הטוטליטרים החדשים

מאת: קרולין גליק | 10 ביוני 2007 פורסם במקור ראשון.

זה לא רק שהמחרימים הבריטים התעלמו מהסטודנטים האיראנים האומללים, המדוכאים בברוטליות על ידי כוחות המשטר. בהטלת החרם על האקדמיה הישראלית, בריטניה מחבקת תרבות שביסודה פוסלת את התרבות הבריטית עצמה.

יבשת אירופה מאבדת את עצמה לדעת. החלטת ארגון הגג של הסגל האקדמי הבריטי לקרוא לחבריו להחרים את המוסדות להשכלה גבוהה בישראל איננה רק מעשה צבוע – היא מעשה התאבדותי.

זה לא רק שהאנגלים העדיפו להחרים את האוניברסיטאות הישראליות ולא את אלו של הפלשתינים, המצרים, הסורים ושאר ארצות ערב שבהן סטודנטים עוברים אינדוקטרינציה לשאוף להשמדת העם היהודי ולדיכוי הנצרות תוך פירוק הציוויליזציה המערבית.

זה לא רק שהם התעלמו מהסטודנטים האיראנים האומללים, שרק לפני שלושה שבועות דוכאו בברוטליות על ידי כוחות המשטר בזמן שניסו לערוך בחירות בקמפוסים למוסדות שלהם הדוגלים בדמוקרטיה.

בהטלת חרם על האקדמיה הישראלית, האקדמאים בבריטניה מפנים עורף לעצמם, לא רק לישראל. כאשר הם שוללים את זכותה של ישראל להתקיים כמדינת לאום יהודית ודמוקרטית, ומהללים את החברה הפלשתינית הדוגלת בג'יהאד עולמי ובחיסול המדינה היהודית, הם פוסלים את המדינה הבריטית. הם מחבקים תרבות שביסודה פוסלת ומבטלת את המסורת והתרבות הבריטיות שמאז המאגנה-קרטה בשנת 1215, דגלו באופן כזה או אחר בחירות אנושית ובפתיחות ליברלית – לפחות עבור הבריטים עצמם.

הפתיחות הזאת, באוניברסיטאות כמו אוקספורד וקיימברידג', שנבעה גם מגאווה תרבותית בריטית מוצדקת, היתה המנוע של העוצמה הפנימית והבינלאומית של בריטניה. וכיום, בהטלת החרם על ישראל, הבריטים פועלים למעשה לחסל את עצמם.

שטוקהולם הטוטליטרית

בריטניה איננה לבד במאמציה לחסל את עצמה. היא שותפה לתהליך העובר על כלל מערב אירופה. קחו לדוגמה את שוודיה. שוודיה זוכה לתשבחות רמות מאנשי שמאל ישראלים כמו שר החוץ לשעבר שלמה בן-עמי (שכיום מטיף נגד ישראל וארצות הברית ממקום מושבו בספרד), שרת החינוך יולי תמיר, אברום בורג, עמיר פרץ ויוסי ביילין, המעלים את השבדים כמודל חיקוי בדיבורים הריקניים שלהם על רצונם להפוך את ישראל למעבדה תרבותית סוציאל-דמוקרטית.

כ-12.5 אחוזים מאוכלוסיית שוודיה הם מהגרים, וכמחצית מהמהגרים בשוודיה מוסלמים. בערים הגדולות של שוודיה, מוסלמים מתקרבים להיות רוב. בשנת 1997 חוקקה שוודיה 'חוקי אינטגרציה' שהכריזו את שוודיה כחברה רב-תרבותית. דברי ההסבר של החוקים הבהירו את כוונתם. "היות שקבוצה גדולה של אנשים מוצאת את מקורותיהם במדינה אחרת, לאוכלוסייה השוודית חסרה היסטוריה משותפת. היחס לשוודיה והתמיכה הניתנת לערכי היסוד של החברה, על כן, משמעותיים יותר עבור אינטגרציה מאשר מקורות היסטוריים משותפים".

כפי שפירש חוקים אלו הכותב הסקנדינבי פיורדמן בעיתון האינטרנט 'בראסלס ג'ורנל', "בדרך זאת שוודים מקומיים קיבלו יחס של סתם עוד קבוצה אתנית בשוודיה שאין להם יותר זכויות מאשר הכורדים או הסומלים שהגיעו לשם לפני שבוע. הסמכויות הפוליטיות של המדינה מחקו את ההיסטוריה והתרבות של העם".

בספרם 'נפילת בית העם של שוודיה – התמוטטות מודל של חברה' משנת 2005, הסבירו ג'ונתן פרידמן, אינגריד ביורקמן, יאן אלפרסון ואיקי ודין כי חברי האליטה של שוודיה, שרואים את עצמם כאזרחי העולם ולא כשוודים, מדכאים כל ניסיון לשמר את התרבות השוודית. כדי למנוע מהשוודים את היכולת להתגונן בפני גלי מהגרים השוללים את אורח חייהם החופשי, האליטות מדביקות את תווית של גזענות על כל מעשה או אדם שאינו מקבל את עליונות הרב-תרבותיות על הלאומיות השוודית. מחברי הספר, לעומת זאת, רואים באידיאולוגיה הרב-תרבותית סוג של טוטליטריות.

