כתב פלסתר
מאת בועז ארד | 1 באוגוסט 2012 המאמר נכתב עבור אתר ביקורת התקשורת "לאטמה" לפניכם גירסה מורחבת.
מאת בועז ארד | 1 באוגוסט 2012 המאמר נכתב עבור אתר ביקורת התקשורת "לאטמה" לפניכם גירסה מורחבת.

לא רק מצבה של העיתונות הממוסדת בכי רע, גם מדעי הרוח באקדמיה לא מפגרים אחריה. תעיד על כך גם שיטת הכתיבה של דוקטורנט להיסטוריה של המחשבה הכלכלית, המתבטא כמטיף דתי למען הקולקטיביזם הסוציאליסטי תוך שיכתוב ההיסטוריה.
היות והכותב מתאמץ להטעות ביחס למהותה של השיטה הקפיטליסטית, הוא מציע לנו את התאוריה לפיה הקפיטליזם משעבד את החופש לטובת היעילות. בפועל הקפיטליזם היא השיטה הפוליטית המכירה בזכות האדם לחייו ולרכושו, מכך נובע שכל התקשרות בין בני אדם מבוססת על רצון חופשי, מתוך הרווח אותו מפיקים שני הצדדים בכל התקשרות. זאת הדרך בה אנשים חופשיים מתייחסים זה לזה – זאת גם הדרך היעילה לשגשוג ולהשגת יעילות כלכלית, אך היעילות אינה היסוד המוסרי לקפיטליזם אלא החירות וזכויות הפרט מהם נגזרת השיטה הקפיטליסטית.
המאמר נגוע בהכפשות על ידי אסוציאציות: אם לשפוט על פי הכותרת, פרידמן הוא "הכלכלן שלא סופר אנשים" והתורה הכלכלית שלו "לא אנושית". כך נוצר המצב הטראגי בו כותב שאינו מבין את מהות השיטה הקפיטליסטית והחירות (או משתדל לשבש את ההבנה), מקבל במה אצל כלי תקשורת שאינו מבין את תפקידה של התקשורת בחברה חופשית (להגן על החירות על ידי אספקת ידע אמיתי).
"איך קרה שבן לעובדת מנוצלת בסדנת יזע קפיטליסטית חסרת רחמים פיתח את אחת התורות הכלכליות הלא אנושיות ביותר, אך גם המשפיעות ביותר?" שואלת כותרת המשנה במאמר. אולי באמת ראוי להיסטוריון לתהות מה גרם להוריו של פרידמן, האיש שזכה לתהילת עולם לנטוש את חייהם הקודמים בברהובה שברוסיה הקרפטית ולהגר למדינה "נצלנית" ול"סדנאות היזע"? ההיסטוריה מגלה לנו כי בבבחירתם בקפיטליזם האמריקאי הם ניצלו מהנציונאל סוציאליזם ששטף את אירופה והוביל את יהודי ברהובה למשרפות באושוויץ.

מעל: ספר הזכרון לקהילת יהודי ברהובה בספריה של ניו יורק – לעיון כאן.
אולם כאן לא תמה המסכת התעמולתית המנסה לשוות לקפיטליזם חזות רוע. הקורא התמים מוכשל תוך זריעת דיסאינפורמציה ביחס לעובדות הבסיסיות ביותר. כאשר טוען הכותב כי בגרמניה הנאצית שרר משטר של כלכלה קפיטליסטית (בסגנון משנתו של פרידמן) הוא יורד לשפל נמוך במיוחד בנסיון להטעות את הקורא ביחס למהות הסוציאליסטית של המשטר הנאצי. ברור לכל מי שמכיר מעט את העדויות הההיסטוריות כי השלטון הטוטלטרי של גרמניה הנאצית הלאים ושעבד, הפעיל מחנות עבודה ומוות, בזז רצח והרס.
האם התנהלות זאת עולה בקנה אחד עם ההגדרה הבסיסית ביותר של קפיטליזם? עיון קצר בוויקיפדיה יגלה לקורא כי קפיטליזם היא תורה כלכלית ופוליטית, המבוססת על קניין פרטי והחופש של בני האדם לסחור בו כרצונם. האם היתה בגרמניה הנאצית, שחרטה על מטבעותיה "הכלל מעל לפרט", הכרה בזכויות הקניין הפרטי? צריך כנראה להיות אינטלקטואל מושחת במיוחד על מנת להעיז למכור לנו את ההטעיות הללו.
"הכלל מעל לפרט"
ב-12 השנים שבין 1933 ו-1945, הנאצים רצחו יותר מ-20 מיליון בני אדם. הדלק למכונת הרצח היה האידאולוגיה הקולקטיביסטית, הרעיון של טובת הקולקטיב היה מוטמע כה עמוק בחברה הגרמנית עד כי הסיסמא "Gemeinnutz geht vor Eigennutz" שתרגומה החופשי הוא "הכלל מעל לפרט" (ולפי תרגום אחר "טובת הציבור מעל לתאוות הבצע של הפרט"), המחישה את הרעיון הקולקטיביסטי באופן עובר לסוחר, כאשר נחרטה על שוליו של כל מטבע מרק נאצי (נאציונל-סוציאליסטי).

פירוט נוסף להפרכת השקר הזה שמטרתו להכפיש את הקפיטליזם ולהציגו כשיטה שהיתה נהוגה בגרמני הנאצית ניתן לקרוא במאמרו של פרופ' ג'ורג' רייזמן – כאן.
הפרט מעל לכלל
הקפיטליזם רואה באדם כפרט עצמאי בעל זכויות שאינן ניתנות להעברה לחייו ולרכושו, וכאדון לעצמו ולבחירותיו למען השגת ערכיו ואושרו. בספרה "קפיטליזם – האידיאל הלא ידוע" כתבה איין ראנד: "קפיטליזם הינו השיטה החברתית המבוססת על הכרה בזכויות הפרט, ובכלל זאת זכויות הרכוש, בה כל הרכוש הינו בבעלות פרטית".
אם יש דרך להכחיד את סכנת האלימות והשעבוד מן היחסים בין בני האדם הרי היא עוברת דרך ההכרה בזכויות האדם, שאין לפגוע בהן באמצעות יזימת כוח. מעיקרון זה נגזרת השיטה הקפיטליסטית. הטרגדיה שלנו היא שדווקא האקדמיה והתקשורת, שתפקידם היה לשמש כשומרי החומות של חירויות האדם, הפכו להיות כלי שרת של משעבדי האדם.
האג'נדה השמאלנית סוציאליסטית ומרכסיסטית שהשתלטה על הדיון האקדמי צמחה לממדים תפלצתיים ועל ידי תקשורת מגוייסת חרטה על דגלה את המסר של דרישות העם על חשבון האינדיבידואל. המסלול לשעבוד אותו מציעים לנו האינטלקטואלים הללו עובר דרך "שיחדש" ההופך משמעויות. שחרור הוא שעבוד וחירות היא עבדות.
בהקשר זה ראוי גם המאמר הזה לפח האשפה של ההיסטוריה יחד עם שאר ההצדקות לשיעבוד וכפייה.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.