ביקור "מחאה" במאהל ה"מחאה"…
מאת בועז ארד | 1 באוגוסט 2011
קואליציית החופש בישראל מורכבת מן הציבור הדומם (רוב הזמן) של האנשים הייצרניים והתורמים בישראל המבקשים להגן על זכותם לחייהם ורכושם.
ביום ראשון ב-31 ביולי ערכנו מפגש מפגש בשדרות רוטשילד (פינת שיינקין) על מנת לייצג את הקול המבין ש"אי אפשר (לחלק מחדש) לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה" וש"אין ארוחות חינם". היינו מאד יוצאי דופן בקהל, האמת היא שחלק מן העוברים במקום העירו לנו כי "אנחנו לא שייכים לכאן…" מה שמבחינתי העיד על הצלחה בהעברת מסר שונה.
במסגרת האירוע תלינו וחילקנו כרוזים, והסברנו לחלק מחברי המחאה כי היצרנים בישראל שבעו מרורים מהתערבות הממשלה ומקורביה (בעלי הון שלא מייצרנות) והרס כל חלקה טובה. הייתה זאת הזדמנות להשמיע את קריאתו של התעשיין הצרפתי לג'נדרה: "הניחו לנו לעשות" (“לסה-נו פר!”) על ידי הצגת הדרישה לצמצום נטל המיסים ומעורבות המדינה בכלכלה. בין השאר הצגתי באירוע את הפוסטר והציטוט להלן של איין ראנד, שבתימצות אומר כי: "כאשר הססמאות האבסורדיות של היום מוכרזות ללא כל התנגדות וביקורת… הן הופכות להיות האידאולוגיה המוצהרת של המדינה מחר".
הכרזה באדיבות ידידינו מאתר www.thepeoplescube.com
התרשמויות
מסיור במקום נראה כי רוב האוהלים ריקים… זאת אומרת שלא ממש גרים שם מחוסרי דיור. בערב הופיעו כמה אנשים שהגיעו לאוהל והחלה חגיגת מוסיקה, ריקודים ושאר בילויי חופש ונופש. מסביבי חגו החברים הברסלבים של נחמן מאומן בציד נפשות וגם כנסיית הסיינטולוגייה פתחה דוכן במקום הפורה מאד עבור כל מוכרי פילוסופיה בגרוש המחפשים נפשות מבולבלות.
מה שלא תשמעו בדרך כלל מן התקשורת שהעבירה ממש את אולפניה למקום הוא שחלק ניכר מהאוהלים מסומנים בצבעים אדומים וואריאציות על סמלי הפטיש והמגל הקומוניסטיים, נתקלנו באנשי ההפגנות נגד הגדר שלקחו חופשה מנעלין, באיש מבוגר שהעיד על עצמו כי הוא ייסד את מצפן וקרא להמשך המהפכה… אדם אחר שניגש אלינו בעצבנות העיד על עצמו שהוא כלכלן וכל המהפכות הן "אדומות"… הצעתי לו ללמוד פילוסופיה ואז הוא שלח ידיו לדחוף אותי… צעק שהוא דווקא למד פילוסופיה ושצריך להכות אותנו…
רוב האנשים (הלא רבים מאד) המאכלסים את המאהל ברוטשילד הם או אידיוטים שימושיים שבאו לבלות בכייף במרכז תל אביב בחופשה או מהפכנים משועממים שמתרגשים מן ההצלחה הלא מובנת להם של צעקותיהם המהפכניות והסיסמאות והכרזות הצוווחות כי יש לחלק את הרכוש מחדש וכי בעלי ההון ואנשי השלטון השנואים (במיוחד נתניהו) הם חזירים קפיטליסטיים. (ראו צילומים)
חומר קריאה פופולרי במאהל: הרוצח כותב על זכרונותיו עם "הקצב". להלן קישור למסמך המתעד מאות מן הרציחות אותן ביצע צ'ה במהלך הקריירה ההרסנית שלו.
מן הביקור הזה אני מציע מספר תובנות:
חוסר ייצוגיות: אין קשר של ממש בין מחאת עשרות האלפים של המעמד הבינוני כפי שראינו בהפגנות סוף השבוע לבין מחאת שוכני האוהלים המורכבת מאנשים אחרים עם מטרות אחרות המנוגדות לאינטרס הציבורי והכללי. התקשורת המסייעת חוזרת כמנטרה על המספר של כ-150 אלף מפגינים – אולם הקשר בין המפגינים הללו לבין "נציגי" המחאה קיים, כאמור, רק בדמיונם.
