כמידי שנה, לקראת ה-1 במאי, נחזור ונזכיר את קורבנות הסוציאליזם בעולם.
התנועות הסוציאליסטיות בעולם אימצו את האחד במאי כחג לאומי במדינות רבות. הניסוי החברתי הגדול של המאה העשרים התבטא בניסיון ליישום הרעיון הסוציאליסטי כשיטת משטר ויצר את הקומוניזם. לא מדובר על "שולים קיצוניים" – חלק ניכר מאוכלוסיית העולם ומשטחו היו כפופים לשלטון קומוניסטי עד לסוף שנות השמונים. נזכיר את סין, רוסיה, מחצית אירופה, מדינות בדרום מזרח אסיה ודרום אמריקה. חלק גדול מאזרחי ישראל חיו, טרם עלייתם לארץ, תחת שלטון קומוניסטי.
השואה האנושית הגדולה בהיקפה היא "השואה האדומה" – והיא ארעה ממש לא מזמן. פרופ' רודולף רומל, איש מדעי המדינה באוניברסיטת הוואי, אמד לפני מספר שנים את הקורבנות בנפש של המשטרים הקומוניסטים בעולם ב- 110 מיליון אזרחים. אומדנים "נדיבים" יותר מסתכמים למספר כפול ויותר. תחת שלטון סטלין בברית המועצות מצאו את מותם כ- 40 מיליון איש; הערכות של השנים האחרונות על סין מדברות על כ- 70 מיליון סינים שנספו בשנות שלטונו של מאו; בקמבודיה הקומוניסטית נרצח כל אזרח שלישי. האומדן הזהיר של פרופ' רומל גבוה בהרבה מכל הרוגי המלחמות במאה העשרים גם יחד: שתי מלחמות העולם, מלחמת קוריאה, וייטנאם, אירן-עיראק ועוד. וכדי להעמיד את המספרים בפרופורציה נוספת נזכיר שמספר הנספים במגפה השחורה "הנוראה מכל" באירופה בימי הביניים – מוערך ב-25 מיליון. אירוע שהסעיר דורות של היסטוריונים.
השלטון הקומוניסטי במדינות ריבוניות עסק ברצח שיטתי של מתנגדים פוליטיים, רצח של אזרחים שנחשדו כבעלי אידיאולוגיה שונה, הגליה למחנות עבודה מהם לא חזרו, הגליה לאזורים גיאוגרפיים קשים, ניסויים חברתיים להנהגת "שוויון כלכלי" כפוי בחקלאות שגררו מוות ברעב. כל הכלים השלטוניים ומוסדות המדינה התגייסו לחיסול שיטתי של קבוצות אוכלוסיה מהם עלולה לצמוח התנגדות לשלטון הדיכוי: עצמאיים, בעלי עסקים, אינטלקטואלים, אנשי אקדמיה וקציני צבא.
"טיהור" יסודי.אין זה מקרה שהניסיון ליישם "סוציאליזם מוחלט" – שוויון כלכלי וחברתי כפוי, בערך ב- 30 מדינות, הניב תוצאה זהה: אי אפשר לנשל אדם מזכות הקניין, אלא בכוח הזרוע. אי אפשר למנוע בריחה המונית של אזרחים למדינה חופשית יותר, אלא באמצעות גדרות תיל, מגדלי שמירה וחומת ברלין. קשה מאד "לחנך מחדש" אזרחים כדי למנוע מחשבות על חופש – אז ליתר ביטחון רוצחים אותם, כך הם בטוח מפסיקים לחשוב.
110 מיליון קורבנות "הגשמת הסוציאליזם" לא הביאו במותם לעולם טוב יותר במדינותיהם. כמעט 2 מיליארד בני אדם חיו עשרות שנים בתנאי דיכוי ועוני שנובעים מהכנסה חודשית של 80 דולר לחודש לנפש. הסכנה שבאידיאולוגיה זו טרם חלפה מהעולם.
אנחנו כיהודים מוחים בצדק נגד מיעוט זניח של מכחישי שואה של שישה מיליון יהודים. האקדמיה, המורים והעולם הרשמי כולו הכחישו בעבר ומתעלמים כיום ממאה מיליון קורבנות הקומוניזם. במאה העשרים חווינו את כישלון הניסוי החברתי הגדול בהיסטוריה – יישום הסוציאליזם. כישלון שטבע בנהרות דם ואומללות מתמשכת. ראוי להפוך את ה-1 במאי ליום זיכרון.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.