מרדכי בן חורין "אדריכלו?ת היא לא…"

חן שמש, ב"העיר' מיום 27.2.09, בכתבתו: "המפלצת מהדרום" [התחנה המרכזית בדרום ת'א], מראיין את מתכננה, האדריכל, חתן פרס ישראל לאדריכלות, הפרופסור רם כרמי, שדוחה את הביקורות על "התכנון הראוותני… שהוא מבוך בלתי ניתן לפענוח," ומסביר מה היא האדריכלות [בעיניו]:

"אדריכלות היא לא רק לנוחיות… רצינו לתת לאנשים שנכנסים, מקום שיהיה לא רק פונקציונאלי, אלא שיש לו משמעות מעבר… בכל יצירת אמנות יש מימד של מבוך… זה שיש מימד של לבירינט, זה לא חיסרון… אף פעם לא חווים את הכול במכה אחת… בתחנה מגלים בכל פעם חלק אחר מהמיבנה, גם הולכים לאיבוד… [! – מ.ב.] אתה צריך לספר לעצמך סיפור שלא תאבד את היכולת להתמצא בו. פעם זה נראה כך ופעם זה נראה אחרת, פעם אתה זוכר את הקטע הזה ופעם את הקטע ההוא, כמו במוסיקה." [צריך להשתמש ב-GPS לבניינים כאלה. – מ.ב.]
אתם מבינים? אתם מסכימים? אני מבין ולא מסכים. אדרבא: אם זה היה כך, הייתי מתבייש להיקרא: אדריכל.
 מאחר ואני גם לא הנס כריסטיאן אנדרסן לא אכתוב שהמלך הוא עירום.
 הרי אם אומר מה שאני חושב על מחנך זה של דור העתיד באדריכלות, לא יהיה לי כל סיכוי לקבל אי-פעם את פרס ישראל, כי הוא והחוסים תחת חזונותיו האדריכליים ו"האנושיים" הללו, מאיישים את הוועדה הבוחרת את מקבלי הפרסים.
אגב: זה גם אותו אדריכל שתיכנן את אבר המין הניקבי עטור האשכים קרי: "בית ראש הממשלה" בעלות [ההתחלתית] של 650.000.000 שקלים… נא לא להאשימו…