עכשיו, כשנשארנו לבד עם הקריקטורה
תחרות הקריקטורות על השואה תימשך "עד לחיסולה של ישראל", מבטיחים האיראנים. וישראל מאפשרת לאירופים, לחיזבאללה, לפלשתינים ולמצרים לכתר אותה. ממשלת ישראל ממשיכה לחפש פרטנרים שיילחמו את מלחמותיה
מאת: קרולין גליק פורסם: 5/11/2006
ביום רביעי העניקה איראן לצייר מרוקני את הפרס הראשון בתחרות הקריקטורות על השואה. הציור תיאר את גדר ההפרדה מסתירה את הר הבית. על הגדר הופיעה תמונה של אושוויץ. אוצר התערוכה, מסעוד שוג'יי, הכריז בטקס כי התחרות המזלזלת בחיסול יהדות אירופה תימשך "עד לחיסולה של ישראל".
במקביל, בשבוע שעבר, הלכו האיראנים צעד נוסף קדימה לקראת השגת היכולת להגשים את שאיפת ההשמדה שלהם, כאשר החלו להפעיל מערכת נוספת של צנטריפוגות להעשרת אורניום.
תגובות העולם לפעילות האיראנית חושפות מציאות עגומה למדי, המצביעה על בדידותה של ישראל במערכה.
רוסיה מאשימה אותנו בפרנואידיות ומודיעה על כוונתה לספק לאיראן מערכות נ"מ מתקדמות ולהשלים את בניית הכור הגרעיני בבושהר. על פי המומחה האמריקני לבקרת נשק, הנרי סיקורסקי, תוך שבועות מהפעלתו יוכל הכור בבושהר לייצר מספיק פלוטוניום כדי לבנות פצצות גרעין על פי הדרישה.
האירופים מצידם מציעים להטיל סנקציות שמצד אחד יאפשרו לרוסיה להשלים את הקמת הכור, על כל המשתמע מכך, אך מצד שני ייצרו מראית עין של פעילות בינלאומית נגד איראן, שתחסום את האפשרות שהאמריקנים יינקטו פעולה צבאית. נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש, מבחינתו, מרכין ראש לקראת הבחירות לקונגרס ביום שלישי, ותומך במהלכים העקרים של האירופים.
ההנהגה החלשה ביותר
אז כעת אנחנו לבד. ובבדידותנו אנו מונהגים על ידי אהוד אולמרט, ציפי לבני ועמיר פרץ – המנהיגים החלשים ביותר שעמדו בראש המדינה מאז הקמתה. בזמן שאולמרט אינו עסוק בלהבטיח לנו כי בוש יציל אותנו, הוא אומר שהוא עצמו לא יאפשר לאיראן להשיג יכולות גרעיניות. האם זה מה שהוא עושה?
בשלושת החודשים האחרונים ממשלת אולמרט נקטה צעדים שרק מצרים את חופש הפעולה ואת מרחב התמרון של צה"ל, ומטילים בספק את עצם היכולת והמוכנות של ישראל לפעול כדי להסיר את האיום הקיומי של הגרעין האיראני. מאז מלחמת לבנון בקיץ דוגלת ממשלת אולמרט במדיניות המאפשרת את הקפת ישראל מצפון ומדרום על ידי כוחות עוינים, ואף מעודדת אותה. אותם כוחות מונעים מצה"ל לנקוט פעולות מנע נגד שלוחותיה של איראן בלבנון, בסוריה ובעזה, ומצמצמים את היכולת של ישראל לפעול בחשאיות. בתוך כך נוכחות כוחות אלו על גבולות המדינה מגבירה את הסכנות שבפניהן תעמוד ישראל במידה שתינקט פעולה צבאית נגד מתקני הגרעין.
כוחות חיזבאללה מנצלים כצפוי את הפסקת האש כדי להתחמש שוב, וכדי לבנות מחדש את מתקניהם ובסיסיהם בדרום לבנון. דיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית מבינת-ג'בייל השבוע, מלמד כי כוחות חיזבאללה חזרו לשלוט בכל הכפרים בדרום לבנון, וכוחות יוניפי"ל שכביכול אמורים להרחיק את חיזבאללה מגבול ישראל לא נוקטים כל פעולה נגדם ואף נמנעים מלהיכנס לכפרים. המסקנה ברורה: אם ישראל או ארצות הברית יפעלו נגד מתקני הגרעין של איראן, מחבלי חיזבאללה – כמו גם כוחות סוריים – יתקפו מיידית את ישראל.
אז יש לנו את כוחות יוניפי"ל, שלמעשה מתייחסים לצה"ל ולא לחיזבאללה כאויב שיש לנטרל. התקריות בשבועות האחרונים ממחישות את העוינות הגוברת שכוחות יוניפי"ל מגלים כלפי צה"ל – עוינות שכאמור עלולה להתבטא באופן אלים אם ישראל תנקוט פעולה צבאית נגד מתקני הגרעין של איראן.
