מכתב פתוח ללווים ומלווים: קחו אחריות על החלטותיכם
מאת: אלכס אפשטיין | 14 באוקטובר 2008
במהלך משבר המשכנתאות, שמענו דרישות מדובריהם של בעלי בתים נואשים, בנקים, ומשקיעים לכל סוג של חילוץ ממשלתי. אולם יש קבוצה אחת ממנה לא שמעה האומה: מיליוני האמריקאים אשר, כמוני, לא היה להם מאומה עם המשבר הנוכחי, אשר נטלו משכנתאות אשר אותן יכלו לשלם או שסירבו לרכוש במחירים מופקעים, אולם יכפו לשלם את החשבונות של חילוצים אלו. אם היה לנו דובר, זה מה שהייתי רוצה שהוא יאמר:
"מלווים ולווים נואשים יקרים,
בכל יום מציעה הממשלה התערבות חדשה עבורכם: להגן על הלווים בניכם מפני עיקול, להגן על בנקים ומשקיעים מהפסדים הרסניים, ולהגן על כל מי מכם שרכש בתים במהלך הגאות מפני ירידת ערך הבתים.
הממשלה מרשה לפאני מיי ופרדי מק, מוכי-הבעיות ומגובי כספי המיסים, להוסיף אפילו עוד הלוואות סאב-פריים מסוכנות לתיק של טריליוני הדולרים שלהם כאשר הם מחזיקים אפילו עוד פחות מזומנים ברזרבה. הדבר "מבטיח" עוד ועוד משכנתאות מסוכנות באמצעות כספי משלם המיסים ודרך מנהל הדיור הפדרלי (FHA ). באמצעות הבנק המרכזי (פדרל רזרב) ממשיכה הממשלה ליצור אינפלציה של המטבע על מנת לתת כסף זול לבנקים במשבר. והיא מציפה מספר הצעות שיאפשרו לבתי המשפט לחתוך בחוזי משכנתאות, בהתקיפם את קדושת החוזה.
כל זאת הינו חוסר הגינות עמוק נגד אלו שישלמו את המחיר של ההתערבות.
דבר ידוע לכל הוא כי כאשר הנך משקיע במניות, אתה נוטל סיכון – – וכפי שאתה ראוי לרווחים אם ההשקעה מצליחה, כך הנך חייב לקבל את ההפסדים אם היא כושלת.
אותו הדבר נכון גם לגבי נדל"ן. בין אם אתה בנק השקעות המחזיק בטחונות מגובי משכנתאות, לווה עם משכנתא בריבית משתנה העומד בפני עיקול. או בעל בית שנמצא "מתחת לפני המים" החייב יותר משווי ביתו, המהות של מצבך הינה דומה: בחרת להיכנס לעסקת נדל"ן שהתבררה ככושלת. וכפי שהייתה לך את הזכות לרווחים שהיו נובעים ממנה – כך גם עליך לשאת באחריות המלאה להפסדיך.
לקיחת אחריות אינה בהכרח התפטרות בשל כינוס נכסים או הפסדים עצומים ובלתי-חוזרים. עליך לעשות את כל האפשר על מנת להפיק את המיטב מהמצב על ידי הצעה חופשית לשותפים בשוק. לווה יכול לבקש מימון מחודש, בנק עם תיק משכנתאות גדול יכול לנסות ולאתר קונה, מלווים או לווים יכולים לנהל משא ומתן מחודש לתנאי ההלוואה שיהיו זולים יותר מאשר עיקול. אולם מה שהינו בלתי נסבל הוא לכפות עלינו לחלץ אותך – – וזה בדיוק מה שהממשלה עושה יותר ויותר מידי יום.
הנציגים שלכם מתעלמים בשמחה מאי הצדק של תוכניות החילוץ שלהם, הם טוענים כי בריאותה של המערכת הפיננסית כולה מוטלת על הכף — בדיוק כפי שהם עשו בניהול הון ארוך טווח בשנות ה-90' ובהלוואות וחסכונות בשנות ה-80'. אולם אם אמנם זקוקות המערכות הפיננסיות לבולמוס זה של החייאה ממשלתית, אין זה אלא בגלל התוצאות של עשורים של התערבות ממשלתית ששיבשו באופן קיצוני את ההשקעות הפרטיות ועיוותו והסוו את הסיכונים. התרת סבך פעולות ומדיניות בלתי כלכלית זאת תגרום לשיבושים. אולם זאת הדרך היחידה להשבת בריאות כלכלית אמיתית.
השאלה בפניה אנו ניצבים כיום היא: האם ניתן לשווקים לתפקד, להעניש ראשית את אלו אשר ביצעו השקעות רעות – או האם נכפה באופן בלתי הוגן על אלו שלא עשו דבר לגרימת הבעיה לרכוש סחורה פגומה, בעוד אנו מעניקים ללווי ומלווי תקופת הבועה ומחירי הבתים המנופחים, משכנתאות זולות יותר ואשראי קל?
אין ניגוד בין אחריות אישית ושוק דיור מתפקד; להפך, השני דורש את הראשון. אם נאפשר לשוק לתפקד, מחירי הבתים יפלו לתחתית שוק מסוימת, רוכשים חדשים ינצלו בלהיטות את מחירי הבתים הנמוכים, וילוו ממלווים שלמדו להלוות באופן רציונאלי – ובטחונות המגובים במשכנתאות יוערכו בהתאם.
מדיניות החילוץ הממשלתי, מצד שני, יוצרת אי בטחון בלתי-מוגבל לגבי ערכם של בתים ובטחונות מגובי משכנתאות, וחושפת את משלמי המיסים לסיכונים עתידיים של טריליוני דולרים, תוך המשך דילול ערך חסכונותינו דרך האינפלציה, ועידוד עוד התנהגות בלתי אחראית בעתיד, ויצירת התערבויות ממשלתיות ההורסות את ההגנה החיונית על חוזים.
הפתרון הצודק והאמריקאי בבירור הוא כי כולנו נאמר לממשלה שניקח אחריות להחלטותינו, וכי לאיש אין את הזכות לגרום לאחר לשלם עבור טעויותיו".
***
אלכס אפשטיין הינו אנליסט במכון איין ראנד, ומתמקד בנושאי עסקים.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.