כיצד הפכו הירוקים לצהובים – על מצב העיתונות המדע והמודיעין

משנשאלו מגישי הדו"ח (על ידי חבר בית הנבחרים) מה מומחיותם בנושא – ענו: אין לנו מומחיות, הדו"ח הוכן על ידי מומחים חיצוניים. עוד נשאלו: על איזה מידע התבסס הדו"ח – האם אספתם מידע מיוחד? התשובה: הדו"ח לא התבסס על מקורות מידע מיוחדים, רק על מידע גלוי (קרי על מאמרי עיתונות…). לשאלה: מה לדעתכם רמת הוודאות של מסקנות הדו"ח ענו: בינונית. ולשאלה – מדוע בכלל טרחתם להגיש דו"ח שאין בו מידע מיוחד, ורמת וודאותו לא גבוהה? ענו: הכנו את הדו"ח בגלל שאתם (הועדה של בית הנבחרים) ביקשתם זאת.

הבנתם את זה ? דו"ח שמבוסס על כלום, שאמינותו "בינונית" לדעת כותביו ובכל זאת הוא מפיק את האפקט המבוקש: כותרות בעיתונות, והפחדת הציבור ללא בסיס. הדו"ח הזה הוא "פטפוטי סרק" – רק מילים שאין מאחוריהן שום עובדות, שום סימוכין, כלום, סתם לקט של קטעים מהעיתונות הצהובה ומהמדע הצהוב. ועל ערימת הזבל הזו חותמים כל שרותי הביון האמריקאיים, ונותנים לה גושפנקא של "הערכת מודיעין לאומית". האם לא היה יותר נכון, וישר לאמור את האמת ? בתגובה לדרישתה (המגוחכת כשלעצמה) של וועדת בית הנבחרים היו ראשי שרותי המודיעין צריכים להודיע את האמת: שאין להם מומחיות בנושא וגם לא מידע, ולכן הם נמנעים מלהתעסק בנושא, שאינו בתחום אחריותם. אחריותם של שרותי המודיעין הוא לאסוף מידע על המתרחש, בעיקר בתחום החימוש, במדינות עוינות או עוינות בפוטנציאל.