קשרים רעועים וכישורים טובים הביאו את ישראל ל-OECD
מאת ערן בר-טל | 12 במאי 2010 פורסם במקור בטור "שוק חופשי" במקור ראשון.
כמו לכל מועדון (מקום עבודה וכדומה) ניתן להצטרף בעזרת קשרים, או בעזרת כישורים מיוחדים. לארגון הזה ישראל הצטרפה רק אחרי שהפגינה כישורים יוצאי-דופן, מכיוון שקשרים הם לא הצד החזק שלה.
יחד עם סלובניה, אסטוניה וצ'ילה השבוע הצטרפה מדינת ישראל באופן רשמי לחברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). כעת חברות בארגון 34 מדינות, כולל טורקיה ויוון. מבחינה כלכלית ישראל עמדה בקריטריונים להצטרפות גם בשנים עברו, אך למרות נימוקי הארגון היה ברור שהאישור נדחה בעיקר מסיבות פוליטיות. שכן ההצטרפות לארגון מותנית באישור פה אחד של כל המדינות החברות בו וחלק מהן התאמצו למצוא סיבות כלכליות כביכול, שהסתירו נימוקים אחרים. אך כעת הדבר יכול היה להגיע לאבסורד אילו הארגון היה מצרף את צ'ילה (תמ"ג לנפש: 11.5 אלף דולר), סלובניה (תמ"ג לנפש: 21.5 אלף דולר) ואסטוניה (תמ"ג לנפש: 21.8 אלף דולר) לארגון בו חברות טורקיה, יוון, ספרד ופורטוגל ולא היה מוצא לנכון לצרף את ישראל (תמ"ג לנפש: 34 אלף דולר). דחייה שכזו הייתה בבחינת הכרזה על-כך ששיקולי הארגון אינם כלכליים בעליל.
אבל ישראל צורפה לארגון שחרת על דגלו דמוקרטיה ושוק חופשי. כדי להרחיב את הארגון הוא נדרש להגמיש את הגדרות השוק ולהכיל גם מדינות כמו יוון שמעוזי האנרכיזם והקומוניזם שבה הביאו אותה לייצר מנגנון ציבורי שכולל את מרבית העובדים ביוון. האיחוד כבר גילה סובלנות רבה גם בתחום המדיני כשקיבל את טורקיה שנמצאת בסכסוך טריטוריאלי עם יוון וקפריסין. אם נשתמש בבוטות הנהוגה בשלטון הטורקי, הרי שטורקיה כבשה חלק מקפריסין ומחזיקה בשטחים לא לה, מבלי להידרש לחיזוקים מוסריים כלשהם. אך למרות מחאותיה של קפריסין ולמרות אות הקין שהיא נושאת בשל הפשעים שעשתה בעם הארמני, ולמרות שפרמטרים רבים בכלכלתה עדיין לא מתאימים להגדרות של מדינה מפותחת (התוצר לנפש שם עומד על כשליש מהתוצר של ישראל), היא צורפה לארגון. העובדה שההצטרפות לארגון מצריכה אישור פה אחד של כל המדינות החברות בו מעידה גם על מצבה המדיני המשופר של ישראל. לא, אנחנו עדיין לא חביבים על מדינות העולם, אבל כן, יש הרבה יותר הכרה בישראל כמדינה דמוקרטית בעלת כלכלה חזקה שאי אפשר להתעלם ממנה. נוהל ההצטרפות לארגון הופך ליתרון חשוב לישראל מרגע שהיא הצטרפה, שכן כעת מדינות שמעוניינות להצטרף צריכות לחזר אחרי ישראל ולהשיג גם את הסכמתה. החשובה שבמדינות השואפות להצטרף לארגון היא רוסיה.
ובכל זאת, ארגוני שמאל סהרוריים שיגרו השבוע למזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, בקשות לדחות את הצטרפותה של ישראל לארגון כדי להפעיל לחץ מכיוון נוסף ולהביא לנסיגות נוספות של ישראל משטחיה. גם אחרי הודעת ההצטרפות שלחו מספר חברי כנסת ערביים עצומה לארגון ובו הם ביקשו להשעות את ההחלטה על הצטרפות ישראל עד שזו תיכנע לדרישות הערבים, או כפי שהם ניסחו זאת "תכבד את זכויות האזרח".
אך אם יש תחום שבו ישראל מפגרת אחרי מרבית חברותיה לארגון החדש הרי שזה תחום התשתיות. התחבורה הציבורית בארץ מפגרת ואינה מתאימה למקובל במדינות מפותחות. רכבות עירוניות הן עדיין בגדר סיסמת בחירות בישראל של המאה ה-21, בעוד גם המדינות החלשות באיחוד מציעות שירותי תחבורה יעילים, לפחות בערים הגדולות.
מדינת ישראל יכולה להרגיש בנוח בארגון. היא בהחלט לא התקבלה בחסד וכיום היא גם לא אחת המדינות החלשות בארגון. נהפוך-הוא. הנציגים הישראלים שיישבו בישיבות במטה הארגון בפריז יוכלו להרגיש בנוח. אפילו בית מטה הארגון עצמו הוא מבנה שבמקור נוהלה ממנו פעילות ציונית נמרצת והוא נרכש על-ידי הארגון ממשפחת רוטשילד.
יחד עם זאת ברור שההצטרפות של ישראל לארגון אינה מעידה על-כך שאנחנו יכולים לשבת על זרי הדפנה. כאמור, גם יוון חברה בארגון והחברות הזו לא עזרה לה למנוע את המשבר החמור בו היא נתונה, גם לא לצאת ממנו. הסיוע הנדיב שהיא קיבלה הגיע בשל חברותה באיחוד האירופי, ובעיקר בגוש האירו. החברות בארגון הייתה אמורה לחשוף נתונים על הלוואות שיוון נטלה כדי לממן מנגנונים מנופחים ומשכורות, אך היא הצליחה להסוות רישומים ולמעשה חמקה מהתחייבויותיה כחברה בארגון בו השקיפות היא אחד מעקרונות היסוד שלו.
לחברות בארגון צפויות השלכות חיוביות רבות על הכלכלה הישראלית. נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ציין שהחברות תפתח בפנינו מקורות מימון והשקעה חדשים שלא היו נגישים לנו קודם לכן. במשרד התמ"ת מעריכים שמחזור של הלוואות קיימות בהלוואות חדשות, בתנאי אשראי משופרים בהם נוכל לזכות בשל ההצטרפות לארגון, יוכלו לחסוך לקופת המדינה כ-100 מיליון שקלים בשנה. בהלוואות זולות יותר יוכלו לזכות גם חברות פרטיות במדינה, בשל הירידה הצפוי בהערכת הסיכונים של הכלכלה הישראלית, כחברה בארגון. אך היתרון הגדול הוא שהכללים שנהיה מחויבים להם ישמרו אותנו מפני עצמנו – מפני פוליטיקאים פופוליסטיים שרודפים יזמים ובעלי הון כאילו הם אויבי המדינה; פוליטיקאים ועסקנים שמחויבים לוועדים חזקים ולא מאמינים ביוזמה חופשית ובעסקים חדשים. החברות בארגון מחייבת אותנו להילחם בתופעות של שוחד, חוסר שקיפות של משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות. החברות בארגון ממקמת אותנו עם הכלכלות החזקות בעולם (ארה"ב, יפן, גרמניה, צרפת…) והיא תעלה את המודעות לישראל כמדינה דמוקרטית, חופשית ומדינה הפתוחה להשקעות ונוחה לעסקים.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.