הישרדות בעולם פוסט-אמריקאי מאת: קרוליין גליק

בין אם הם שתלטניים כמו רוסיה, מפיצי טכנולוגיות השמדה כצפון-קוריאה, יצואני טרור כמו פקיסטן החמושה בנשק גרעיני, או תומכות טרור השואפות להיות מעצמות גרעיניות עם כוונות לבצע השמדת עמים דוגמת איראן – כיום, עם הממשל האמריקני החדש, לאף אחד מהם אין סיבה לחשוש מוושינגטון.

להעמיד את ישראל לבדה מול איראן

בגידתה של אמריקה בבעלות בריתה הדמוקרטיות הופכת כל אחת מהן ליותר פגיעה לתוקפנות אויביה – אויבים שממשל אובמה מתאמץ כעת לפייסם. בעוד ארה"ב מחזקת את אויביהן של דמוקרטיות דחויות אלו על חשבונן, עליהן עתה לשקול את האופציות לשרידותן כחברות חופשיות בסביבה הפוסט-אמריקנית, החדשה והמאיימת.

במרבית המקרים, לבעלות הברית המבוזות של אמריקה אין היכולת להביס את אויביהן לבדן. הודו איננ מסוגלת להביס בקלות את פקיסטן הגרעינית, אשר כשלעצמה מתפרקת לפלגים איסלאמיסטיים ותומכי איסלאם אנטי-הודיים החמושים בגרעין; יפן אינה יכולה להתמודד בעצמה עם צפון-קוריאה – הפועלת כמיופת כוח של סין – מבלי להסתכן בעימות עם סין; הפלישה הרוסית לגיאורגיה באוגוסט שעבר הפגינה בבהירות כי גרורותיה והרפובליקות לשעבר של מוסקבה לא יוכלו לבדן להימלט מאחיזתה; ועידת הליגה הערבית השבוע בדוחה המחישה למנהיג עיראק כי אחיותיה הערביות אינן מסוגלות ואינן מוכנות להתעמת עם איראן.
מאמציו הנמרצים של ממשל אובמה לחזר אחר איראן, בשילוב עם תוכניתו לקצץ בתוכנית ההגנה האמריקנית נגד טילים – ובכלל זה בתוכנית שבה משתתפת ישראל – והלחץ על ישראל, כפי שדווח, לפרק את המצבור הגרעיני שלה – מבהירים כי ישראל עומדת כיום לבד מול איראן.

הסיכונים שמציב העולם הפוסט-אמריקני שזה עתה נחנך, בפני ידידיה המאוימים של אמריקה – ברורים. אולם יש אפשרויות ממשיות לשרידות, וישראל יכולה וצריכה למלא תפקיד מרכזי בפיתוחן. במיוחד עליה לפעול במהירות לפיתוח שותפות אסטרטגית פעילה עם יפן, עיראק, פולין והרפובליקה הצ'כית ולהרחיב את בריתה עם הודו.

בעזרת היכולות הטכנולוגיות והמודיעיניות ובעזרת המומחיות הצבאית שלה, יכולה ישראל לחזק את יכולותיהן של מדינות אלו לבלום את המדינות הפושעות המאיימות עליהן. ועל ידי בלימתן של מדינות כמו רוסיה, צפון-קוריאה ופקיסטן, הן יסייעו לישראל לעצור את איראן גאפילו כאשר טהראן נהנית מתמיכה אמריקנית.
טווח האפשרויות לשיתוף פעולה אסטרטגי בין כל המדינות הללו לבין ישראל נע משיתוף מודיעין, דרך אימונים צבאיים, הגנה נגד טילים, פיתוחים ימיים, שיתוף לוויינים, ועד לשיתוף פעולה גרעיני. בנוסף, כמובן, עשויים קשרים כלכליים נרחבים בין מדינות אלו לסייע לכל אחת מהן במאבקה לצוף מעל מי המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי.

אמנם אפשרויות אלו רחוקות מלהיות נטולות סיכון, אך הן ריאליות, משום שהן מבוססות על אינטרסים משותפים ויציבים. זהו המצב, גם אם אף אחת מהשותפות הפוטנציאליות הללו לא תפעל להגברת התמיכה בישראל בפורומים בינלאומיים. בהיותן תלויות בנפט הערבי, לא ניתן לצפות מבעלות ברית פוטנציאליות אלו להצביע עם ישראל בעצרת הכללית של האו"ם. אולם דבר זה אינו צריך לעניין את ירושלים בימים אלה.

הדבר היחיד שצריך לעניין  את ירושלים כיום הוא כיצד להחליש את איראן במישרין על ידי תקיפת מתקניה הגרעיניים, ובעקיפין על ידי החלשת שותפיה הבינלאומיים במוסקבה, פיונג-יאנג, איסלמבאד וכל השאר, וזאת בהיעדר תמיכה אמריקנית לצעדים כאלה. אם יפן מסוגלת לבלום את צפון-קוריאה וכך להגביל את החופש של פיונג-יאנג להפיץ את נשקה הגרעיני שלה ואת טיליה לאיראן ולסוריה ולמדינות נוספות, ייטיב הדבר עם ישראל. כך גם ישתפר מצבה של ישראל, אם רוסיה תיבלם על ידי הממשלות הדמוקרטיות במזרח ובמרכז אירופה. אומות אלו ישפרו בתורן את מצבן, אם איראן תיבלם ותימנע ממנה האפשרות לאיים עליהן ישירות ובעקיפין באמצעות שותפיה האסטרטגיים בצפון-קוריאה, סוריה ורוסיה, ובאמצעות שלוחות הטרור שלה בעיראק, פקיסטן ואפגניסטן.

ב-16 השנים האחרונות האמינו ממשלות ישראל כולן, בטעות, כי הפוליטיקה תגבר על אינטרסים אסטרטגיים. התפיסה – ששררה בקרב מקבלי ההחלטות בישראל, כמו שכיום היא שוררת בין מקבלי ההחלטות בממשל אובמה – הייתה כי האינטרסים האסטרטגיים של ישראל יובטחו על ידי מאמציה לפייס את אויביה תוך החלשת עצמה. ההנחה הייתה כי בהעריכם את ההקרבה של ישראל למען השלום, תתייצבנה אומות האולם – ובמיוחד ארה"ב, הערבים ואירופה – להגנת ישראל בשעת הצורך. כעת, כשהגיעה שעה זו, נחשפה האסטרטגיה הפוליטית של ישראל להבטחת עצמה כפיאסקו גמור.

החדשות הטובות הן כי במוקדם או במאוחר תקרוס האסטרטגיה המקבילה של אובמה לערטל את אמריקה מכוחה הצבאי – בהנחה הנאיבית, כי מעמדה החדש, המטוהר מוסרית והמוחלש אסטרטגית, יסייע לה להעביר את אויביה לצידה קריסה מרהיבה – ומדיניות החוץ האמריקנית תחזור לרציונליות אסטרטגית.
אולם כדי לשרוד בתקופה הקרובה של טירוף אסטרטגי אמריקני, על ישראל ועל שאר בעלות הברית הבלתי רצויות של ארה"ב לכרות בריתות זו עם זו – אם דרוש הדבר, גם בחשאי – לשם בלימת אויביהן בהיעדרה של אמריקה. אם יעלה הדבר בידן, אזי הנזק לביטחון העולמי שגורם הסירוס של ארה"ב על ידי אובמה – יהיה מוגבל. אם הן תיכשלנה בכך, אזי שיבתה של אמריקה לשפיות עלולה להתרחש מאוחר מדי בעבור בעלות בריתה – אם לא בעבור אמריקה עצמה.