וכמו האידיאולוגיות הטוטליטריות של המאה ה-20, גם האידיאולוגיה הזאת מגדירה את האמריקנים והיהודים כאויבים שיש להרוס עקב סירובם להתמזג ולהתעלם בתוך הזרם הפוסט-לאומי. וכמו הפאשיזם והקומוניזם מהמאה ה-20, גם הרב-תרבותיות של היום משבחת את המוסלמים הפוסלים את הציונות והאמריקניות. את ההסכמה של הציבור להתאבדות לאומית מקבלות האליטות באמצעות אינדוקטרינציה בבתי ספר ובתקשורת. כך קורה כי 90 אחוזים מאזרחי שוודיה בין הגילים 15-20 לא שמעו מעולם על הגולאג הסובייטי.

היועץ השבדי מזוז

ההשלכות של מצב זה אינן מוגבלות, מן הסתם, למצב הפנימי בתוך מדינות אירופה. ההתאבדות התרבותית והלאומית של אומות אירופה גם מגבה – ואף מנחה – את מדיניות החוץ של האיחוד האירופי. כך קורה שלצד תשלום מס שפתיים לצורך להילחם בטרור הג'יהאדי – הלכה למעשה, הן בתוך החברות שלהם והן במזרח התיכון, האירופים דווקא מחזקים את כוחות הג'יהאד. הם גם חותרים באינטנסיביות נגד ישראל וארצות הברית וזכותן להגן על עצמן מפני הג'יהאד העולמי.

למרבה הצער, במקום להכיר בתהליכים האובדניים שאירופה עוברת כיום, ובכך להתריע על הסכנות לעצמנו ולאירופה עצמה, וכל זאת בהובלת האליטות הישראליות והאמריקניות – שתי המדינות מפנימות ומאמצות את הנטיות האובדניות של אירופה, במדיניות הפנים והחוץ שלהן כאחת. הדוגמה הבולטת ביותר לתהליך זה בישראל היא התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה, מנחם מזוז, מול הקרן הקיימת לישראל והתנועה הציונית העולמית.

מאז שהוקמה על ידי תיאודור הרצל ב-1901, רוכשת קרן קיימת לישראל קרקעות בארץ ישראל באמצעות תרומות העם היהודי למען יישוב ארץ ישראל על ידי העם היהודי. בבעלות קק"ל כשני מיליון וחצי דונם של אדמות בארץ. בשנת 1961 נחתם הסדר בין הקק"ל לבין מנהל מקרקעי ישראל, לפיו המנהל ינהל את אדמות הקק"ל בהתאם לאמנתה הקובעת כי אדמות הקק"ל מיועדות להתיישבות יהודית בישראל. בשנת 2004 עתר לבג"ץ הארגון האנטי-יהודי 'עדאללה' נגד המדינה, בטענה כי בניהול אדמות הקק"ל בהתאם לאמנתה, המדינה מפלה את הערבים לרעה.

במקום לפסול את הטענה מכל וכל, או לכל היותר לבטל את ההסדר בין המנהל לבין קק"ל, מזוז הסכים עם 'עדאללה'. בשבוע שעבר הוא הודיע לקק"ל כי אסור לה למלא מעתה את האמנה שלה. זאת אומרת, מזוז הלאים את אדמות העם היהודי ללא זכות או כל הליך, ובכך קבע הלכה למעשה היועץ המשפטי של ממשלת ישראל כי הציונות היא סוג של גזענות וכי לעם היהודי אין זכויות מיוחדות בארץ ישראל. השוודים בטח גאים בו.

נאט"ו, בואי לרפיח

וכמו המערכת המשפטית, כך גם הממשלה בישראל מפנימה את הדגם האירופי. במקום להגן על אזרחי המדינה בפני אויבינו ולשמר את האופי היהודי של המדינה, הממשלה מנסה לפייס את הפלשתינים, הסורים, המצרים והאירופים על חשבון אזרחי ישראל.

כיום, הודות להזמנת ממשלות ישראל, כוחות צבאיים של אירופה נמצאים בחברון, בלבנון ובעזה. כמו הכוחות המצריים שבחוכמתו קירב אריאל שרון לגבול עם ישראל, הכוחות האירופיים לא עושים דבר כדי למנוע מהפלשתינים להתחמש ולתקוף את ישראל. בגבול לבנון, מאז הקיץ הם לא הרימו אצבע כדי למנוע מחיזבאללה לחדש את מלאי הקטיושות שלו ולשוב לדרום לבנון. והם גם לא יעשו דבר, שכן כפי שהם מבינים את האינטרסים שלהם, עליהם להיטיב עם הערבים והאיראנים ולגנות את ישראל וארצות הברית על כל צעד שאנו נוקטים להילחם נגד כוחות הג'יהאד.

