180 מעלות הפוך מדרישות המוחים
מאת נועה רענן | 29 באוגוסט 2011 פורסם במקור בבלוג בדמרקר קפה.
מוטי היינריך, מהנדס, בעל חברה לניהול דירות וכותב את אתר האינטרנט "קו ישר", לא נבהל מהמילה קפיטליזם. הוא כבר מזמן טען שמדינת הרווחה היא משחק פרמידה שסופו לקרוס, וכי יוקר המחייה בישראל הוא אכן בעיה, אבל יש לה פתרונות
* "לפוליטיקאים בכל העולם יש פתרון 'גאוני': אם אין מספיק כסף ממיסים, ניקח הלוואות, מה שנקרא 'אגרות חוב', ותאריך הפירעון שלהם הוא תמיד רחוק מאוד".
* "שוחד, שחיתות, הונאה, רמייה – כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהסוציאליזם".
* "המוחים ברוטשילד הם לא בעד סולידאריות חברתית או סוציאליזם, הם בעד שוד של חלק מהציבור. הם בעד לקחת מסקטור מסוים ולתת את הכסף להם עצמם"
מוטי היינריך, מקים אתר האינטרנט "קו ישר" המציע מבנה חלופי למדינת ישראל המתבסס על כלכלה חופשית, עזב את שדרות רוטשילד מוקדם. בפינה של רחוב שינקין עוד התקבצו ליברטריאנים וניסו להסביר לעוברים ולשבים למה החופש חשוב יותר מהשוויון, ואילו היינריך מיהר לבית הדפוס, שם הוא הוציא על חשבונו חוברות בנייר כרום שכותרתן "למה הדירות כל כך יקרות? ואיך אפשר אחרת".
ובעצם, הכל התחיל בצבא, היינריך שהיה עתודאי ללימודי הנדסה בטכניון, שירת לאחר מכן במטכ"ל בתפקיד שבו הוא ייעץ לצבא איך להתייעל בפרוייקטים שונים. "אם היו שואלים אותי מה התקן של התפקיד הזה צריך להיות? אלוף או סגן אלוף? הייתי בודק קודם כל מה עושה היחידה", הוא אומר, "לפעמים הייתי מגיע למסקנה שהיא פשוט מיותרת, אז הייתי כותב דו"ח שצריך לסגור את כל היחידה ושהשאלה סגן אלוף או אלוף היא פשוט לא רלבנטית".
היינריך מספר שהגישה הזו משמשת אותו בניסיון להבין למה הכל עקום במדינת ישראל. כשהתחיל לכתוב את האתר שלו, הוא התמסר לזה. "אימצתי לעצמי אורח חיים ספרטני במשך כמה שנים. קמתי כל בוקר ב-4 הייתי חוקר וקורא וכותב עד 8 ואז ממשיך ליום עבודה בחברה שלי לניהול דירות", הוא אומר. הוא היה חוקר נושא במשך כמה חודשים, אבל המסקנות הובילו תמיד לאותו הפתרון – הפרדת המדינה מהכלכלה, או במילים אחרות, קפיטליזם.
שקיעתה של מדינת הרווחה
לקפיטליזם יש שם רע, והוא כמעט תמיד מגיע בצירוף שם התואר "חזירי". אבל היינריך טוען שהתפיסות שלנו על קפיטליזם הן לא נכונות, למשל, ארצות הברית היא ממזמן לא מדינה קפיטליסטית, עוד מלפני המשבר של 1929, והטייקונים לא צמחו ממדיניות קפיטליסטית, להיפך, הם צמחו על ברכי הסוציאליזם ומדיניות הרווחה.
הטענה המרכזית של היינריך היא שמדינת הרווחה היא רעיון שפשוט לא עובד, זאת מפני שהוא מבוסס על המיסים שמשלמים האזרחים, ויש גבול לכמה מיסים אפשר לקחת. "למיסים יש תכונה נבזית – אנשים לא רוצים לשלם אותם, ובצדק", הוא אומר, "בשלב מסוים הממשלה לא יכולה להגדיל את המיסוי, אבל ההמונים בכיכר, אני מתכוון באופן כללי, לאו דווקא למה שקורה עכשיו, הם רוצים כל הזמן הטבות". את רשימת ההטבות שהמדינה נותנת אפשר למצוא באתר של הביטוח הלאומי, אבל היינריך מתכוון גם להטבות כמו זכויות עובדי הנמלים לשבות ואיסור על ייבוא של מוצרי חלב.
גם מסמך הדרישות של אנשי המאהל הוא בעצם דרישה להטבות מהמדינה: הגדלת הסיוע של משרד השיכון במימון משכנתאות ושכר דירה, הפחתת המיסים העקיפים והחלת חוק חינוך חובה חינם מגיל 3 חודשים. כל אלה נשמעים טוב מאוד, אבל מאיפה יגיע הכסף לזה? היינריך אומר שמכיוון שהמדינה לא מייצרת שום דבר ויש גבול לכמות המיסים שהיא יכולה לקחת, ומצד שני, הפוליטיקאים עסוקים בשרידות ורוצים להיענות לדרישות העם, היא מגיעה למבוי סתום.
