צמיחה מדהימה של המשק – שמחה מוקדמת?
מאת מוטי היינריך | 19 בפברואר 2011
צמיחה מדהימה בשיעור שנתי של 7.8 אחוזים נרשמה בישראל ברבעון האחרון של 2010. כותרות כאלה נקשרו עד כה רק עם הכלכלה הסינית. רכישת מוצרים בני קיימא (כגון מכוניות ומוצרי חשמל) זינקה ב- 40% וניכר שהגורם העיקרי לצמיחה הוא העלייה החדה
בהוצאות לצריכה פרטית וציבורית. שטייניץ ונתניהו רקדו משמחה, טפחו לעצמם על השכם ("…פועל יוצא של מדיניות כלכלית אחראית…" נתניהו). ממש "נמרים אסייתים". גם הכלכלה האמריקאית "מתאוששת" ראו גרף בהמשך.
ייתכן שטעינו בכל תחזיותינו הפסימיות ויש שכר למדיניות נגידי הבנקים המרכזיים שמדפיסים כסף, "מחלצים" ומעודדים את הכלכלה. ייתכן. הסבר אפשרי לדחייה בתחזיות אפוקליפטיות יכול להיות שמתחת לפני השטח הכלכליים קיים הר געש גלובלי של התחדשות, יצירתיות וחדשנות שמניעים צמיחה גדולה בפריון. כתוצאה מכך קטנות, באופן חד, עלויות ייצור המוצרים הסופיים – כלומר, בהשקעה זהה של עבודה והון מייצרים יותר מוצרים.
מנגד, הדפסות הכסף המאסיביות שנשפכות לשווקים לא מאפשרות את ירידות המחירים המתבקשות, כי הכסף הטרי לוחץ על המחירים למעלה. התוצאה השקולה של הכוחות המנוגדים, ירידת ערך הכסף מצד אחד והוזלת המוצרים מאידך גיסא, היא שאזרחי העולם לא נהנים מירידות המחירים שאמורות היו להיות אבל גם לא סובלים מאינפלציה.
בתסריט זה, אזרחי העולם מסבסדים את החברות והעסקיםהכושלים שזכו לכספי "חילוץ" (וגם את יוון) – רמת החיים שאמורה הייתה להשתפר באמצעות ההוזלות – אינה משתנה, לפחות לא נהיה גרוע יותר.
אבל ייתכן גם תסריט שונה: האורות הבוהקים, בקצה המנהרה, הם של הרכבת שמאיימת לדרוס אותנו. הדפסת הכסף על ידי המדינות מלבה אינפלציה. השלב המוקדם של אינפלציה הוא גידול חד בביקושים, שהרי עודף הביקושים נוצר על ידי הכסף החם שנשפך מהתנור. בשלב הראשון נמדדת צמיחה ורק לאחר מכן אנו צפויים לגלי אינפלציה מתגברים. כך גם קורה מייד אחרי נטילת סמים או שתייה משכרת – מרחפים, נמצאים ב"היי", הכול ורוד ונעים – עד לקריסה. בגרף הבא ניתן לראות את הניפוח המהיר של כמות הכסף במשק M1 (המזומנים שבידי הציבור יחד עם סכוםחשבונות העובר ושב, עו"ש) – זהו הכסף הזמין לקניות. סביר יותר שזה המקור ל"צמיחה האדירה" של המשק.
הגרף הבא שמקורו בכתב העת The Journal of Economic History מתאר את "אם כל האינפלציות", בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. ההתפרצות הגדולה ארעה כבר לאחר שהתמתנה הדפסת הכסף (הקו השחור) והגירעון הממשלתי הצטמצם (הקו הירוק).
ה"התאוששות" הכלכלית ניכרת גם במשק האמריקאי וקרוב לוודאי שהיא מרימה את תרומתה לייצוא הישראלי. ראו את גרף התאוששות הכלכלה הריאלית בארצות הברית (כלכליסט):
צר לי לשחק בתפקיד של "הורס המסיבות". אני מסתכן ב"נבואה", אבל נראה לי שהכוחות האינפלציוניים, שנוצרים על ידי פוליטיקאים, חזקים במחזור כלכלי זה לאין שיעור מהכוחות היצירתיים. אינפלציה אינה פורצת מייד עם הגדלת כמות הכסף, אלא בהפרש זמנים ובהדרגה – התהליך איטי: בהתחלה אנשים חוסכים את הכסף ונהנים מ"ריבית בטוחה". בהמשך, מצטבר מספר די גדול של אזרחים שמתחילים בסך הכול "להקדים קניות מתוכננות" כדי להרוויח את העלייה "המתונה" הצפויה במחירים. בשיאו של התהליך, מגיע השלב הסופי, כאשר האזרח לא מוכן להחזיק בכסף מזומן אפילו לא ליום אחד מבלי להמירו למוצרים או למטבע חוץ יציב. היינו בסרט זה בתחילת שנות השמונים. ימים יגידו מה הייתה תרומתו של "המבוגר האחראי", סטנלי פישר, להיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.