הכשלים, העיוותים והשקרים בנאומו של אובמה
מאת: נעמן כהן | 11 ביוני 2009 פורסם במכתבו של אהוד בן עזר
נאומו של אובמה שנישא ב-3 ביוני 2009, בקהיר, באוניברסיטת אל אזהר, היה נאום מרשים. היו בו חלקים יפים, מרגשים, ונכונים, אבל בד בבד, בגלל היותו נאום פוליטי שתכליתו נשיאת חן בעיני העולם הערבי-מוסלמי, היו בו גם כשלים רבים וחוסר אמת.
אנסה לנתח פסוק פסוק ולהראות את הכשלים הללו מתוך הנאום.
אובמה: "מערכת היחסים בין האיסלאם למערב כוללת מאות שנים של דו-קיום ושיתוף פעולה, אך גם עימותים ומלחמות דת."
האמת: היכן בדיוק ומתי אירעו אותן מאות שנים של דו קיום ושיתוף פעולה עם האיסלם?
אובמה: "הקולוניאליזם שלל את זכויותיהם ואפשרויותיהם של מוסלמים רבים, ועל ידי מלחמה, קרה שבה לעיתים קרובות מדי, התייחס למדינות בעלות רוב מוסלמי כאל מדינות חסות, ללא התחשבות בשאיפותיהן שלהן."
האמת: אובמה מאמץ את גישתו של אדוארד סעיד הערבי-נוצרי הרואה את חזות הכול באשמת המערב, אבל הקולוניאליזם היה תמיד דו צדדי. חייבים לזכור גם את העובדות הבאות:
השטחים הכבושים על-ידי האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי היום הם למעלה מ-13 מיליון קמ"ר. יותר מכל יבשת אירופה. הכיבושים היו גדולים יותר. הצרפתים, הספרדים, הפורטוגזים, האיטלקים, המלטזים, הארמנים, הגאורגים והפרסים, הצליחו לסלק את הכיבוש הערבי-מוסלמי ולפרק את כל ההתנחלויות הערביות הבלתי חוקיות.
מי לא הצליחו להשתחרר מהקולוניאליזם הערבי-מוסלמי:
המצרים-האגיפטים. המצרים נלחמו כ-300 שנה נגד הכיבוש הערבי, ודוכאו בכוח. מצרים קוראת לעצמה: "הרפובליקה הערבית של מצרים" על מנת להדגיש שמצרים היום שייכת לכובשים הערבים ולא למצרים-האגיפטים – הילידים, שמאז הכיבוש הערבי-מוסלמי הם מדוכאים ונרדפים.
הב??ר?ב??ר?ים בצפון אפריקה, הכורדים, האשורים, המרונים, השחורים בדרום סודן, גם הם סובלים תחת הקולוניאליזם והכיבוש הערבי-מוסלמי.
אובמה: "כסטודנט להיסטוריה, ידוע לי מהו חובה של הציוויליזציה לאיסלאם. היה זה האיסלאם – במקומות כמו אוניברסיטת אל אזהאר – שנשא את אש ההשכלה במשך מאות רבות כל כך, סולל את הדרך עבור הרנסאנס האירופי והנאורות."
האמת: אוניברסיטת אל אזהאר נוסדה בשנת 988 כאשר מסגד "אל אזהר" קיבל תפקיד נוסף כמוסד ללימודי דת האסלאם. שמו של המוסד נגזר משמה של בת הנביא מוחמד פאטמה א-זהראא, שאליה התייחסו בני השושלת הפאטמית. משום שהשליטים הפאטמיים היו שיעים, לימד המוסד את האסכולה התאולוגית ("מדרסה") האיסמאעילית, שהייתה ענף של השיעה. לאחר נפילת השושלת הפאטמית והשתלטות הסונים, הפך אל-אזהר למוסד סוני, וכך נותר עד היום.
