משבר הלחם והאמת המטרידה
מאת: בועז ארד | 28 ביולי 2007
התעמולה האנטי-תעשיתית והתערבות ממשלות בכלכלה העולמית יביאו חורבן ורעב – הסימנים הראשונים לזמן הרעב כבר כאן. "אין ארוחות חינם" אמרנו כבר?
משבר הלחם האחרון שנגרם בעקבות עלייה של 30% במחירי הקמח היה צלצול אזהרה מפני הצונמי האקולוגי המתקרב אלינו בדמות אל-גור המתכנן לבקר בישראל בנובמבר השנה (עידכון: הביקור יערך ב20 במאי 2008) במאמץ לקידום את האג'נדה הפופוליסטית שלו – זאת שתביא בסופו של דבר להשחתת המחקר המדעי, הקרבת רכושנו והעברת עוד סמכויות וחירויות לממשלה מרכזית.
על הצלחת נבואות קץ הימים של כת "ההתחממות הגלובלית" (ראו מאמרי בנושא ההתחממות הגלובלית) אותה מוביל אל-גור תעיד העובדה כי נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש התחייב לקצץ את שימוש הדלק בארה"ב ב-20% במהלך העשור הקרוב באמצעות מכוניות חסכניות בדלק וגידול בצריכת הדלק האורגני. התפוקה העולמית של דלק אורגני, המיוצר ממשאבים טבעיים כגון תירס וסוכר, היתה אחראית ל-1% מכלל הדלק לתחבורה בארה"ב ב-2005.
המאמץ ליישם אג'נדה לא כלכלית ולהפנות מוצרי חקלאות מייצור מזון לתעשיית הדלק מהווה סיבה מרכזית לכך שמחירי המזון הקמעוניים עומדים כעת בפני העלייה השנתית החדה ביותר מזה 30 שנה. החקלאים ברחבי העולם המערבי מגלים כי עדיף להם להינות מסובסידיות ממשלתיות ולהפנות גידולים לייצור דלק אורגני תוך שהם מותירים מאחור את תעשיית המזון.
בפברואר השנה בראיון ל”Financinal Times“ הזהיר מנכ"ל מבשלות "היינקיין" מר בוקסמייר (Jean-François van Boxmeer) מפני שינוי מבני מסוכן בתעשיית המזון תוך שהוא מציין כי מחיר השעורה המשמשת להזנת בהמות (מלבד שימושיה לבישול בירה וויסקי) עלה ביותר מ- 85% מאז מאי בשנה שעברה בשל שימושיה לדלק אורגני.
בסופו של היום אין ארוחות חינם ואנו נאלץ לפתוח את הארנקים. לאחר שתשכח המהומה שבריצה חסרת כיוון אחרי פתרונות לא כלכליים לבעיות אקולוגיות שאין לנו קשר ושליטה עליהן נגלה כי בתהליך דרסנו והרעבנו את תושבי העולם השלישי ומעוטי היכולת בישראל ובמערב – אלו שעלייה של עשרות אחוזים במחירי המזון היא הגורם שעלול להבדיל עבורם בין רעב ושובע, בין חיים ומוות.
בתמונה מעל: פירוטכניקה של הטעייה באחד מרגעי השיא "המדעיים" סרטו של אל-גור "אמת מטרידה". אם אכן CO2 משפיע על הטמפרטורה כפי שהגרף אמור להדגים הרי שהעלייה של הטמפרטורה מאז עידן הקרח האחרון היתה אמורה להיות גדולה בהרבה. לקריאה נוספת באתרו של פרופ' ניר שביב הקישו כאן.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.