שינוי אקלים ציבורי מאת בועז ארד

"אני לא רוצה להישמע כמו חוכמולוג," כותב חבר הפרלמנט קארסוול, "אך כל מי שמסוגל לחשוב באופן עצמאי, וניחן בנטייה למעט קריאה, יכול היה לראות את זה מגיע. לפני ארבעה חודשים, כתבתי על הפער הגדל בין המדיניות הציבורית בנושאי שינויי האקלים, והמדע התומך בכך. צפיתי כיבשוק החופשי של הרעיונות אנו צפויים לתיקונים קרובים…".

למרות מכבש התעמולה והאינדוקטרינציה התקשורתית הציבור לא יכול היה להיוותר אדיש למבול פרשות השחיתות והרמאות שנחשפו בשנה האחרונה. בתחילה היתה זאת פרשת "קליימט-גייט" שהראתה כי תהליך ביקורת העמיתים התדרדר לפארסה פלילית בנסיון לכסות על רשלנות מדעית של התאמות והסתרות נתונים.

אחריה פרצה "פאצ'ורי-גייט" שבה נתגלה כי האדם העומד בראש הפאנל הבין-ממשלתי בנושאי אקלים של האו"ם, ה-IPCC, שימש גם כיו"ר הדירקטוריון של חברות שהרוויחו ישירות מאווירת הפחד שהפיץ הארגון. בסוף ינואר כתב הטלגרף הבריטי: "ה-IPCCשהאובייקטיביות והניטרליות שלו נחשבו בלתי מוטלות בספק התגלה כגוף שפועל כמו קבוצת לחץ למען מטרה מסוימת… בלהיטותם לשכנע את העולם בתוצאות הרות האסון של ההתחממות מעשה ידי האדם ה-IPCCאיבד את האובייקטיביות שלו ואת אמון הציבור".

בנוסף לשתי הפרשות הללו הופיעה פרשת ה"הימלאיה-גייט" (GlacierGate ) שגילתה כי ה-IPCC כלל בדוחותיו "בטעות" הצהרות תעמולה לא מבוססות שלא עמדו בסטנדרטים המדעיים. אחת הקביעות טענה: "קרחוני ההימלאיה נמסים במהירות. עד שנת 2035 עלולים מרבית הקרחונים להיעלם. הדבר ייבש את מקורות המים של הודו"… הקביעה הפכה למפורסמת, כולם מביאים – כדוגמה לאסונות הנוראיים של ההתחממות – את היעלמות הקרחונים והתייבשותה של הודו. כשנבדקו המקורות להצהרות אלו התגלה דו"ח לא מדעי של ארגון שטען כי "עד שנת 2350, צפויים חלק גדול מקרחוני ההימלאיה להצטמק עד כדי 20% מהיקפם הנוכחי". השנה 2350 הפכה בדו"חIPCCלשנת 2035, הפרש "זניח" של 300 שנה.

והפרשה האחרונה היא "אמזונס-גייט", בו זוייפו טענות על אסון מתקרב ליערות האמזונס שיוחסו למסמכים שנכתבו על ידי "פעילים סביבתיים". כשנבדקו האסמכתאות לטענות כי "עד 40% מיערות האמזונאס עלולים להגיב לירידה אפילו קלה במשקעים… הצמחייה הטרופית תשתנה במהירות רבה… סביר שבמקום היערות תיווצר סבאנה העמידה יותר לחום ויובש" הסתבר שאפילו הפעילים הסביבתיים לא טענו אותן ובוודאי שלא הציגו סימוכין לכך.

מידי יום נוספות עוד מבוכות והשפלות לחסידים השוטים של תאורית ההתחממות מעשי ידי אדם, וזאת עוד בטרם טופלה השאלה הגדולה לגבי התעלמות ה-IPCC ממידע תצפיתי המוכיח כי התראות והפחדות הדו"חות של האו"ם אינן מתממשות.

המסמר האחרון בארון הקבורה של אמינות טענות ה-IPCC בעיני דעת הקהל ננעץ בנאום על מצב האומה אותו נשא הנשיא אובמה בפני חברי הקונגרס. בסוף הדקה הרביעית בנאומו, החל אובמה לדון בנושא שינויי האקלים ונתקל בתגובה לה לא ציפה כשאמר: "יש כאלו שאינם מסכימים עם העדויות המדעיות החותכות על שינוי האקלים…" נאומו נקטע בפרץ צחוק שהדביק את כל הנוכחים בבית. זה היה רגע שבו נחשפה אמת העירומה, רגע בו כל הנוכחים גילו כי הכל יודעים שהכוח הפוליטי הנשען על מדע מפוקפק, מוצה.

לצפייה בסיקור ההתפתחויות של גיא לרר אצל לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 הקישו כאן.