פתרונות הקסם הכוזבים למצוקת הדיור

פתרונות הקסם הכוזבים למצוקת הדיור

מאת: יעקב רסלר | פורסם באתר קו ישר 18 ביולי 2011

ארבע הצעות הוצעו במשך השנה האחרונה להטלת פיקוח על שכר הדירה "כדי לפתור את בעיית המחסור בדירות". המציעים הם החשודים הרגילים: מירי רגב, כרמל שאמה ושלי יחימוביץ'.

בעיה לוגית ראשונה היא: כיצד יפתור הפיקוח את המחסור בדירות? הוא יביא לבניית דירות נוספות להשכרה? ההיפך – הוא יגרום לביטול השכרות, ומחסור עוד יותר חמור… אבל השכל של הנ"ל לא מספיק כדי להסתכל קדימה ולהבין זאת. לאנשים אלה יש פתרון קסם, הוקוס-פוקוס לכל בעיה: "נחוקק חוק שיכריז על הפתרון הבעיה והבעיה תפתר!" הכול כל כך קל ופשוט…

הצרה שבסרט הזה כבר היינו. עוד בימי המנדט חוקקו את חוק הגנת הדייר. חוק זה הביא בעצם להחרמת הרכוש של בעלי הבתים לטובת הדיירים. נשאלת השאלה איפה הצדק? האם לבעלי הבתים אין זכויות קנין? אבל, כמובן, אצל הסוציאליסטים אין ל"עשירים" שום זכויות ומצווה להחרים את רכושם. ומה יצא מזה? עד היום אנו סובלים מהחוק הזה. בעבר, לפני קום המדינה, בנו משקיעים בתים להשכרה, בתור עסק מניב, וכך היו דירות להשכרה. אבל משנוכחו שמחרימים להם את הבתים, ומשהבינו שאין להם הגנה נגד זה, חדלו לבנות להשכרה. והפחד כל כך גדול, והטראומה כה חזקה, שעד היום אין אף יזם או קבלן שבונה דירות להשכרה. אין בניני דירות שנבנים מראש למטרת השכרה. לא קיים. הקבלנים בונים מהר ומוכרים מהר, לפני שיחרימו להם, תוך 3-4 שנים, מכניסים ריווחיהם לכיס וממשיכים הלאה. למה להם להשקיע לטווח רחוק בדירות להשכרה, שצריך להחזיק ולנהל שנים רבות, אם ברור להם שהם הופכים תלויים ברצונה הטוב של ממשלה סוציאליסטית שמחרימה רכושם מתי שבא לה? למה להחזיק נכס לטווח רחוק אם הוא אינו בטוח מפני החרמה?

הדירות שאנשים משכירים היום הן הדירה של הסבתא שנפטרה, או דירה שאבא קנה לבן, והבן בינתיים בתאילנד. אין יזמים או אנשי עסקים שהעסק שלהם בניית דירות והשכרתן. זהו ה"הישג" הגדול של החוק החברתי, חוק הגנת הדייר, שאותו רוצים לחדש כל מיני חכמים בכנסת. אם יוטל פיקוח על מחירי ההשכרה, יפרשו גם מעט המשכירים שיש משוק ההשכרות. או שישאירו את הדירה ריקה (פחות תחזוקה, מיסים וצרות עם שוכרים ועם רגולטורים), או שימכרו את הדירה וישקיעו במשהו אחר.

פיקוח מחירים = מחסור. זה כלל ברזל של הכלכלה וההגיון.