מאז ייסודה נחשבת אוניברסיטת אל אזהר למוסד המוביל בעולם האסלאמי בתחומי השריעה, התיאולוגיה האסלאמית, והשפה הערבית, וכמו כן כמוסד להכשרת אימאמים וקאדים ששימשו בכל רחבי העולם האסלאמי, ופעלו לאיסלומן של קהילות חדשות. במשך כל תקופת פעילותו נלחם אל-אזהר בתפוצת האתאיזם, בכתות הסוטות מן האסלאם הסוני האורתודוקסי, במיסיון הנוצרי, בתנועות פוליטיות רפורמיסטיות, באנרכיה, וביחסי מין אסורים (כלומר, יחסי מין שלא בין בעל ואישה, כולל יחסים הומוסקסואליים.
אוניברסיטת אל אזהר, לא זו בלבד שלא סללה את הדרך לרנסנס ולנאורות, אלא תמיד נלחמה בהם.
אובמה: "היו אלה החידושים בקהילות המוסלמיות שהביאו לפיתוח הוראת האלגברה; המצפן המגנטי שלנו ומכשירי הניווט; בקיאותינו בעטים ובדפוס, הבנתנו את אופן התפשטותן של מחלות ואיך ניתן לרפאן."
האמת: הערבים פיתחו את האלגברה. המצפן המגנטי הומצא בסין והגיע משם למערב. האצטרולב הומצא על ידי היוונים – והערבים (ביניהם יהודים) המשיכו לפתחו ולמדו את האירופאים להשתמש בו. הפורטוגלים המשיכו לשכללו והשתמשו בו במסעות הגילוי להודו. אברהם זכות, האסטרונום היהודי שגורש מספרד, הוזמן לבית-ספר לניווט בסגרש על ידי אנריקה, הנווט מפורטוגל (1460-1394). הוא שיכלל את האצטרולב וחיבר לוחות אסטרונומים, שאפשרו לספנים לתרגם את נתוני האצטרולב לקו הרוחב הגיאוגרפי שבו הם נמצאים. לוחות אלה החליפו לוחות אסטרונומיים, שחוברו בספרד במאה ה-13 על ידי שני יהודים לפי בקשתו של המלך אלפונסו העשירי.
הדפוס הומצא לראשונה בסין ואחר כך באירופה. לא רק שהדפוס לא הומצא על ידי האיסלם, אלא המוסלמים הם שהתנגדו להכנסתו. חידושים טכנולוגיים נחשבו באיסלם לפגיעה בסמכות הדת/אלוהים. כשהומצא הדפוס, הוציא הסולטן ביאזיד ה-2 (ב-1485) צו האוסר פתיחת בתי דפוס. האיסור היה על הדפסת אותיות ערביות שנחשבו לקדושות. הצו בוטל רק ב-5 ביולי 1727, והספר הראשון (שאיננו יהודי או נוצרי) הודפס באיסטנבול ב-1729. כמו כן הוצא איסור על התקנת שעונים. שעונים היו אך ורק במסגדים עד לאמצע המאה ה-18. המלומד ברנרד לואיס רואה בשני דברים אלו, ובעיקר את ההתנגדות לדפוס, בתוספת היחס המפלה לנשים, את הסיבות העיקריות לדרדור התרבות המוסלמית, ממעמדה בימי הביניים.
לא ברור לאילו מחלות שהמוסלמים ריפאו, התכוון אובמה.
אובמה: "לאורך ההיסטוריה, האיסלאם הוכיח באמצעות מילים ומעשים שיש מקום לקיומם של סובלנות דתית ושיוויון בין הגזעים."
האמת: האיסלם מחלק את העולם לשניים: עולם האיסלם ("דאר אל איסלם"), ועולם המלחמה ("דאר אל חרב"). על פי האיסלם יש לנהל ג'יהאד – מלחמה תמידית נגד הכופרים. בפני עובדי האלילים עומדת הברירה, להתאסלם או למות, על פי העיקרון, "דין מוחמד בסיף." רק ל"עמי הספר" – היהודים, הנוצרים והשומרונים, מתירים לשמור את דתם בתנאי שיקבלו את שלטון האיסלם ויחיו לפי חוקי ההשפלה של "בני החסות". (הדרוזים אינם זכאים לתנאי "בני החסות.