במקום להכיר במצב זה ולפעול להרחיק את האירופים מאיתנו, הממשלה מחריפה את הבעיה. הממשלה מבקשת שאירופה תחזק את נוכחות כוחותיה ברפיח. בראיון לגלי צה"ל אתמול, המליץ השר אביגדור ליברמן לבקש מנאט"ו לשגר כוחות לעזה. בדומה לליברמן, השר רפי איתן וחברי הכנסת ממרצ זהבה גלאון ואבשלום וילן דווקא קוראים לליגה הערבית לשגר כוחות לעזה. אנשי מרצ רוצים כי הערבים והאירופים ביחד ישלטו בעזה. איתן בכלל רוצה שיבואו צבאות ערב גם ליהודה ושומרון.

ציר הרשע מופשר

בארצות הברית המצב אינו שונה. באוניברסיטאות המובילות, פרופסורים וסטודנטים המדברים בזכותה של ישראל והמלחמה של ארצות הברית בעיראק מוצאים את עצמם נרדפים, בעוד אוניברסיטת הרווארד הזמינה את נשיא איראן לשעבר מוחמד חתאמי לשאת נאום מכובד. אף אחד לא הזכיר שחתאמי הוביל את תוכנית הגרעין של איראן ודיכא בברוטליות את תנועת הסטודנטים למען דמוקרטיה באיראן בשנת 2002.

וכמו בישראל, כך באמריקה, ממשל בוש מקדם כעת מדיניות חוץ שלא היתה מביכה את הנורווגים. חמש שנים לאחר שהנשיא ג'ורג' בוש כינה את צפון-קוריאה ואיראן "חברות בציר הרשע", מנסה מחלקת המדינה לרקום איתן עסקאות. כך קרה השבוע שלארצות הברית אין שום דבר לומר על כך שיום לאחר ששגריר ארצות הברית בבגדאד נפגש עם עמיתו האיראני, שלטונות איראן עצרו חמישה אמריקנים בטהראן בגין ריגול.

כך קרה שבשבוע שעבר ארצות הברית לא אמרה מאומה לאחר שצפון-קוריאה שיגרה טילים קצרי טווח לעבר יפאן, וזאת בזמן שפיונגיאנג מפרה בבוטות את ההסכם שחתמה בפברואר עם האמריקנים, שבו היא התחייבה לסגור את מתקן הגרעין שלה ביאנגבון. במקום לנתק את המגעים עם צפון-קוריאה, האמריקנים נפגשים עמם כעת בבייג'ין ומסכימים לדרישת הצפון-קוריאנים לפתוח את חשבונות הבנק של המדינה, שהוקפאו עקב חשיפת העובדה שהם שימשו צינורות להלבנת דולרים מזויפים ורווחים של סחר בסמים.

כך קרה שבשבוע בו נודע כי אנשי ג'יהאד עוזבים את עיראק ופועלים להפיל את ממשלות אלג'יריה ולבנון, מזכירת המדינה קונדוליזה רייס העידה כי הסכסוך הפלשתיני עם ישראל הוא "המקור של הרבה בעיות באזור".

במהלך המלחמה הקרה, אירופה יכלה לאמץ מדיניות אובדנית משום שהיא נהנתה ממטריית ההגנה של הצבא האמריקני. כיום היא יכולה לקדם את האינטרסים של אויביה כי ככל הנראה, היא כבר השלימה עם מחיקת התרבות שלה.

לישראל ולארצות הברית אין מישהו אחר שישמור עליהן ואין להן כל רצון להימחק. לנוכח זאת, על שתי המדינות להתנער במהירות האפשרית מתהליכי האירופיזציה המתקיימים בהן.

storyend_dingbat.gif

caroline_glick.jpgקרוליין גליק משמשת כסגן עורכת של הג'רוזלם פוסט, והינה מבכירי המנתחים הפוליטיים בעולם. מאמרי הניתוח הפוליטי שלה מתפרסמים במיטב העיתונות. גב' גליק עלתה לישראל מייד לאחר סיום לימודיה באוניברסיטת קולומביה ולאחר שירותה הצבאי בצה"ל שימשה בתפקידי מפתח בצוות המייעץ לראש הממשלה רבין במהלך הסכמי אוסלו. גב' גליק מפרסמת טור קבוע בעמוד הראשון של הג'רוזלם פוסט, במהלך מלחמת עיראק האחרונה היא הצטרפה לכוחות החי"ר האמריקאיים והיתה בין הראשונים שהגיעו לבגדאד. המאמר מתפרסם ב"אנכי" באישור מיוחד של הכותבת.



הוספת תגובה