חזונו של עמוס גלעד
מאת: ד"ר גיא בכור | 8 בפברואר 2009 | פורסם במקור בידיעות אחרונות
אנו על מסלול של התנגשות עם סוריה, ולכן יש ללכת לשלום איתה, שכולל כמובן את העברת רמת הגולן לידיים סוריות – זו תמצית דבריו של ראש "האגף המדיני-בטחוני" במשרד הביטחון, עמוס גלעד בכנס הרצליה. מדוע? כי אם נגיע לעימות צבאי עם סוריה, משטרו של אסד עלול ליפול, ונקבל קואליציה סונית קיצונית נגדנו.
מבלי להיכנס לשאלה כיצד זה פקיד ממשלה, שאינו נבחר, קובע מדיניות פוליטית באשר לשלום עם סוריה, נתן גלעד בעצמו את התשובה מדוע תרחיש מלחמה עם סוריה דווקא אינו הגיוני מבחינת המשטר הסורי, שכן בכך הוא עלול להביא לנפילתו. סוריה הרי נמנעה מלהיכנס לעימות כזה לא לפני שנתיים, לא אחר הפצצת הכור שלה ב- 2007 ולא במערכה אחרונה, ולא במקרה. היא יודעת למה.
אם כן, מדוע ללכת ולהתנדב להעברת רמת הגולן לידיים סוריות, אם מבחינת הגיונו של גלעד עצמו תרחיש המלחמה דווקא אינו גבוה?
טענתו של גלעד אינה מקרית. מערכת הצבא והבטחון בישראל, הפוליטית ביותר שיכולה להיות, כבר קבעה מזמן: היא אינה רוצה להילחם, והמערכה האחרונה בעזה דווקא המחישה זאת היטב. לא רוצים להילחם בצבא סוריה, אם יתקוף, ולא רוצים להילחם יותר מידי בעזה, כדי להגיע להכרעות צבאיות או דיפלומטיות מחוייבות המציאות.
מהו המסר? שהמזרח התיכון מסוכן מידי, ולכן יש לפייסו. זהו המסר הגרוע ביותר שיכולה מערכת הביטחון לפרסם באיזור הזה, מסר הנוגד כל הרתעה, שכן מה למד מדבריו של גלעד כל טרוריסט וכל מחרחר מלחמה באיזור: אם יציק יותר לישראל, יקבל יותר. הרי גלעד פוחד מאיראן גרעינית, פוחד מהטילים החמאסיים, מחיזבאללה וממה לא. וכך פועל משרד הביטחון למסמס עוד יותר את ההישגים הדלים של המערכה האחרונה בעזה, שיצרה מעט הרתעה.
גלעד טען שמשטרו של בשאר חלש, עלול להתמוטט, ולכן עלינו לחזקו בשלום, ודווקא בשל הסיבה הזו יש צורך קיומי מבחינת ישראל להחזיק ברמת הגולן, כחיץ למלחמת האזרחים שעוד תגיע לסוריה, כפי שהגיעה ללבנון, לעיראק ולרשות הפלסטינית. הרי המשטר שם הוא מלאכותי, כ- 7 אחוזים עלווים שנואים, השולטים ב-93 אחרים, וזה לא יחזיק עוד הרבה זמן. ולכן, מי שמעוניין לשמור באמת על בטחון ישראל, מחוייב לשמור את החיץ הבטחוני, המכונה רמת הגולן. אחרת אותה מלחמת אזרחים תגיע אליו לגליל.
ועוד טענה מעלה גלעד, כמו גם אחרים המחזיקים בדעה דומה: שלום עם סוריה ינתק או יחליש מאוד את הקשר בין דמשק וטהראן, וזו טעות ואפילו הטעייה.
דמשק עצמה קבעה באופן הרשמי ביותר, שגם שלום עם ישראל לא ינתק אותה בשום אופן מאיראן או מחיזבאללה, וכי שלום כזה לא ישנה את מערך הכוחות באיזור. אם הסורים בעצמם מבהירים זאת, למה לא להאמין להם? ואם לא יהיה ניתוק של קשר כזה, לשם מה להחליש את עצמנו, ולהכניס את ישראל לתזזית?
ולשם מה נאמרו ההצהרות הללו, שמגבילות מאוד את יכולת התמרון של ישראל במשא ומתן עתידי? לשם מה להפגין חולשה ישראלית מדומה בפומבי? למה לחשוף קלפים, שכל מערכת בטחונית שומרת לעצמה?
עמוס גלעד טועה, כפי שהליכתו, והליכת משרד הביטחון במסלול המצרי בנוגע לעזה היא טעות. עובדה, זהו מסלול עקר, שלא הניב לישראל שום תוצאות, ההיפך. המצרים קיבלו אמנם מרכזיות, בלעדיות וסגירת רפיח. אך מה יצא לנו מכך, כאשר מתחיל להיות ברור ששוב נצטרך לחזור לעזה?
אפשר עוד להתנתק מהכפיה המצרית הזו, וללכת על פתרונות בינלאומיים חדשים בעזה, זה עוד אפשרי. אך אם יעבור גולן לידיים סוריות, זה כבר יהיה בלתי הפיך. הסורים יישבו שם מליון אזרחים שלהם באופן מיידי, כדי ליצור "התנגדות" עממית מהגולן הריק כיום, ואז יגלגלו את עיניהם השמיימה, בטענה שאינם שולטים בטרור שיגיע משם. אנחנו עוד ניזכר בערגה ובצער אמיתי, כיצד היו בידינו פעם גם השטח וגם יציבות מלאה. משמעות שלום כזה עם סוריה תהא שלא ישארו לנו, לא השטח ולא יציבות.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.