המקוננים על הדולר

מאת רפי גליק | 4 בספטמבר 2009 פורסם בבלוג "סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל". 

כדאי להתכונן ולא לקונן. כמו שהחרדים מעוררים מדי תקופה מהומות בנושאי השבת, כך להבדיל, ממחזרים התעשינים והיצואנים את קינותיהם בנושא שער הדולר. ליצואנים יש אפילו מקוננים מקצועיים שקינותיהם החזקות מצליחות לחדור דרך המסך הקטן לביתנו ומשם לראשי המדינה.

כך אלישע ינאי מנכ"ל מוטורולה מצא ספקולנטים ודוד ארצי יו"ר מכון היצוא, ממחזר מופעי אימה בנושאי הדולר, כי פשוט קשה לו כנראה להכנס לתקשורת עם נושאים אחרים. שניהם שכחו כי ביוני 2008, לפני קצת יותר משנה, הדרדר הדולר לרמה של 3.23.

בעבר הרחוק נכחתי בפגישה סגורה של תעשינים בכירים, שנאלצו לשמוע את תוכחתו של סטף ורטהיימר, על מלחמתם השגויה והמיותרת בנגיד פרנקל בגין שער הדולר ושערי הריבית הגבוהים.


 

ב 3 לספטמבר 2008 היה שער הדולר 3.60 . עברה שנה והשער עומד על 3.807 . בשנה האחרונה פוחת השקל ביחס לדולר ב 5.7 אחוזים. באותה תקופה עלה המדד ב 3.52 אחוזים . הנגיד סטנלי פישר צבר באותה תקופה קרוב ל 50 מיליארד דולר, חלקם הגדול בקניית דולרים, במטרה לסייע לתעשיה הישראלית. פישר הצליח במחיר כבד לפחת את השקל ב 1.8 אחוזים ריאלית, לאחר ניקוי המדד מעליית שער הדולר.

האינפלציה הרימה ראש בשנה האחרונה בגלל מדיניות הריבית הנמוכה, אבל גם בגלל הרצון לפחת את השקל. עכשיו כשהנגיד התחיל להרים את הריבית והשוק מתכונן לעליות בריבית, זה די ברור שהשקל יתחזק לעומת הדולר. גם הנגיד הבין כי במצב הנוכחי המשך קניות הדולרים לא יעזור וסגר את הברז.

התעשינים והיצואנים צריכים להבין כי שמירה על שער ריאלי מחייבת אינפלציה נמוכה. קניות דולרים וריבית נמוכה יובילו לאינפלציה גוברת וכשהאינפלציה תגבר יתעוררו גם ועדי העובדים וידרשו את הפיצוי המגיע להם, ואז כל עליית שער תתקזז בעלויות מקומיות הולכות וגוברות ושכרם של היצואנים מעליית השער יצא בהפסדם בעלויות הגבוהות בשוווקי העבודה והשירותים.

יש דרכים רבות לסייע ליצואנים על מנת להגביר את התחרותיות של היצוא.הנושאים החשובים הם נושאי שווק, ביטוח סיכוני סחר חוץ ומימון לפרויקטים ולחוזים ארוכי טווח. לפני למעלה מעשור כשמרידור היה שר האוצר פעלנו בחברת ECI להפעלת קוו אשראי ארוך טווח בין ישראל לסין , מה שנקרא אחר כךהפרוטוקול הפיננסי. ההסדרים הפיננסיים עם סין איפשרו באותה תקופה לחברת ECI עסקאות יצוא עם סין בעשרות מיליוני דולרים.

אם מדינת ישראל רוצה לקדם את תעשיית המיים שלה בתחום ההתפלה למשל, אז היא צריכה לתת קווי אשראי למדינות שמעונינות להקים מתקני התפלה כאשר הציוד והטכנולוגיה יהיו ממקור ישראלי וכנ"ל לגבי פרויקטים דומים.

נדמה שפרשיות השחיתות שבהם הואשם לאחרונה ראש הממשלה לשעבר ושבגינן נכנס לכלא שר האוצר לשעבר, וכאשר מעל ראשו של שר החוץ מרחפת עננה כבדה, החלישו את הנכונות ואת האפקטיביות של ראשי המדינה ונציגינו בחו"ל בפעולותיהם הבין לאומיות לקידום היצוא הישראלי .

זכורה לי פגישה שאורגנה עבורי בברזיל עם פקיד בכיר במשרד האוצר הברזילאי בהקשר לפרויקט ממשלתי חשוב . הפגישה זומנה על ידי השגריר הישראלי במקום,שהיה אמור גם להשתתף בפגישה. הגעתי לפגישה בברזיליה הבירה מישראל בהזמנת השגריר ובהתרעה קצרה במטרה לקדם את הפרויקט הגדול. בבוקר הפגישה התברר לי שהשגריר הישראלי המזמין יעדר מהפגישה. הפקיד הברזילאי הבכיר כמובן שהודיע על עיסוקים דחופים יותר והעביר אותי לפגישה עם דרג זוטר ולא חשוב. בשיחה כועסת שקיימתי עם השגריר לאחר הפגישה, הוא הסביר לי כי לא הספיק לקבל אישור ממשרד החוץ עבור פגישה עם גורם עסקי פרטי.

צריך להבין שבתקופות רגילות ועל אחת כמה וכמה בתקופות של משבר כלכלי, על ראשי המדינה ונציגינו בחו"ל מוטלתהחובה להפוך לשגרירי התעשיה והיצוא הישראלי ולסייע ככל האפשר ליצואנים .

חשוב שראשי המדינה ונציגיה יהיו חפים מדופי, דבר שיאפשר להם לקדם את היצוא, מבלי שיצטרכו לבקש אישור מרשויות החוק על כל פעולת קידום .

***

הערת עורך: בניגוד לעמדתו של רפי המספק תמונת מצב ראוייה אינני חושב שפקידי הממשלה צריכים להתערב בדרך כלשהי במסחר, על הממשל להגן על זכויות הרכוש והאדם ולספק אווירה נוחה להתפתחות כלכלית בלבד. המצב הוא שהיום נדרשת התערבות רק בכיוון אחד – הסרת מחסומים ופיקוחים. ממליץ לקרוא את מאמרה של איין ראנד – "הניחו לנו לעשות".

  

הוספת תגובה