בימי שלישי וחמישי בשבוע שעבר מסוק של הצי הגרמני המריא באזור ראש הנקרה מבלי לתאם זאת עם חיל האוויר. בשני המקרים מטוסי קרב הוזנקו לאוויר, והמסוק חזר לאוניה שממנה המריא. הדבר המדאיג בסיפור הוא הישנותו. עצם העובדה כי התגובה החריפה של חיל האוויר ביום שלישי לא הביאה לשינוי ההתנהלות של הגרמנים הופכת את האירוע הזה מתקרית לא נעימה להתרסה גרמנית נגד ריבונות ישראל.
ומן הסתם, החוצפה של הגרמנים איננה יוצאת דופן במרקם היחסים הבעייתיים הנבנה בין יוניפי"ל וצה"ל. כזכור, לפני שבועיים אמרה שרת ההגנה של צרפת מישל אליוט-מרי כי טיסות חיל האוויר מעל לבנון הינן "מסוכנות באורח קיצוני", ואיימה שכוחות צרפתיים בלבנון עלולים לירות לעבר מטוסי צה"ל, "משום שהם עלולים להיתפס ככוחות העוינים לקואליציה".
מכל זה עולה השאלה איך יגיבו כוחות יוניפי"ל אם מטוסי חיל האוויר יפעלו נגד חיזבאללה באופן ישיר? מה הסבירות שכוחות יוניפי"ל יישארו ניטרליים במהלך מערכה ישראלית נגד מתקני הגרעין של איראן, ובמהלך המערכה הלבנונית שתבוא במקביל אליה?
הברית המפוקפקת
לממשלת אולמרט-לבני-פרץ אין עניין להצביע על הבעייתיות של יוניפי"ל. הרי מנהיגינו היו התומכים הגדולים ביותר להאצלת האחריות לשמירת צפון המדינה לצרפתים. הם לא יכולים להודות כעת כי טעו. ואז יש לנו את מצרים.
ביום רביעי אמר שר החוץ המצרי מוחמד אבו רייט כי מצרים תראה במערכה צה"לית נגד צירי הברחת הנשק מסיני לעזה אקט עוין, תוקפני ובלתי מתקבל על הדעת. מצרים מתנגדת בתוקף להשתלטות ישראל על ציר פילדלפי. דבריו של רייט באו ימים אחדים לאחר שדוברים רשמיים בקהיר הודיעו על שיגור 5,000 "שוטרים" מצרים לגבול עם עזה, במגמה למנוע מישראל את היכולת להפסיק את הברחות הנשק במקום.
העובדה שמצרים מודיעה בריש גלי על כוונתה למנוע מישראל להפסיק את הזרימה האדירה של הנשק המתקדם לרצועת עזה – זרימה שמצרים בעצמה התחייבה לעצור – מספרת לנו את כל שאנחנו צריכים לדעת על כוונותיה של מצרים כלפי ישראל. אולם ככל הנראה, צה"ל והממשלה מעדיפים להתעלם. עם קבלת הדיווח הראשוני על כוונת מצרים לתגבר את כוחותיה בגבול בכמעט 700 אחוזים ללא תיאום עם ישראל, הגיב קצין בכיר בפיקוד הדרום כי מדובר ביוזמה מבורכת שכן היא תסייע למצרים להפסיק את זרימת הנשק לפלשתינים. משרד החוץ מיהר להוציא הודעה לפיה מותר למצרים להציב כמה "שוטרים" שהיא רק רוצה בצפון סיני, והקבינט הביטחוני ביום רביעי החליט להגדיל את שיתוף הפעולה של ישראל עם מצרים ולחזק את "הברית" בין שתי המדינות.
מצרים כמו סוריה
האמת היא כי קשה לדעת מה יותר מפחיד: ההתנהלות המצרית או התגובה הישראלית להתנהלות זאת. במהלך חמש עשרה השנים האחרונות, מצרים מכינה את עצמה למלחמה נגד ישראל. החל באינדוקטרינציה של כוחותיה, דרך התחמשותה האדירה, חסרת הפרופורציה לכל איום דמיוני או אמיתי לשלומה, העתקת מתקניה המבצעיים והלוגיסטיים והצבת יחידותיה בשני עברי תעלת סואץ, וכלה באימון כוחותיה למלחמה נגד "מדינה אלמונית בגבולה הצפוני של מצרים". ח"כ יובל שטייניץ מזהיר כי מצריים עושה יותר מאיראן כדי להכין את כוחותיה למלחמה נגד ישראל.