הנה מה אומרת אחת מהצעות החוק לפיקוח על שכר הדירה: שכר הדירה לא יועלה, משנה לשנה, ביותר מ 5% או עליית האינפלציה. גם אם דיירים יתחלפו, לא יוכל בעל הדירה להעלות את שכר הדירה ביותר מ 5%, כדי שלא ינסה להעיף בכוונה שוכרים למען העלאת שכר הדירה. כדי לפקח על החוק, ולטפל בתלונות, תוקם לשכת שכירויות עירונית. היא תהיה מאויישת על ידי כמה עשרות פקידים, כמה ראשי מחלקות, שני ראשי אגפים בשכר עם רכב צמוד, לפי מפתח קואליציוני. יהיו ללשכה יועצים משפטיים שיטפלו בהגשת תביעות נגד מפירי הפיקוח, ובשכירויות "לא חוקיות". היועצים – משרדי עו"ד חיצוניים, שהם קרובי המשפחה של יו"ר הלשכה. משרד של חוקרים פרטיים (בן דוד שני של סגן ראש העיר) ישלח חוקרים למצוא שכירויות "לא חוקיות".

מנפלאות לשכת הדיור העירונית

כדי לייעל את הפיקוח יוקם מאגר ממוחשב של כל הדירות המושכרות, כל חוזי ההשכרה, וכל המחירים. מחלקות הארנונה והחניה ידווחו ללשכת ההשכרה על כל חוזה שכירות שמוצג להן במהלך העבודה השיגרתית (למשל – לקבלת תג חניה איזורי). בעלי הדירות והשוכרים יידרשו להרשם בשלכה, ולקבל את אישורה לכל חוזה שכירות.

סדר זה סדר.

מה הבעיה עם זה? העולם לא פועל ככה. הרבה בעלי בתים יש להם אלרגיה לנושא הרישום אצל הממשלה או העיריה. מה עוד שברור לכולם שמס הכנסה הוא שותף מלא למידע הרשום. אז הם יסרבו להירשם. רבים יפסיקו להשכיר את הדירות כי בעלי הדירות הם במילא עשירים, ולא תמיד ממש זקוקים לדמי השכירות. רבים ישכירו בשחור – "יעני" – ימסרו את הדירה "בחינם" לחבר או לבן משפחה (כביכול) ויגבו דמי שכירות בשחור.

השוכרים המאושרים (שהיו בדירה בעת קבלת החוק), שזכו במפעל הפיס ויש להם דירות במחיר מוזל, לא ימהרו לעזוב את הדירות, ויעבירו אותן "לאח שלי".

המחסור בדירות יילך ויגדל, ולשכת הדיור העירונית תדרוש מכל מי שרוצה לשכור או להשכיר דירה, להרשם בלשכה. הלשכה תחליט מי יקבל דירה ואיזו. הרשימה של דורשי דירות תתארך, מי שרוצה לשכור יאלץ להמתין עד שתתפנה דירה ויגיע תורו – איש אינו יודע מתי, אולי בעוד 6 חודשים, אולי בעוד שנתיים.

בינתיים יתפתח שוק פורח של מאכערים, בעלי קשרים בלשכה. אתם רוצים דירה? תשלמו "דמי תיווך" גבוהים למאכער, והוא ישיג לכם דירה. או שתשלמו במזומן, בשחור, לבעל הבית, דרך המאכער, "דמי חתימה", ואז תקבלו דירה עם חוזה שכירות מופחת וחוקי. מי ש"מגיע לו" (פקידי ממשלה ורופאים) יקודמו בתור.

מי צריך את כל התיסבוכת הזו? בטח שלא השוכרים והמשכירים. השוכרים, שמצליחים היום להשיג דירה, תמורת מחיר שוק, לא יוכלו בעתיד להשיג דירה בכלל, בזמן סביר, או שיאלצו לשלם, בשוק השחור, מחיר עוד יותר גבוה. את מי זה כן משרת ? את הפקידים בעיריה, בייחוד הבכירים (המקורבים פוליטית) , שמתפרנסים בכבוד (על גב השוכרים), ואת המאכערים ועורכי הדין מקורבי הפקידים (קירבה משפחתית או קירבה כספית).

זה מה שמירי ויחימוביץ' רוצות? לא בטוח. אבל זה מה שיקבלו. ככה עובד הפיקוח. אין דרך אחרת.

 

בתמונה:

The oldest picture of Pied Piper (watercolour) copied from the glass window of Marktkirche in Hamelin by Freiherr Augustin von Moersperg.