הגז המצרי – סיפור שגרתי
מאת יעקב רסלר | 18 במרץ 2011
סיפור ה"גז המצרי" יהפוך בעתיד לעוד פרק בסיפור הרשלנות של ניהול משק האנרגיה הישראלי. קברניטי המדינה החליטו להפקיד נכס איסטרטגי של אספקת האנרגיה למשק הישראל בידיים מפוקפקות תוך שהם סומכים על דרך עשיית העסקים המושחתת הנהוגה "בצינורות המקובלים" – בשעת מבחן, כך אנו מגלים שוב ושוב נוטים הצינורות הללו להיסתם. ידיעות אחרונות פרסם את סיפורו של הגז המצרי. הכול התחיל עם רעיון של נמרוד נוביק (זה מהסכם אוסלו) שמצא הזדמנות לנצל את קשריו הפוליטיים ולעשות קצת לביתו.
הוא גייס את איל ההון יוסי מימן, יהודי טוב, שגם הוא יודע להריח הזדמנויות. יחד הם מכרו למצרים (קרי למוברק) את הרעיון לספק גז מצרי לישראל. מוברק העניק את הזכיון לחבר האינטימי שלו, מימי חיל האוויר, חוסיין סאלם. כך הוקמה חברת EMG – חברת הגז ה"מצרית" ששותפיה היו חוסיין סאלם (60% ), יוסי מימן (30%), וממשלת מצריים – 10%. כמובן שחוסיין סאלם הוא בעצם מוברק, ויוסי מימן הוא בעצם ממשלת ישראל, ו"החברה המצרית" היא כולה ישראלית. השותפים הנכבדים תרמו מכיסם להון החברה אפס כסף. חוזים נחתמו עם ממשלת מצרים ועם חברת החשמל לישראל. חברת החשמל נתנה ערבות להלואות שבעזרתם הניחה EMG את הצינורות לישראל וירדן וסוריה. הצינורות הונחו, ואחרי הצלחה זו מכרו השותפים חלקים מEMG לאחרים ו"גזרו קופונים".
הגז זרם בשקט ובשלווה במשך 3 שנים, והכסף זרם ל"חברה המצרית".
זו הדרך הרגילה לעשיית עסקים במדינות העולם השלישי,כלומר – בכמעט כול מדינות העולם. אנשי "עסקים" מנצלים קשרים אישיים ופוליטיים, משיגים זכיונות ממשלות, ונותני הזכיון,יוצאים גם הם נשכרים, ברמה אישית.
מדוע הופסקה זרימת הגז? זה פשוט. כאשר מתחלף המשטר באים אנשים חדשים. כל העסקים שקודמיהם בתפקיד עשו בטלים ומבוטלים. עם החוזים החתומים אפשר "לנגב". האנשים החדשים בשלטון רוצים את חלקם, הם לא פריירים. במהרה קופצים "אנשי העסקים" ומסדירים את העניין. אחרי שהאנשים החדשים מקבלים את המגיע להם, לפי כללי הצדק הטבעי (כלומר – למי שיש כוח – מגיע לו) העניין בא על מקומו בשלום, וגם מכבדים חוזים, כמו שהכריז שר הנפט המצרי החדש: "מצרים תכבד את החוזים הבינלאומיים שחתמה" (בכפוף להסדרים כספיים מסוימים…).
הוא גם אמר שמחיר הגז צריך להיות "הוגן" ולכן יהיה משא ומתן על המחיר החדש (כלומר יתעלמו מהמחיר שנקבע בחוזה ל- 15 שנה). פירוש הדבר שעניין ההסדרים הכספיים עוד לא הסתיים, והשר המצרי לא פראייר, ולא מוכר את עצמו בזול.
בינתיים חודשה הזרמת הגז– אבל לא בלחץ ולא בכמויות הנדרשות. סימן ש"ההסדרים הכספיים" עוד לא הסתיימו.נקווה שהכול יבוא על מקומו בשלום, שמי שצריך לשלם ישלם ומי שצריך לקבל יקבל כמה שצריך, כי את הגז המצרי אנו מאד צריכים כרגע, בגלל ראיית הנולד והאחריות הלאומית של מנהיגנו בעבר (אריאל שרון) שהפקיד את אספקת האנרגיה לישראל בידיים מצריות.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.