במקום למחות נגד מעשיה של מצרים, ממשלות ישראל העדיפו להעלים עין ולבלוע את פעולות ההסחה שלה. מצרים מתיימרת לפעול נגד ארגוני הטרור הפלשתיניים, בזמן שהיא עשתה יותר מכל מדינה אחרת בשנים האחרונות להעניק לגיטימציה לחמאס ולשאר ארגוני הטרור הפלשתיניים, ולאפשר לפלשתינים להעביר נשק לעזה דרך מצרים ואף להקל על מאמציהם. כפי ששטייניץ מסביר, "מצרים ממלאת עבור הפלשתינים את אותו תפקיד שסוריה ממלאת עבור חיזבאללה. הנשק שמוברח לפלשתינים מגיע דרך הנמלים במצרים ובאל-עריש, ומועבר יבשתית מסודאן". מסקנתו ההכרחית היא שאין כל אפשרות שמצרים איננה מעורבת בהעברת הנשק לעזה.
מובארכ אמנם הכחיש את הודעת ממשלתו כי הוצבו 5,000 "שוטרים" בסיני, אך אין בכך הרבה נחמה. התגובה הרפה של הממשלה להודעה הזו, כמו גם המוכנות של ישראל לשתף פעולה עם הפיקציה שכוחות אלו הם בסך הכל "שוטרים", מלמדות על יכולת התמודדות לקויה של ישראל עם האיום הנשקף ממצרים.
5,000 רובים חדשים?
לישראל אין כל יכולת לפקח על זהותם של הכוחות המצריים המוצבים בסיני, וכעת משרד החוץ נתן את ההכשר להגעתם של אלפי אנשי קומנדו מצרים במדי שוטרים.
ולבסוף, לא ניתן לשכוח את הפלשתינים. אם היינו זקוקים להוכחה כי הממשלה לא הסיקה אף מסקנה מועילה מכישלונה בקיץ, באה פעולת צה"ל בעזה. כמו בקיץ בלבנון, גם בעזה הממשלה שולחת כוחות לקרב מבלי לתת להם יעד מבצעי ברור. הממשלה אוסרת על צה"ל לנקוט פעולות כיבוש שיש בהן כדי לפרק את האיום המתהווה בעזה. אסור לכוחות צה"ל להשתלט מחדש על הגבול בין עזה וסיני.
אז מה הם עושים שם בעצם? ואיך הפעלת כוחות צה"ל נגד מחבלים פלשתינים (ששייכים הן לחמאס, הן לפת"ח והן לג'יהאד האסלאמי) מסתדרת עם החלטת הקבינט הביטחוני ביום רביעי לחמש את כוחות פת"ח של מחמוד עבאס (שמבריחים יותר נשק לעזה מאשר חמאס) ב-5,000 רובים חדשים? איך הפעולות של צה"ל מסתדרות עם כוונת הממשלה לאפשר לחטיבת באדר של הפת"ח, הממוקמת בירדן, להיכנס לעזה?
מאז 1993, ממשלות השמאל של ישראל אימצו את האסטרטגיה של העברת האחריות להבטחת ביטחונה הלאומי של ישראל לידי אויבינו. קודם זה היה יאסר ערפאת שהיה אמור להילחם נגד חמאס והג'יהאד האסלאמי עבורנו; כעת סגנו של ערפאת עבאס, יוניפי"ל ומובארכ אמורים להילחם עבורנו.
במקום ללמוד מהניסיון העשיר והעגום שצברנו כי לאויבינו אין עניין להגן עלינו, בחודשים האחרונים ממשלת אולמרט רק מגבירה את התלות שלנו בחסדיהם.
זה לא חייב להיות כך. יש לנו היכולת להביך את אירופה באופן משמעותי, ולהביא לשינוי התנהגות שייטיב עם ביטחוננו. עלינו רק לאמץ מדיניות הסברתית התקפית וחסרת פשרות נגד אירופה, המאפשרת למעשה שואה חדשה.
כלפי מצרים, שכעת פועלת להקים כורים גרעיניים "לייצור חשמל" ומתייחסת בחוצפה גם לארצות הברית, יש לישראל לא מעט השפעה, אך כדי לשנות את המצב הקו המנחה את הממשלה חייב להיות לא שישראל מאצילה את האחריות לשלומה לאחרים, אלא שהיא דואגת לעצמה בכוחות עצמה. אולם לאור העובדה שעד כה ממשלת אולמרט ניהלה כל אתגר ביטחוני שהוצב לפתחה בשלומיאליות וחולשה, קשה לצפות שמשהו ישתנה.
לא נורא. יהיה בסדר. הרי אולמרט הבטיח לנו כי לא ייתן לאיראן להשיג נשק גרעיני. מי יודע, אולי מחר הוא יבקש מנשיא איראן לשעבר, מוחמד חתאמי, להילחם נגד אחמדינג'אד לטובתנו.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.