תקדים קוסובו וההכרה במדינה הפלשתינאית אלון לוין

תקדים קוסובו וההכרה במדינה הפלשתינאית

מאת אלון לוין | 3 בינואר 2011 

מעיני העיתונאים הישראליים הששים לחבוט בנבחרי הציבור בישראל נעלמה הצביעות העמוקה שבעמדות מדינות אמריקה הלטינית ביחס להכרה חד צדדית במדינה פלשתינאית. השטחיות הישראלית מסתפקת בהכרזות על בידודה של ישראל וחיפוש האשמים הקבועים מתחת לפנס – ראש הממשלה ושר החוץ.

בנובמבר-דצמבר 2010 נראה היה כי מאמציהם של הפלשתינים לזכות בהכרה בינלאומית לחלומות ההכרזה החד צדדית שלהם נושאים פרי. התמיכה שקיבלו ממדינות אמריקה הלטינית – ברזיל, ארגנטינה, ונצואלה, בוליביה, אקוודור ואורוגוואי, שהצהירו כל אחת כי יכירו במדינה פלשתינית אם היא תוכרז באופן חד צדדי על ידי הפלשתינים, עוררה רעש בינלאומי, וכמובן שאיפשרה לעיתונאים הישראלים העושים מלאכתם נאמנה, בעיקר כשיש הזדמנות לחבוט בראש הממשלה ובשר החוץ שלו, לזעוק על בידודה המחריף של ישראל בעולם. כמובן שנסתר מעיניהם של העיתונאים הישראלים ההקשרים השונים שבגינם פעלו מדינות אלה, כגון הרצון לפגוע באמריקנים דרך פגיעה בנו. אולם המעניין הוא הצביעות המדהימה שנעלמה מעיני העיתונאים, כפי שהדגימו אותה היטב מדינות אמריקה הלטינית שהוזכרו לעיל.

בדצמבר 2009 נערך דיון בבית המשפט הבינלאומי בהאג, בשאלת חוקיות הכרזת העצמאות של קוסובו, והתנתקותה מסרביה. הבעיה בהכרזת העצמאות הקוסוברית נבעה מכך שהיא התבצעה באופן חד צדדי על ידי קוסובו, למרות החלטות של האו"ם להגיע להסדר מוסכם על כל הצדדים ותוך פגיעה בריבונותה ואחדותה הטריטוריאלית של חברת או"ם אחרת. עצמאות קוסובו הוכרה על ידי כ-70 מדינות, רובן ככולן מערביות או פרו-מערביות, בעוד שמדינות רבות אחרות התנגדו – חלקן בשל יחסיהן הטובים עם רוסיה וסרביה, חלקן בשל החשש כי התקדים יגרום לקריעת נתח מארצם.

לדברי המשלחת הארגנטינאית: הכרזת העצמאות של קוסובו "פוגעת במחויבות לכבד את אחדותה הטריטוריאלית של סרביה, במחויבות להסדר שלום מוסכם ובעיקרון אי-התערבות. להחלטה אין כל בסיס משפטי בעיקרון ההגדרה העצמית"… ההצהרה אינה יכולה "לבטל את ריבונותה של סרביה בקוסובו. עתיד סרביה ייקבע רק בשיחות על בסיס החלטה 1244 של האו"ם". (החלטה 1244 של מועצת הביטחון של האו"ם קבעה כי האלבנים בקוסובו יזכו לאוטונומיה נרחבת תחת שלטונה של סרביה – א.ל).

בהזדמנות אחרת הביע שר החוץ הקודם של ארגנטינה, חורחה טאיאנה, חשש כי תקדים קוסובו יאפשר לאיי פוקלנד לזכות בעצמאות.

גם המשלחת הבוליביאנית הייתה חרדה לאחדות הסרבית. לדברי חברי המשלחת, "קוסובו אינה קיימת". החלטה 1244 היא "המסגרת לפתרון הפוליטי מוסכם עם סרביה" והצהרת עצמאות חד צדדית "אינה יכולה לשנות את החלטות מועצת הביטחון של האו"ם". נשיא בוליביה אבו מוראלס אף הביע את חששו בעבר כי תקדים קוסובו ינוצל על ידי בני ארצו בארבעה מחוזות עשירים המעוניינים להתנתק משאר המדינה.

ומה חשבו חברי המשלחת של המדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה, ברזיל? הם סברו שההכרזה החד צדדית "התעלמה מסמכות מועצת הביטחון של האו"ם ומעיקרון ההגנה על האחדות הטריטוריאלית של חברות האו"ם". גם הברזילאים סבורים כי אין כל בסיס משפטי לטענת ההגדרה העצמית וכי יש לפתור את הבעיה על בסיס החלטה 1244.

ואחרון חביב, הוגו צ'אבז מיודענו מוונצואלה. המשלחת שלו כבר נשמעת כמו ימנים קיצוניים מישראל…

לדבריהם, הזכות להגדרה עצמית נתונה רק ל"קולוניות, וקוסובו מעולם לא הייתה קולוניה או מדינה עצמאית". הוונצואליאנים הוסיפו כי "האוכלוסייה האלבנית של קוסובו נהנית מכל זכויות המיעוט בסרביה ולכן אין בסיס להצהרת עצמאות". המשלחת אף תוהה כיצד המו"מ עשוי לגרום לאי יציבות (טענה שנשמעה כאחד מההסברים לעצמאות הקוסוברית החד צדדית) אבל לא החלטה חד צדדית של אחד הצדדים שאינו מרוצה מהשיחות.

הנה כי כן, לישראל יש לא מעט תחמושת לשימוש במקרה של הכרזה פלשתינית חד-צדדית – היא תוכל לצטט את עמדות הממשלות השונות בסוגיית ההכרזה החד צדדית, היא תוכל לאיים על ארגנטינה ובוליביה בתמיכה דומה באיי פוקלנד ובמחוזות מרדנים בהתאמה ובכל אופן תחשוף את הצביעות סביב הנושא.

 

אלון לוין הינו עורך שותף באתר סיקור ממוקד.