ישראל וטקטיקת הדה-לגיטימציה
מאת אד קליין | 1 ביוני 2006
במאמר אודות אירוע המשט לעזה הציע דניאל פיפס אבחנה רבת חשיבות באשר למהפך שחל בכללי הלוחמה, לפיו "הכוח הוא שהופך באופן מיוחד לחולשה ודעת הקהל הופכת לבעלת חשיבות עליונה," הקרויה גם "דה-לגיטימציה" של ישראל.
בסוף מאמרו הוא מזכיר את רייצ'ל קורי, פעילת ה"שלום" האמריקאית שנהרגה בשנת 2003 במהלך עימות בין אירגון חזית פלשתינאי וכוחות ישראליים שניסו לפנות איזור בעזה ממנו שולחו התקפות כלפי ישראלים.
קורי נהרגה כביכול על ידי בולדוזר; בעצם היא החליקה, נפלה, ונהרגה מהריסות שקרסו. (ראו כאן). מותה, הפך, בכל אופן, למתקפה של יחסי ציבור עבור הפלשתינאים, והאמת באשר לנסיבות הפכה לחסרת רלוונטיות. כך היא גם נותרה – לא רלוונטית. רייצ'ל קורי הפכה לקדושה מעונה כאשר ישראל נוטלת על עצמה בחוסר הסתייגות האשמה למותה.
מר פיפס מתיחס באבחנתו גם למאמציה של ישראל להגן על עצמה נגד החמאס והטורפים האחרים המבקשים להשמידה: "החוקים החדשים דורשים זריזות ורגישות ליחסי ציבור, דבר שמשמעותו היא כי מדינה חזקה לא תפגע לעולם, אפילו לא בשוגג, במתנגדיה הפוליטיים".
לכן, במקרה של "משט עזה", היא שלחה את לוחמי הקומנדו לקרב נגד פעילים חמושים וצמאי דם כשהם מצויידים ברובי צבע. קשה לדמיין מצב כזה אפילו כסאטירה.
טקטיקת "הדה-לגיטימציה" יכולה להתממש גם כלפי ארה"ב. כאשר היא פועלת באופן הולם, ומגיבה בכוח נגד אויביה, היא קוצרת "דעת קהל" עוינת (כפי שמדווח על ידי התקשורת השלטת וסקריה הנבחרים בקפדנות סלקטיבית) ובהצהרות גינוי מבעלי הברית והאוייבים גם יחד.
לכן, גם ארה"ב פעלה בעשורים האחרונים כשדעת הקהל בראש דאגותיה. חמאס, חיזבאללה, אל-קאידה, הטאליבאן, ואירן כולם משחקים את ה"קורבן" בעת התעמתות עם אומות חזקות.
חברו זאת עם המדיניות של הממשל הנוכחי, המנהל קמפיין "דה-ליגיטימציה" מטעם עצמו לארה"ב, ותקבלו נוסחה מפחידה להריסת הציוויליזציה המערבית.
ארה"ב מותקפת על ידי שלושה כוחות עויינים: ג'יהאד איסלמי (מן הסוג הגלוי ו"הנסתר"); כיבוש גזעני (La Raza ) על ידי מקסיקנים במספרים גדולים שנאמנותם אינה נתונה למדינה אליה נמלטו אלא לזאת שממנה באו; ועל ידי הבית הלבן של אובמה.
ישראל נידונה להפסיד ללא קשר למה שתעשה להגנתה. אם היא תתפשר, היא תואשם בכך שלא התפשרה לדעת עד כדי התחסלות; אם היא תשתמש בעוצמתה על מנת להנחית על אוייביה מכת מוות, היא תכונה "נאצית", או "רוצחת עם" או כל גינוי אחר שבנמצא.
לכן, היא יכולה באותה מידה להגן על עצמה עם כל המשאבים שברשותה על מנת להבטיח את המשך קיומה. ולעולם לא להתנצל עבור כך או עבור האבדות שהיא גורמת ל"אידיוטים השימושיים" מסוג פעילי "הסיוע" על סיפון כלי השיט הטורקי. אל לישראל לקבל על עצמה אשמה שאינה ראויה לה.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.