"אבן מקיר תזעק" פרופ' מנשה הראל

הכיבוש וההרס של ארצות נ?כ?ר

אחד מגדולי ההיסטוריונים הערבים עבדול ר?ח?מאן א?בן ח'לדון (1406-1372) כתב: "ט?ב?ע?ם הפראי של ערביי המדבר לשדוד הכול מאנשים ברומחיהם ללא גבול ומעצור מביזת רכושם, כיבוש ארץ על ידם מביא קץ לתרבותם."

במשך כ-1,000 שנות כיבוש מוסלמי בארץ הנוכרייה להם, היא נהרסה והפכה לחורבן ולמוכ??ת מחלות. הם השמידו את היערות הטבעיים שהפיקו מהם פ??ח?ם שנמכר למצרים והפעיל את רכבות התורכים, עד כדי כך, שאין היום יער טבעי אחד בארץ; הכחידו את רוב עצי הפרי של הארץ בגלל מיסים כבדים ושוד, וכך נהרס חלק מהמדרגות החקלאיות של ההר. כתוצאה מכך, נסחף הקרקע מהמדרגות בגשם, שחסם את שפך הנחלים ונתהוו ביצות ממאירות במישור, בעמקים ובבקעה של הארץ. הם החריבו את הנמלים המפוארים ואת ערי הארץ כדלהלן: השמידו את הדרכים והמעלות בארץ, וכך בימיהם נכחד הגלגל על ידי הגמל עד 1860.

במרד הערבי האנטי בריטי והאנטי הציוני בשנת 1936, הם ירו על הבריטים והיישובים העבריים והרגו בהם ושרפו שדות יהודים כבימינו. יורשי המורדים כיום הם תנועת "החמאס", שראשי התיבות שלה הם "תנועת ההתנגדות האיסלאמית" (1987), והיא דוגלת בהכחדת ישראל.

על הע?ו?ול והעושק נזעק איוב ואמר: "ע?ל?י אדמתי ת??ז?ע?ק ויחד ת??ל?מ?יה? י?בכ??יון."

וכך תיארו החוקרים והסופרים את אורחות החיים בארץ בימיהם:

פרופ' ד. איילון כתב ב-1983 על המהרסים והמחריבים של ארצנו: "במשך כל תולדות האיסלאם ובכל העולם המוסלמי, מגדות האוקיינוס האטלנטי ועד איי האוקיינוס השקט, לא הייתה אף פעולת הרס אחת שתשווה ביסודיותה ובעקיבותה, במימדיה ובחומרת תוצאותיה לאורך ימים לפעולת ההרס של החוף הסורי-ארצישראלי על ידי הממלוכים."

הסופר המזהיר יזהר סמילנסקי כתב בשנת 1995 על הטרוריזם של ערביי ישראל המתאבדים: "חברה שמסכימה לשלוח את בניה ללוחמת התאבדות ורואה בה את גולת הכותרת לפטריוטיות הלאומית… מוציאה עצמה מן הכלל האנושי. כשם שאין לדבר עם חברת קניב??ל?ים, ההיתר שלוקחים עצמם שולחי המתאבד להתכחש לאנושי ולעשות אדם לפגז חי מעלה, אם הם בני אדם או חברה אנושית הזכאית לתבוע לה זכויות אדם."

החוקר הנוצרי מבודפשט ה?ד?ר?יא?נ?י ר?יל?נ?ד?י היה גיאוגרף, כרטוגרף, פילולוג, דובר עברית, ערבית ויוונית. הוא סקר ומיפה מאות יישובים בארץ ישראל שנזכרו בתנ"ך, במשנה ובתלמוד ועוד, וערך מפקד אוכלוסין של כל יישוב בארץ בשנת 1695. הוא ציין שהארץ הייתה ריקה ושוממה מיישוב, שהתרכז בירושלים, עכו, צפת, יפו, טבריה ועזה. רובם היו יהודים שעסקו בחקלאות משגשגת של כרמי גפן וזית ושדות חיטה; הנוצרים פעלו במסחר ובהובלת התוצרת, ומעט מאוד המוסלמים, שרובם היו בדואים, עבדו כפועלים בחקלאות ובבניין. הוא ציין שבכפר אום אל פחם שבשומרון ישבו כ-50 נפש, כולן נוצריות, ובו כנסייה שנעלמה. השיך ראיד צלאח, שהוא ראש התנועה האיסלאמית בצפון ומאותו הכפר, ואבותיו הכחידו את יערותיו, ראוי שיואיל נא להחזיר את היישוב וכנסייתו לנוצרים בוני הכפר בארץ ויבקש את סליחתם, ו"אל יתהלל חוגר כמפתח" (מלכ"א, כ', י"א).

על ז?לזולה ונטישתה של הארץ וירושלים והפקרתן בסוף ימי השלטון המוסלמי כתבו, בין היתר, סופר לועזי וחוקר ישראלי מפורסמים: הסופר מרק טווין (1869) כתב על הארץ: "אחת הארצות חסרות התכלית, מוכ??ת רעב ומרוב??ת מחלות, אזור חרב, שומם ואומלל, ריקה מאדם ומזוהמת. זו ארץ מעבר בין תורכיה למצרים, שנשלטה על ידי נוודים בדואים, שודדים וקבצנים."

החוקר פרופ' י. בן-אריה (תשל"ז) כתב: "בירושלים העתיקה הרחובות מתועבים ומטונפים בעצמות נבלות חמור, סוס וגמל שהושלכו מחוץ לחומה לכלבים (1874). בכל העיר פזורה אשפה, ליד הגן הארמני הגיעה לגובה 9 מ', ובין שערי דמשק לאריות טיפסה לגובה 22 מ' (1864)." "שומו שמיים והאזינו ארץ."

לשיא ההתנכרות והאיבה של ערביי ישראל לעמנו הגיע פרופ' ש. סומך [דומני שהכוונה לסמי סמוחה. על כל פנים, לא ששון סומך. – אב"ע], שערך משאל בין הסטודנטים הערביים באוניברסיטת חיפה ומסקנתו: 40% מהם טענו שלא היתה שואה בע?מ?נו; 60% מהם אינם מכירים בזכותנו למדינה.

בזה אני מביע את תפילתי ותקוותיי: "עורי, עורי, לבשי עוזך ציון," ישעיה נ"ב.

כמו שנאמר על עוזו ותבונתו של עם ישראל: "גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כוח. כי בתחבולות תעשה לך מלחמה ותשועה ברוב יועץ," משלי כ"ד.