד מטרות אמריקאיות במשך שנים; מי יכול להאמין ברצינות כי משטר בעל בוז כה עמוק לחיי הפרט בתוך ומחוץ לגבולותיו יכול באמת לגלות מניעים רחבי לב כלפי תוכנית גרעינית? אין כל בסיס אמפירי לאמונה זאת.
בליקס, כמו כה רבים אחרים, נראה כמי שמעוניין לחלום על כל תירוץ אפשרי על מנת להמשיך את (מה שקרוי) הדיפלומטיה עם איראן, במקום להתייצב מול הטבע האמיתי של המשטר הזה והצורך לעצור את שאיפותיו הממאירות.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.