חגיגת יום ההולדת ה-150 של הנפט, ושל הערך אותו הוא מוסיף לחיינו
מאת: אלכס אפשטיין | 27 באוגוסט 2009 פורסם במקור ב-IBD
היום, יום חמישי צויין יום השנה ה-150 למאורע שיוליד תופעה היסטורית: לידתה של תעשיית הנפט. ביום זה בשנת 1859, אדווין דרייק קדח את הבאר המסחרית הראשונה של הזהב השחור – ויצר תעשייה שתעניק את דם החיים של הציביליזציה המודרנית.
ועם זאת נראה כי לאיש לא אכפת.
בדורות קודמים, לידתה של תעשיית הנפט נחגגה כראוי. הנפט קיים ושיפר את חייהם של ביליוני בני אדם במשך יותר מ-150 שנה על ידי אספקת אנרגיה משופרת, זמינה, ברת השגה ונוחה להפליא – והוא חיוני כיום כפי שהיה תמיד.
תעשיית הנפט החלה את צמיחתה על ידי שליטה בשוק הצומח של התאורה בשנות 1860. יצרני קרוסין המבוסס נפט ניצחו בתחרות הודות לאיכות העדיפה של המוצר והמחיר. בשוק שבו עשו שימוש בשמן ליוויתנים לתאורה במחיר של 3 דולר לגאלון בשנת 1860, הקרוסין הפך לאמצעי התאורה המוביל עד 1880 כשהוא מאיר בתים עבור 90 סנט לגאלון – ומעניק למיליונים את מתנת התאורה בלילה.
בתחילת המאה ה-20, כאשר הנורה החשמלית גברה על הקרוסין, התמקדו יצרני הנפט בייצור דלק לרכב – והיכו את הקיטור, האתנול ואת האמצעי המוביל באותה העת – הבטריות החשמליות, באמצעות שילוב של מחיר זול, בטיחות ונוחות.
הזמינות של תחבורה פרטית זולה הינה דבר אותה איפשר הנפט, דבר אותו אנו נוטים לקבל כמובן מאליו לעיתים קרובות.
כפי שמשווק בנזין אמר פעם לקבוצה של בעלי תחנות תדלוק בשנת 1928: "ידידי, הנוזל הזה אותו הנכם מוכרים הוא נוזל מעיין הנעורים. זאת היא בריאות. זאת היא הנוחות. זאת היא ההצלחה… עליכם להציב עצמכם במקומו של האדם שהבנזין חולל פלאים בחייו".
הנפט גם חולל פלאים לטובת הצבא האמריקאי במלחמת העולם הראשונה והשנייה. כלי רכב המונעים על ידי שפע של דלק נייד המשופע באנרגיה מרוכזת העניק להם את היתרון העצום של עליונות תנועה ומהירות.
היסטוריונים רבים טענו כי היכולת העדיפה של בנות הברית בייצור דלק הייתה גורם מכריע בשתי המלחמות. במלחמה, כמו בכלכלה, בעלות על האנרגיה הנוחה והזולה ביותר הינה עניין של חיים ומוות.
כיום מעניק הנפט אף יותר ערך לחיינו.
אחת מן הדרכים שאינן זוכות להערכה מספיקה הינה של מוצרים מבוססי-נפט. אנו חיים בעולם שבו כימאים מסוגלים לרתום את הנפט על מנת להתאים לכל מטרה שניתן להעלותה על הדעת, החל מייצור זכוכית חסינה ועד לצמיגי גומי סינטטי בעלי עמידות עליונה, ממכשירים רפואיים ומקררים חסיני בקטריות ועד לטלוויזיות HD ואייפונים. הביטו בביתכם ותוכלו לאתר לפחות 100 מוצרים המיוצרים מנפט כהרף עין.
אם תביטו על תוויות ה"מיוצר ב…" הצמודות לכל מוצר בו הנכם משתמשים – החל מהאלקטרוניקה המיוצרת באסיה ועד לאננס מהוואי, התפוזים מקליפורניה, הבשר מאומהה והרהיטים השבדיים – תתחילו להעריך את מערכת המסחר העולמית שלא היתה יכולה להתקיים ללא התחבורה מונעת-הנפט – יותר מ-800 מיליון מטוסים, רכבים, משאיות, אניות ומכליות המשנעות אנשים, מכונות וחומרים בזול ובמהירות.
כמעט כל מוצר בחיינו או שלא היה מתקיים או שהיה הופך ליקר בהרבה ללא הנפט; פשוט אין מקור אנרגיה יעיל ונייד בר השוואה.
אולם כיום, אנשים מרבים לתייג את הנפט כמזהם המזיק במקום כמוצר המשפר את חיינו, ואף גרוע מכך, כהתמכרות – בקשרם את צריכת הנפט שלנו להרס העצמי שבהרגליו של מכור להרואין. דבר זה הינו ביטוי לבורות עמוקה, עוד בטרם נתייחס לחוסר ההגינות כלפי תעשיית הדלק השוקדת ללא לאות על פיתוחים המאפשרים, שנה אחרי שנה, למצוא עוד נפט ולנצלו באופן יעיל יותר.
האם משמעות הדבר שאין לחפש אלטרנטיבות לנפט? כמובן שעל יזמים לחפש – אם הם מאמינים כי הם באמת מסוגלים להשתוות או לעלות על הערך של הנפט לשוק. למשל, אם תעשיית כורים גרעינית משוחררת תהיה מסוגלת לספק אנרגיה חשמלית זולה ביותר שתהפוך את הנפט למקרה נוסף של שמן הלוויתנים של המאה ה-21, זאת תהיה סיבה לחגיגה נוספת.
אלכס אפשטיין הינו מנתח במרכז איין ראנד לזכויות הפרט, המתמקד בנושאי עסקים. הוא פרסם מאמרים בנושאי ההיסטוריה של הנפט, ובכלל זאת "הצדקת הקפיטליזם: ההיסטוריה האמיתית של חברת סטנדרד אוייל" ב-The Objective Standard.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.