"לפוליטיקאים בכל העולם יש פתרון 'גאוני': אם אין מספיק כסף ממיסים, ניקח הלוואות", הוא אומר, "זה מה שנקרא 'אגרות חוב' ותאריך הפירעון שלהם הוא תמיד רחוק מאוד". אבל העתיד תמיד מגיע, ויחד איתו יום הפירעון על ההלוואות, "ואז המדינה לוקחת הלוואות כדי להחזיר את ההלוואות – זה בדיוק מה שקרה עכשיו עם ארצות הברית שהייתה על סף פשיטת רגל". היינריך מתאר הר חובות שרק הולך וצומח, עד שזה מגיע לנקודה שאי אפשר להלוות יותר ואי אפשר לקחת יותר מיסים, ובעצם אין איך לממן את כל ההטבות שמדינת הרווחה רוצה להציע לאזרחיה. "על סף התהום הזאת ניצבות כל מדינות אירופה".
בעצם, היינריך מסביר, מדינת הרווחה היא משחק הפירמידה הגדול ביותר. "למה המדינה מרשה לעצמה להתנהל בחוסר אחריות כשהיא לוקחת הלוואות שלא תוכל להחזיר? אף אדם פרטי לא היה מתנהג ככה". ויש לו עוד שאלות: למה מדינה צריכה להיות בחובות? למה היא לוקחת הלוואות על חשבון האזרחים?
להפריד הון משלטון
המחאה ברוטשילד נובעת מזיהוי של הבעיה, אומר היינריך. "הם מזהים את הסימפטומים, אבל זאת לא חוכמה, זה קיים במדינת ישראל מאז הקמתה – אבל הדרישות שלהם משולות בעיני לדלי של שמן שהם רוצים לזרוק על השריפה, במקום לכבות אותה, הם רק יגרמו לבעירה חזקה יותר".
כי כשהממשלה באה לחלק כסף או שווה ערך לכסף, היא לא יכולה לחלק לכולם, ואז נוצר תור. "כתוצאה מכך נוצר גם שוחד, שחיתות, הונאה, רמייה – כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהסוציאליזם". מכאן הדרך סלולה לעלייתם של טייקונים, אנשי עסקים שמכירים את האנשים הנכונים. "במדינת רווחה יש קשר בין הון לשלטון כי המדינה מתערבת בכלכלה", אומר היינריך, "הדרך לפתור את זה היא להפריד ביניהן".
הפתרון שמציע היינריך לבעיית הדיור הוא למעשה 180 מעלות הפוך ממה שדורשים יושבי המאהל ברוטשילד שכל דרישותיהם מבוססות על הגדלת המעורבות הממשלתית בחברה ובכלכלה. הוא מציע לבטל את המגבלות והתקנות על הבנייה, להפריט את כל הקרקעות שבבעלות המדינה ולבטל חלק מהמיסים, לגבי שאר התחומים, העקרונות זהים: לצמצם את החלטת הממשלה לגבי חייו של הפרט, להפריט ולצמצם את המיסוי.
– מה לגבי צדק חברתי?
"זה הצדק החברתי האמיתי, כשההוצאות של כולם ירדו וכל אחד יוכל לקנות הרבה יותר".
– מה לגבי סולידאריות?
"המוחים ברוטשילד הם לא בעד סולידאריות חברתית או סוציאליזם, הם בעד שוד של חלק מהציבור. הם בעד לקחת מסקטור מסויים ולתת את הכסף להם עצמם. בשביל להרוויח צריך להניב תועלת למישהו אחר, אחרת הוא לא ישלם לך, וזאת הדרך המוסרית היחידה להרוויח כסף, ואילו במדינת הרווחה אתה מרוויח מלהעמיד פנים שאתה נזקק או מזה שאתה מכיר איזה פוליטיקאי".
– מה לגבי זכויות עובדים, ניצול של אנשים עניים?
"החיים לא היו טובים יותר לפני המהפכה התעשייתית והקפיטליזם. אנשים היו עניים בתקופה ההיא, והיו הרבה מאוד עניים אז, עבדו בחקלאות כל היום, כל המשפחה, בכל גיל, ואם הייתה שנה קשה הם מתו ברעב. המהפכה התעשייתית היא זאת שאיפשרה לאנשים להרוויח קצת יותר ממה שאפשר את קיומם הבסיסי, לראשונה נוצרה האפשרות לחסוך. לא הסוציאליזם ומארקס שיפרו את תנאי העבודה של הפועלים במפעלים שעבדו משמרות של 14 שעות ביום, אלא הקידמה הטכנולוגית ושכלול המכונות שהביאו לעלייה בפריון. ההתפתחות הטכנולגית היא שאיפשרה לאנשים להתעשר".
– יצא לך לדבר עם המוחים בשדרות?
"אתמול הייתה הרצאה בשדרות בן גוריון של מישהו שמכנה את עצמו כלכלן. הוא קרא להעלות את התמיכה הממשלתית בדיור, בתחבורה הציבורית ובהכל. הכל הממשלה צריכה לעשות. איך? לקחת מהעשירים! זה נשמע מאוד קוסם, ואנשים נשבים בקסם הזה. זה הזכיר לי את הישיבות של הפוליטרוקים במהלך המהפכה הקומוניסטית, אבל צריך לזכור שאם יש שיטה פוליטית שנכשלה כישלון חרוץ במאה ה-20 זו השיטה הקומוניסטית שגבתה יותר מ-100 מיליון קורבנות בברית המועצות, דרום מזרח אסיה, דרום אמריקה וסין".
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.