הבסיס לחוקי ההשפלה של "בני החסות" הוא הפסוק "והיו שפלים". (סורה 9 פסוק 29). הפסוק הזה שימש בסיס לחוקים מפורטים כלפי "בני החסות". על היהודים, הנוצרים, והשומרונים להיות מושפלים תחת שלטון כיבוש מוסלמי. עליהם לשלם מס גולגולת, "ג'יזיה". נאסר עליהם לרכב על סוס או גמל. הם חייבים ללבוש לבוש בצבע מסויים, יהודים – צהוב, שומרונים – אדום, ונוצרים – כחול. וחלים עליהם שאר חוקי ההשפלה.
כל אלו תקפים רק מחוץ לערב. בערב עצמה – מוחמד הכריז: "לא תהיינה שתי דתות בארץ הערבים" וביצע טיהור אתני של היהודים. מוחמד נתן ליהודים את הברירה להתאסלם או למות. כאשר סרבו בני השבט הגדול ביותר – שבט קוריטה, להתאסלם. ריכז אותם מוחמד בשוק באל-מדינה, והוציא להורג את כל הגברים. את הנשים והילדים הוא איסלם בכוח ומכר אותם בכסף רב לעבדות. מיני אז ארץ ערב היא נקייה מיהודים על פי החוק. מוחמד גירש מערב גם את הנוצרים.
מוחמד תיאר את היהודים והנוצרים כקופים וחזירים. (סורה 5 פסוק 60) את היהודים, הקופים והחזירים, אמר: יש להשפיל, לענות, ולהרוג כתנאי לבוא הגאולה. (סורה 7 פסוק 163 – סעיף 7 באמנת החמאס).
באיסלם קיימת גם דעה קדומה וגזענית נגד השחורים האפריקנים. רבים מסוחרי העבדים היו ערבים. העבדות בוטלה בסעודיה רק ב-1962. המלה "עב?ד" בערבית משמעותה "כושי". על היחס המפלה לכושים מצד האיסלם: Bernard Lewis, Race and color in Islam
הכשל החמור ביותר של אובמה בנאומו הוא אי הזכרת המונח "טרור". מוסלמים רבים מוחים על הזיהוי של מוחמד, ומכאן גם של האיסלאם, עם טרור. האם הטרור אכן מצוי באיסלאם?
איש ההלכה המוסלמית – המצרי דוקטור איימן מוחמד רביע א-זוואהירי, מראשי ה"ג'יהאד האיסלמי המצרי" ומראשי "אל קעידה" קבע ש"האירהאב (הטרור) הוא מן האיסלאם, ומי שמכחיש זאת – כופר." – "הטרור באיסלאם הוא חיובי ויש לברך עליו." הוא מסתמך על הפסוקים הבאים מן הקוראן:
הכינו כוח לקראתם ככל שתוכלו, וסוסים רתומים לקרב, אשר בהם תזרעו מורא בלב אוייב אלוהים ואויבכם." (סורה 8 השלל, פסוק 60).
"אני אטיל מורא בלב הכופרים, ואתם הכו על העורף והכו על כל איבר.". (סורה 8 פסוק 12).
אובמה: "ידוע לי גם כי האיסלאם תמיד היה חלק מסיפורה של אמריקה. האומה הראשונה שהכירה בארצי היתה מרוקו. בחותמו על אמנת טריפולי ב-1796, נשיאנו השני ג'ון אדמס כתב כי 'אין לארצות הברית כל טינה כלפי החוקים, הדת או שלוותם של המוסלמים.' ומאז היווסדותנו, מוסלמים אמריקאים העשירו את ארצות הברית. הם לחמו במלחמותינו, כיהנו בממשלות, נאבקו למען זכויות האזרח, הקימו עסקים, לימדו באוניברסיטאות שלנו, הצטיינו במגרשי הספורט שלנו, זכו בפרסי נובל, בנו את הבניין הגבוה ביותר שלנו והציתו את הלפיד האולימפי. וכשהמוסלמי-אמריקאי הראשון נבחר לאחרונה לקונגרס, הוא נשבע להגן על החוקה שלנו באמצעות אותו קוראן קדוש שאחד האבות המייסדים שלנו – תומאס ג'פרסון – החזיק בספרייתו הפרטית.
