מדוע אנו מאבדים את לבם ושכלם של ההמונים ?

חמש שנים מאז התחלנו את ה"מלחמה נגד הטרור", ההתנגדות העיראקית משתוללת, וזרם המתנדבים למלחמת ג'יהאד כנגד המערב שריר וקיים ללא סימני החלשות. תמיכת הציבור האמריקני במתקפת נגד נעלמה לה, בעוד הטרוריסטים מתחזקים ונהיים הרבה יותר תקיפים ונועזים.

היכן טעו מנהיגינו? איזה סוג של כשל מנהיגותי יכול לרפות ידיה של אומה חזקה ויצרנית אל מול חבורה של רוצחים-מתאבדים המונעים על ידי אמונה בצדקת דרכם?

הכוח הנותן השראה לפעולה המבוססת על אמונה בצדקת הדרך – אשר מאפשר חדירת רפיון ידיים באם אינו קיים – הוא הכוח של האידיאל המוסרי. חולשתם המוסרית של מנהיגנו אל מול אמונתם הקנאית של לוחמי הג'יהאד בצדקת דרכם, הביאו אותנו למצב הקיים.

הבחן כי הגורם המושך מתנדבים חדשים לשורות הטרוריסטים הינו אידיאל משמעותי ביותר: קידום אמונתם הדתית. לוחמי הג'יהאד מאמינים בחום כי האיסלם הינו התגלמות דבריו של אללה, כי הכנעות מושלמת, נטולת עצמיות לאללה – היא מטרת החיים וכי כל אדם מחויב להשתעבד לחוק האיסלמי במסגרת משטר דתי. הם מאמינים בהחלת שלטון האסלם ברחבי העולם כולו, והרג "כופרים" העומדים בדרכם. אנשי הג'יהאד מזועזעים מהאידיאל האמריקני של חופש הפרט, ורואים בתפישתנו את החיים ואת תרבותנו הקפיטליסטית כרוע אשר חייב להישמד.

האופן היחיד בו יכולה אמריקה להגן על עצמה כנגד תנועה קנאית וכוחנית שכזו הוא האמונה במוסריותו של האידיאל האמריקני – והנכונות להלחם עבורו. אנו חייבים לדחות את ה"אידיאל" האיסלמי המבוסס על חיים בעולם הבא, אמונה עיוורת, פרישות, סבל, וחיים במסגרת דיקטטורה דתית ולהעמיד למולם בגאווה את עליונותם של הערכים האמריקנים של הגיון, חופש ורדיפה אחר האושר בעולם הזה.

אולם מנהיגינו לא הראו בטחון מוסרי כזה.

כאשר ביום האחד עשר בספטמבר, תקפו אותנו הטרוריסטים בשם באיסלם, נכשל הנשיא בוש בזיהויים ובזיהוי תומכיהם כעריצים מוסלמים, בעלי אידיאולוגיה רצחנית. במקום זאת, הוא צייר את החוטפים כחבורת משוגעים מבודדת אשר "חטפו דת גדולה". (רק לאחרונה החל הנשיא בוש להכיר בכך שאויבנו הינו מוסלמי, כשהשתמש בביטוי "איסלמו-פשיזם").

בתגובה לגינויי המוסלמים את אמריקה החילונית, במקום להגן על אספקט חשוב זה, הדגישו מנהיגינו את היבטיה הדתיים של ארצות הברית. לא חלפו עוד שבועיים מאז התקפת ה-11 בספטמבר, בעוד הריסות מגדלי התאומים עדיין מעלות עשן, שמו של המבצע לתקיפת אפגניסטן שונה מ"מבצע צדק אינסופי" לאחר מחאת המוסלמים כי רק אללה יכול לתת לעולם "צדק אינסופי".

מכיוון שאין ביכולתם של מנהיגינו להגן על אמריקה מבחינה רעיונית, כך אין ביכולתם להגן עליה מבחינה צבאית.

האם נהגו מנהיגינו באופן עקבי כנגד משטרים טרוריסטיים? ראו מהי מדיניותינו כלפי אירן, מדינת הטרור המובילה בעולם. בסירובו לזהות את אירן מקור העריצות האיסלאמית, הפציר בתחילה נשיאנו במנהיגיה הרוחניים של אירן להצטרף לקואליציית "המלחמה בטרור". נוסף לזאת, ככל שהרבו אלה בקריאות של "מוות לאמריקה" והתמידו בניסיונם להשיג נשק גרעיני, הגבירה ארצות הברית את הלחץ למשא ומתן באמצעות דיפלומטיה חסרת חוט שדרה.

האם הצהירו מנהיגינו באופן חד משמעי כי ישתמשו בכוחה הצבאי הרב של אמריקה וכל האמצעים העומדים לרשותם בהגנה על אורח החיים שלנו? לא. ללא הבטחון המוסרי הדרוש להבסת אויבנו, הם בזבזו את עוצמותינו הצבאית והקריבו את חיילינו האמיצים בניסיון חסר תוחלת להפיץ "דמוקרטיה" ברחבי העולם — במחשבה מוטעית כי בכך שיאפשרו להמון המוסלמי התומך בדיקטטורה מוסלמית להצביע, יעלם לו באופן כלשהוא איום הטרור.

הסיבה שהטרוריסטים והמדינות התומכות בהם אינם מתייאשים נעוצה בכך שמנהיגינו נכשלו במשימת ערעור ביטחונם. במעשיהם ודבריהם אותתו מנהיגינו שאין אנו מחויבים מוסרית לחיינו ולחרותינו כשם שהטרוריסטים מסורים להרס ערכינו.

אנו חייבים להבהיר לג'יהאדיסטים כי אנו נשמיד כל אחד שמרים נשק למען האיסלם הטוטליטרי. אף אחד לא רוצה להלחם ולמות למען מטרה בלתי מושגת. לוחמי הג'יהאד ימשיכו להיות נועזים ויצליחו לגייס מתנדבים חדשים כל עוד הם יאמינו כי מטרתם היא ברת השגה. עליהם להבין כי יש לנו את הביטחון המוסרי להגן על חיינו – וכי כל אלימות מצדם תענה במכה צבאית ניצחת מצידנו, ללא שום הנחות. עליהם להיות משוכנעים כי אנו מוכנים להפעיל עליהם מערכה הרסנית כל כך ניצחת שפחדם מכוחנו יהיה גדול מפחדם מאללה.

לעיתים קרובות אנו שומעים כי עלינו לזכות ב"ליבם ושכלם" של תומכי הטוטליטריות המוסלמית. נכון הדבר, חייבים אנו לגרום לייאוש בלבם, כך שיהיו משוכנעים כי אין ביכולתם להגשים את מטרתם. אנו חייבים לשכנע את שכלם כי כל איום על חיינו או על החופש שלנו יביא לאובדנם המהיר והמוחלט.

האידיאולוגים של הדיקטטורה האיסלאמית השתלטו בכוח על שדה האידיאל המוסרי ומשתמשים בו למען ההרס. הגיע הזמן שאנו נחזור לשלוט בו למען הגנה על חירותינו.

—