טעות אסטרטגית מרכזית

מאת ג'ק ווקלנד | שירות TIA Daily

הניו-יורק טיימס חשף לאחרונה את טבע התמרון של 100 מטוסי הקרב – שנראה היה כהתפרצות עצבנית – מעל מזרח הים התיכון בשנה שעברה. באותו הזמן, חשף התרגיל כי חיל האוויר הישראלי מחזיק כנראה בתכנית להתקפת האתרים הגרעיניים בנאטאז באמצעות 100 מטוסים, אך כי ארה"ב מסכלת תוכנית זאת. ובכן, כעת אנו יכולים להסיר את ה"אולי" מהערכה זאת.

בעלי תפקידים בבית הלבן מעולם לא קבעו באופן נחרץ אם ישראל החליטה להמשיך עם תכנית התקיפה בטרם התנגדות ארה"ב, או האם ראש הממשלה הישראלי אהוד אולמרט ניסה לדרבן את הבית הלבן לפעולה החלטית יותר בטרם יעזוב הנשיא בוש את משרתו. אך ממשל בוש נרתע במיוחד מבקשת ישראל לטוס מעל עיראק על מנת להגיע למכלול הגרעיני המרכזי של איראן בנטאז, בו ממוקם מפעל העשרת האורניות היחידי המוכר באיראן.

לדברי נציגים אמריקאיים, הבית הלבן סירב לבקשה, והישראליים נסוגו מתוכניותיהם, לפחות באופן זמני. אולם חילופי הדברים המתוחים גם הניעו את הבית הלבן להאיץ במאמצי שיתוף המודיעין עם ישראל ולעדכן נציגים ישראליים על מאמץ אמריקאי חדש לשיבוש תשתית הגרעין האיראנית, תוכנית חסויה מרכזית שמר בוש עומד להעביר לנשיא הנבחר ברק אובמה.

 

הדיווח של הניו יורק טיימס מספק גם את ההקשר של ההחלטה האמריקאית להציב מערכת רדאר מתקדמת ביותר של חיל האוויר האמריקאי בדרום ישראל – יחד עם צוות אמריקאי המפעיל אותה ומסוגל לגלות כל תנועה של חיל האוויר הישראלי מרגע ההמראה. התקנת הרדאר האמריקאי הזה מאפשרת לגלות שיגור טילים בליסטיים איראניים ברגע ההאצה, ומאפשרת לישראל התרעה עבור סוללות טילי הפטריוט על מנת להגביר יעילותם ביירוט טילים מתקרבים.

הדוח גם מספק את ההקשר של החלטת הממשל של בוש לאשר לבסוף את מכירתן של פצצות מפצחות בונקרים לישראל. הם עשו זאת רק לאחר שהיו בטוחים כי חיל האוויר לא ישתמש בהן נגד איראן. חלק מאותן פצצות בעלות חימוש מחודד הוטלו על בונקרים ומנהרות החמאס בעזה.

להגנת המלצתו של רוברט גייטס והחלטתו של ג'ורג' בוש לסרב להענקת מסדרון אווירי לכוח התקיפה של חיל האוויר הישראלי, מהלומה אווירית אחת לא הייתה מספקת על מנת לעצור את התכנית האיראנית ליותר מאשר שנתיים. והחלטתו של בוש הסתמכה כנראה של ההוכחות להיותו של אולמרט איש יד-שנייה מושחת.

כישלונו של אולמרט להתמיד בפלישה לדרום לבנון בשנת 2006 לא נסכה ביטחון ביכולתו להיות מפקד עליון של חיל אוויר הישראלי במלחמה גלויה וישירה עם איראן שתפתח בעקבות תקיפה. מעבר לכך, החלטתו של בוש כנראה שהושפעה מאד ממשפטי השחיתות המזומנים לאולמרט. באביב 2008, התברר כי אולמרט שרוי בתסבוכת משפטית רצינית ורמת התמיכה בו בציבור הישראלי הייתה משמעותית מתחת ל25% לאחר הנהגת היד-השנייה וחסרת היכולת של מלחמת הטילים של החיזבללה בשנת 2006.

האפשרות של הענקת סיוע הנדרש לפתיחה במלחמה מרכזית עם איראן לברווז צולע ומבוזה בדמות ראש הממשלה הישראלי – שווה הערך הישראלי לרוב באלגוביץ' – ולפתוח במלחמה זאת בפשיטה אווירית יחידה בתנאי חוסר היכולת של אולמרט, בוודאי לא נראתה כעסקה מבטיחה לג'ורג' בוש ורוברט גייטס.

שיקול נוסף אשר השפיע ללא ספק על החלטתו של בוש היה הפחד מפתיחתה של מלחמה עם איראן בעוד המשבר הפיננסי של המשכנתאות והדיור התפרץ באופן מוחשי בבית ומחירי הנפט הרקיעו ל147 דולר לחבית. הנשיא בוש חשש בבירור כי המלחמה תגרום בהלה כלכלית ומיתון עולמי בהנהגת ארה"ב. האלטרנטיבה, התכנית האמריקאית לחבל בתכנית העשרת האורניות האיראנית מתוכה, חיזקה את הסיכויים לדחות את מאמצי ההפצצה לכמה חודשים, וכנראה דחתה אותם.

לאחר שכל זאת נאמר, ולמרות הכל, בוש וגייטס טעו טעות אסטרטגית מרכזית. התנעת מלחמה עם התקפה אווירית יחידה של חיל האוויר הישראלי הייתה דורשת מחיל האוויר האמריקאי והצי האמריקאי להפעיל מלחמה אווירית וסגר ימי שהיה בעל פוטנציאל לגרום למיתון שנגרם ממשבר נפט . ועדיין בכישלונם לגייס את האומץ לעמוד מול תלונותיהם של צרכניות הנפט באסיה ובאירופה, החמיצה ארה"ב רגע אסטרטגי מרכזי – וקיבלנו את הבהלה הפיננסית ומיתון גלובלי בהנהגת ארה"ב בכל מקרה.

תקריות המלחמה הנוכחית נגד החמאס ברצועת עזה מצביעות, כי כל בעיה שיש לצד שלנו עם הנהגת היד השנייה המושחתת וחסרת היכולת של קדימה בישראל, לאויבינו יש בעיות חמורות יותר עם מנהיגיהם. מלחמה עם איראן, כל מלחמה משמעותית, ללא חשיבות אם יעמדו בדרכה היסוסים גדולים וכשלים בביצוע, פוגעת עמוקות בלגיטימיות של הבריונים עליה מתבסס המשטר הטרוריסטי השיעי בטהראן.

הוספת תגובה