האמת: האם כדברי אדמס אין לארה"ב כל טינה כלפי החוקים – כלפי הדת של המוסלמים? כלומר, ארה"ב מקבלת את כל חוקי האפלייה המוסלמיים?
התשובה שלילית.
לא ידוע לי על מוסלמים שכיהנו כשרים בממשלות ארה"ב. שניים זכו בפרס נובל.
אובמה: "השותפות בין אמריקה לאיסלאם חייבת להתבסס על מה שהאיסלאם הינו, ולא על מה שהוא אינו. ואני רואה בכך חלק מחובתי כנשיא ארצות הברית, להיאבק נגד סטריאוטיפים שליליים של האיסלאם בכל מקום בו הם מופיעים."
האמת: השותפות תוכל להיות רק על מה שהאיסלם אינו.
אובמה: "הקוראן הקדוש מלמד שכל ההורג חף מפשע כאילו הרג עולם ומלואו, וכל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו. אמונתם רבת השנים של יותר ממיליארד בני אדם חזקה בהרבה משנאתו של קומץ. דת האיסלאם אינה חלק מהבעייה במאבק בקיצוניות אלימה – היא חלק חשוב בקידום השלום."
האמת: לפי הקוראן, כופר אינו מוגדר כחף מפשע, נהפוך הוא. הפסוק: "וכל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו" לקוח דווקא מהמשנה ד' ה': "לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו, אבא גדול מאביך."
אובמה: "היום, יש לאמריקה משימה כפולה: לסייע לעיראק לבנות לעצמה עתיד טוב יותר – ולהשאיר את עיראק לעיראקים. הבהרתי לעם בעיראק שאיננו חותרים להקים אף בסיס על אדמתם ואיננו חומדים שום שטח או משאב שלהם. ריבונותה של עיראק שייכת להם."
האמת: היה ראוי להשוות את הכיבוש האמריקאי של עיראק ומטרותיו לפי אובמה, "לבנות לה עתיד טוב ולהשאיר אותה לעיראקים," לעומת הכיבוש הערבי-מוסלמי של עיראק ומטרותיו. דווקא הערבים-המוסלמים הם שכבשו אותה מפני חמדנותם, את אדמותיה, ומשאבי. חבל שאובמה ויתר על היעד של הבאת הדמוקרטיה לעיראק, כשם שעשתה אמריקה לגרמניה וליפן.
הסכסוך במזרח התיכון
אובמה: מקור המתח הגדול השני, שבו עלינו לדון, הוא המצב בין הישראלים, הפלסטינים והעולם הערבי. קשריה ההדוקים של אמריקה עם ישראל ידועים היטב. קשר זה אינו ניתן לניתוק. הוא מבוסס על קשרים תרבותיים והיסטוריים, וההכרה שהשאיפה למולדת יהודית מבוססת על היסטוריה טראגית שאי אפשר להכחישה.
האמת: השאיפה למולדת יהודית איננה מבוססת על היסטוריה טראגית אלא על זכות טבעית והיסטורית. מדינת ישראל הוקמה לא בגלל השואה, אלא למרות השואה. הטיעון שהשואה היא הסיבה להקמת ישראל היא טענה מסוכנת. לא בכדי התעמולה הערבית הולכת בשלושה כיוונים:
1. הכחשת השואה.
2. הטענה כי לא הערבים צריכים לשלם בעד פשעי הגרמנים.