על הבעייה האמיתית של יוקר המחייה והבירוקרטיה המשתקת התיישבו כעלוקות אלמנטיים שמאלניים ומרקסיסטים המבקשים עוד מאותו דבר מזיק… בעוד המעמד הבינוני מבקש הורדת מיסים ושחרור הם דורשים בפועל העלאת מיסים ושיעבוד. הם לא מבקשים לבנות בית אלא לחפור תחת ולערער את היסודות של הבית של כולנו.
אין גם קשר בין חלק נכבד מן המוחים לבין עצמם או המציאות… חלק מהם באמת זקוקים לעזרה (פסיכיאטרית) חלק אחר מציעים רעיונות הזויים המתנגשים זה בזה ובחוקי הכלכלה והמציאות.
יש סימביוזה בעייתית בין האלמנטים הרדיקליים במאהל לבין התקשורת שבוגדת בציבור שלה בישראל – ערוצי התקשורת למעשה העבירו את האולפנים למקום ומציעים מיקרופון לכל מי שיש לו איזו שהיא טענה הזוייה אך אינם מסקרים את טבעה האמיתי של התופעה, הם רואים את הכרזות של צ'ה גאוורה, המהפכן הטוטליטארי האכזרי (על החולצות הכרזות והאוהלים ואפילו על אתר האינטרנט הרשמי של המחאה) ואינם שואלים שאלות קשות ומסייעים לצבוע את המחאה באופן שיקלע יותר לטעמו של הציבור הרחב תוך זיוף האמת.
נציגי התקשורת השורצים במאהל אינם מבררים למשל כמה אנשים ישנו במאהל בלילה… מהיכן מקורות המימון, הסיבות לבעיות עליהם מתלוננים, מדוע חברת חשמל והעירייה מרשות חיבורי חשמל פיראטיים, מדוע מרשים להבעיר אש ולפתוח מטבח בשדרה, כיצד היו "מטופלים" מוחים שהיו מבקשים להפגין נאמר "נגד הקפאת הבנייה בשטחים" או יזם פרטי שהיה פותח מזנון בשדרה בכדי לעשות עסקים ולחיות בארץ הזאת (ואפילו משלם מיסים וחשמל)… את זה הם משאירים לנו בבלוגוספירה.
תמונת מסך (1 באוגוסט 2011 ) מאתר האינטרנט ה"רשמי" של מובילי מחאת האוהלים… "צדק חברתי" א-לה צ'ה גאוורה…
חשוב לציין כמה היבטים חיוביים של המתרחש, ראשית נפתח במקום הפניניג באווירה של מעין "הייד פארק" בו כל אחד יכול לעמוד על ארגז, או לייד אוהל ולהציג את מרכולתו הרעיונית. עיריית תל אביב אולי תעשה לנכון אם תהפוך קטע מן השדרה להייד פארק ותעצב את המקום באופן מתאים לעתיד… יש ערך בעניין התיירותי שבתופעה וטוב שקיים בישראל חופש להביע דעה.
שנית, ההתמקדות הציבורית הגדולה מאירה ומכניסה לפוקוס ולמרכז הדיון עיוותים בכלכלה ובממשל הישראליים וזאת היא גם הזדמנות להסביר לאנשים כמה עקרונות יסוד בכלכלה מצד אחד וברמה הפוליטית ממשלתית לשחרר חסמים, לשכנע פקידות עיקשת וסרבנית ואולי להוביל לשינוי של ממש לחופש רב יותר בישראל.
כפי שאומר מכרנו רם עימנואל "חבל לבזבז משבר שכזה". האם ישכיל הממשל בישראל למנף את המשבר ולנתב את ספינת הכלכלה לכיוון הנכון או שמא יעלה אותה על שרטונים של פתרונות טלאיים מבולבלים? ימים יגידו.
בהמשך מקורות והפניות לקריאה.
בקישור כאן לפניכם ובתמונה כרוז המיועד להורדה והדפסה והפצה. ראו עצמכם מוזמנים לסייע בתלייה, הפצה בערוצי תקשורת וחלוקה לכל המעוניין להצטרף אלינו. בהמשך קישור לדף מקורות ומשאבים למעוניינים לפעול לקידום החופש האישי והכלכלי בישראל.
אתרים מומלצים לקריאה נוספת:
אתר קו ישר www.kav.org.il – מציג מבנה חלופי למדינת ישראל המבוסס על כלכלה חופשית – הדרך היחידה לשגשוג.
אתר רפורמה www.reforma.org.il – למדינת ישראל יש פוטנציאל להיות המדינה העשירה בעולם. שיטת המשטר בישראל היא המכשול העיקרי למיצוי פוטנציאל זה.
פעילות ומחאות מומלצות:
מאהל + דוכן עמדה ליברלי באוהלי המחאה ברוטשילד – בפייסבוק
אם ברצונכם להוסיף מידע לדף זה אנא שילחו מייל דרך "צור קשר".
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.