"צדק חברתי" וגניבת דעת
20 באפריל 2007
בנסיעה באזור מחנות גלילות לכד את עיני שלט המפרסם את תנועתו החדשה של גאידאמק ל"צדק חברתי – התנועה לשוויון בחברה הישראלית"[1]. כפי שמתנהל גאידאמק צפויים אזרחי ישראל למתקפה תקשורתית ופרסומית של שלטים רבים כאלו המתנוססים בחוצות ומונפים ב"מסיבות" מתוזמרות. ההכרזה על סדר היום הגאידאמקי של "צדק חברתי" אינה מפתיעה לגבי מי שנתון לחקירה משטרתית בחשד להלבנת הון ותחת איום הסגרה לצרפת בה ההליכים נגדו מתקדמים.
גאידאמק זקוק לכל הכוח והתמיכה הפוליטיים על מנת להימלט מהצפוי לו ובמסגרת הערכות זאת הוא רוכש קבוצות ספורט, תורם מכספו, מסייע לעורף המופגז בצפון וקונה את קרבתם של אנשי שררה ומכובדות.
במסגרת מסעותיו ברחבי הציבוריות הישראלית הגיע גאידאמק אל ארץ חדשה – חושיו ויועציו המחודדים הביאוהו לעשות שימוש באחד הכלים היותר פופולריים ופחות ברורים: המונח "צדק חברתי".
מונח זה הממליץ בדרך כלל על ערך ה"שוויון" מכיל סתירה ועירפול שמעוותים את המונח "צדק" לכדי קרדום לחפור בו לכל שרלטן ואילו את אלו שסיגלו אותו כקרדום לחפור בו – לשרלטנים.
אי נחת רבה קיימת בציבור הישראלי כלפי האיש והמסר שלו אולם גם האיש ברחוב וגם הפוליטיקאים והאינטלקטואלים מתקשים להצביע על מקור הבעיה – קושי הנובע מטעות רווחת של בלבול בין צדק לשוויון והעיוות של מונחי הצדק והחברה הצודקת.
המונח "צדק" מבטא התאמה והכרה בטבעו של האדם וטבע המציאות – ראנד נתנה לגיבורה ג'ון גאלט בספר מרד הנפילים לתאר בנאומו את משמעות הצדק כמטבע מוסרי:
"צדק הוא ההכרה בעובדה שאינך יכול לזייף את זהותו של האדם כפי שאינך יכול לזייף את זהות הטבע, כי עלייך לשפוט כל אדם במודעות השיפוטית של עצם דומם, עם אותו כבוד לאמת, באותה ראייה בלתי-מושחתת, בעזרת תהליך זיהוי טהור ורציונלי – לפיו על כל אדם להישפט עבור מה שהוא ולקבל יחס תואם לכך. ממש כפי שאינך משלם מחיר גבוה יותר לערמת גרוטאות חלודה מאשר למתכת נוצצת, כך גם אינך מעריך את הנבל מעל לערכו של הגיבור – שהערכתך המוסרית הינה מטבע עימו הנך משלם לאדם בעבור מעלותיו או מגרעותיו, וכי תשלום זה דורש ממך את אותו כבוד בלתי מתפשר אותו הנך מביא לעסקה פיננסית. להימנע מלבטא את גינוי למגרעותיו של אדם הינה פעולה של זיוף מוסרי, ולהימנע מלבטא הערכה למעלות הינו פעולה של מעילה מוסרית – להציב כל דאגה אחרת מאשר צדק הינה פעולה של פיחות המטבע המוסרי שלך ורמאות כלפי הטוב למען הרע, היות ורק הטוב יכול להפסיד מאי-צדק ורק הרע יכול להרוויח ממנו – וכי בתחתית הבור ובסוף הדרך, הפעולה של פשיטת רגל מוסרית, הינה להעניש את בני האדם בשל מעלותיהם ולהעניק להם תגמולים עבור כישלונותיהם, כי זאת היא הקריסה לשחיתות המלאה, החור השחור של הסגידה למוות, ההכתבה לתודעה של הרס הקיום." [2]
השאיפה להגיע ל"צדק חברתי" דרך "שוויון חברתי" הינה הקבלה שיסודותיה הרעיוניים שימשו להקמת הדיקטטורות הנוראיות בהיסטוריה. גניבת הדעת מבוססת על כך שלמען ה"שוויון" האידיאלי יש לחלק בכפייה את פירות היצירה והמשאבים על פי מפתח "נכון חברתית". חלוקה המענישה את היצרנים והיצירתיים בין אזרחי המדינה על מנת להציע את קורבנם לאלו שפחות יצרניים.
מעל: הקריקטורה של ד"ר סוס (Theodor Seuss Geisel, 1904-1991) – הבריאה השנייה
על מצבם של היצרנים בישראל אנו מגלים גם ממצב ההגירה: השנה התבשרנו כי בפעם הראשונה גברה ההגירה השלילית מישראל – התופעה החמורה יותר המקופלת באותה הגירה היא הגירת המוחות והיצרנות, ככל שיגבר תהליך שלילת הזכויות לחיים והרכוש בישראל כך גם תגבר הגירה איכותית זאת של המוחות היצירתיים שצמחו בה.
למדינת ישראל יש סיבות לחגוג – בשישים השנים האחרונות זחלו שרידי הניצולים מן הכבשנים של היטלר והקימו בצוותא עם מהגרים מרחבי העולם חברה משגשגת המשתייכת בגאווה לעולם הגלובלי של הכלכלה החופשית (יחסית) והחירות. על בסיס השגים אלו עלינו לפעול ומי שאכן מבקש להילחם בעוני ובנכשלות צריך קודם כל לאמץ את עקרונות החופש – אלו העקרונות המשחררים את האנרגיה העוצמתית ביותר עלי אדמות – כוח היצירה האנושי.
לשוחרי מסיבותיו של גאידאמק אכן מצפה "מסיבת הפתעה" – ההפתעה של מי שהגיע לחלוקת לחם ושעשועים תוך הילולת "שוויון" – אך מגלה עצמו מתפכח בבוקרו של לילה בישראל "שוויונית" ואפורה יותר עם חשבון הוצאות שאין ביכלתו לכסות ואין בה את מי לכפות לכסותו.
קישורים:
1 – הקמת תנועת צדק חברתי של גאידמאק
2. פורסם בספר "לאינטלקטואל החדש" For The New Intellectual – Ayn Rand 1961
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.