הגולדסטונים ההורסים את המדינה מבפנים
מאת: יוסף דוריאל | 29 באוקטובר 2009
מעשה הנבלה של השופט גולדסטון היה סימן-דרך למתודולוגיה מוצלחת בדה-לגיטימציה הבינלאומית של ישראל בתכסיסים צבועים מתחום המשפט, אך יותר מסוכנים ממנו הם הגולדסטונים היהודים שהתבצרו במערכת החוק והמשפט של ישראל.
שלושה אירועים סמוכים, שלכאורה אין קשר ביניהם, ממחישים איך הגולדסטונים של ישראל מכרסמים בחוסנה של המדינה מבפנים – יותר מאביהם הרוחני שמבחוץ. הם שתולים חזק במערכת החקיקה והמשפט, ומטילים את מוראם על קברניטי המדינה, שמפחדים להרגיז אותם. כך מאבדת ישראל, בקצב גובר והולך, את כושרה להתגונן מאויביה ולהשיג שלום וביטחון.
ביום 22.10.09 הופיעו בעיתונים כותרות שבישרו כי פרקליטות המדינה מכירה באחריותה להרג ערבים במהומות אוקטובר 2000 ותפצה כל משפחה של הרוג במיליון שקלים. אלו לא מסתפקות בכך וטוענות שגם תגשנה תביעות פליליות בבית-הדין לפשעי מלחמה בהאג.
כלומר – הפרקליטות פועלת בנאמנות לסיפור הפולקלור היהודי על השלומיאל שגם אכל את הדגים המסריחים, גם קיבל מכות וגם גורש מהעיר. אף אחד לא הזהיר אותם מאכילת הדגים המסריחים של ההסתה הערבית על "הרג חפים מפשע," כשברור היה שהשוטרים נאלצו לירות במתפרעים שהשתלטו על כביש ראשי בישראל וסיכנו את חיי הנוסעים בו. הפרקליטים המלומדים גם החליטו להתעלם מדו"ח השופט אור, שקבע במפורש איך עלילת הדם המצולמת של "רצח הילד מוחמד א-דורה" הוציאה את הצעירים שנורו – להתפרע בכביש. וזו לא היתה "הפגנה לגיטימית" המותרת במשטר דמוקרטי. התרפסות הפרקליטות בפני הפוגרומיסטים הערבים – יחד עם הנזק הכספי למדינה – גם תשמש הודאה בביצוע פשעים של ישראל נגד האוכלוסייה הערבית. וזאת – במקום להגיש תביעות נגד מפיצי עלילת הדם שגרמה להתפרעות ונגד המתפרעים עצמם, שצילומיהם נמצאים במשטרה. מיליון השקלים שתקבל כל משפחה רק יחזקו את המסיתים לדה-לגיטימציה בינלאומית של המדינה.
מהומות באום אל-פאחם, אוקטובר 2000 (צילום: פלאש 90)
באותו פרק זמן התפרסם גם פסק-דין של מתפרע ערבי שדהר עם טרקטורון, ביום הכיפורים, לתוך קבוצת ילדים בכפר תבור ודרס למוות ילדה בת תשע. לא רק שהוא לא הואשם ברצח, אלא גם לא נענש ב-20 שנות מאסר על הריגה. הוא יצא עם עונש של עבריין תנועה, ההופך לצחוק את קדושת חיי האדם בה מתהדרת ישראל. אצל המתחנפים לאויב – קדושה זו נעלמת כשערבי הורג יהודי.
ומכאן – לדברים הקורים בעת כתיבת שורות אלו: התפרעות איסלמיסטית על הר הבית. הנוסחה של המופתי הירושלמי, שהביאה לטבח היהודים בחברון לפני 80 שנה – ממשיכה לפעול, כאילו אף אחד לא למד כאן היסטוריה. כמו המופתי של אז, כך ממשיכי דרכו כיום יודעים שכדי לשלהב את האספסוף שלהם לצאת לפרוע ביהודים – מספיק אם מפיצים עלילה על פגיעה יהודית בהר הבית. מי שראה את צילומי ההתפרעויות ברשתות הטלוויזיה הזרות צריך היה להבין שמטרתן היא להפיץ בעולם, ובמיוחד – בקרב המוסלמים – מחזות של שוטרים יהודים "נלחמים" במוסלמים על הר הבית. זו סחורה טובה להסתה אנטי-יהודית, וישראל מספקת אותה בשפע, בתמונות המאסות של שוטרים "הכובשים" את הר הבית ועוצרים מתפרעים (וגם מקבלים מכות משפילות מהם). ובאותו זמן מופיע ראש המסיתים בטלוויזיה הישראלית, עם דברי השטנה שלו, במקום שישב בשקט בתא מעצר משטרתי.
אף אחד לא מבין שאת כל המהומה ניתן היה למנוע – על ידי מעצר מראש של המסיתים, לא במסות של שוטרים אלא – בניידת משטרה אחת, שלא אטרקטיבית לצלמים, שתאסוף בשקט אותם ואת השדרנים שלהם, למעצר – עד שיועמדו לדין. מי שמונע זאת יכולים להיות רק הגולדסטונים של המערכת המשפטית שלנו, הפועלים לפי חוקים התלושים מהמציאות אך מאפשרים להם להתהדר ב"נאורות" של "חופש הדיבור". באותה "נאורות" הם הגנו על עלילות הדם של מוחמד א-דורה ושל "טבח ג'נין", שמזינים עד היום את מכונת ההסתה העולמית לשלילת זכות ההגנה של ישראל. ואי-אפשר שלא להזכיר כאן את רדיפת הפרקליטות אחרי שי דרומי, שזוכה מהריגת הפושע הערבי שפרץ למשק שלו – רק הודות לחוק שאיחר ב-60 שנה – אך נמצא התירוץ להאשים אותו בהחזקה לא חוקית של נשק (כאילו שללא נשק זה היתה המשטרה ממלאת את תפקידה בהגנה על חייו ורכושו).
לנשיא בוש נדרשו, אחרי פיצוץ מגדלי התאומים, 45 יום כדי להכין ולאשר מערכת חוקים שתאפשר להלחם בטרור, אך לממשלות ישראל לא מספיקים לשם כך גם 60 שנות טרור. אז לפני שיוצאים להילחם בגולדסטונים שבחוץ – הגיע הזמן להעמיד על מקומם את הגולדסטונים שבפנים.
הכותב התמחה במחקר ותכנון אסטרטגי
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.