3. פשעי היהודים דומים לפשעי הנאצים לכן צריכים לחסל את מדינתם.
ליהודים יש זכות לריבונות לאומית בארצם "ארץ ישראל" בלי קשר לשואה. מי שאינו מכיר בזכות העם היהודי לריבונות הוא גזען אנטישמי.
הקושאן של העם היהודי על ארץ ישראל אינו רק התנ"ך. הקושאן מעוגן אף בקוראן לפי הקוראן "ארץ ישראל" על שתי גדות הירדן, שייכת רק לעם ישראל. (סורה 7 פסוק 137). ודוק: "ארץ ישראל" ולא ארץ "פלישתים". אללה – אלוהי האיסלם, אף מזהיר את עם ישראל לבל יוותר על שעל מאדמתו פן יילך לאבדון. (סורה 5 פסוק 21).
זכות עם ישראל לארצו דומה לזכותם של הצרפתים, הספרדים, והאיטלקים לארצם.
אובמה: יהודים בכל העולם נרדפו במשך מאות שנים, והאנטישמיות באירופה הגיעה לשיא בשואה שלא היה לה תקדים. מחר אבקר בבוכנוואלד שהיתה חלק משורה של מחנות, שבהם יהודים שועבדו, עונו, נורו והומתו בגזים על ידי הרייך השלישי. שישה מיליון יהודים מתו, יותר מכל האוכלוסייה היהודית שחיה היום בישראל. התכחשות לעובדה זו היא חסרת בסיס, בורה ומלאת שנאה. איום להשמיד את ישראל, או חזרה על הסטריאוטיפים המתועבים על יהודים, הם עוול נורא המעלה בדעתם של הישראלים את הזיכרונות הכואבים ביותר, ובה בעת מונע את השגת השלום שעמי האזור ראויים לו."
האמת: מתוך רצון לשאת חן בעיני המוסלמים, אובמה לא הזכיר כי יהודים נרדפו לא רק באירופה, אלא גם בארצות האיסלם. במקום לבקר בבוכנוואלד היה עליו לבקר בגיא הריגה של אל-מדינה. יהודים יכולים לבקר היום בבוכנוואלד, אושביץ, באבי יאר, או טרבלינקה. יהודים לא יכולים לבקר בגיא ההריגה של אל-מדינה. ערב היא הארץ היחידה בעולם שחייבת על פי חוקתה הגזענית להיות "יודן ריין", נקייה מיהודים. לרוע המזל אובמה לא יכול כלל להגיע לשם. למרות החנופה שפיזר לעבדאללה מלך סעודיה, על פי החוק בסעודיה אסור גם לנוצרי לדרוך על אדמת אל-מדינה. החוק אוסר זאת כמובן גם על הנשיא חוסיין אובמה.
הבעייה של המוסלמים אינה הכחשת השואה אלא, הכחשת שואת-(נקבת) יהודי ערב. עד ימינו אין ערבי (על כל פנים אין ערבי שאומר זאת), שאינו רואה את חיסול היהודים בערב על-ידי מוחמד מופת מוסרי. עד ימינו אלו, אין מוסלמי המגנה את רדיפות היהודים בעולם המוסלמי.
אובמה: מאידך גיסא, אי אפשר גם להכחיש שבני העם הפלסטיני – מוסלמים ונוצרים – סובלים בשאיפתם למולדת. יותר מ-60 שנה הם סובלים את כאב העקירה. רבים ממתינים במחנות פליטים בגדה המערבית, בעזה ובמדינות השכנות לחיי שלום וביטחון שמעולם לא יכלו לחיות. הם סובלים השפלות יומיומיות – גדולות וקטנות – הנלוות לכיבוש. לכן, אסור שיהיה ספק כלשהו: מצבו של העם הפלסטיני הוא בלתי נסבל. אמריקה לא תפנה עורף לשאיפות הפלסטיניות הלגיטימיות לכבוד, לשוויון הזדמנויות, ולמדינה משלהם."
האמת: מן הראוי היה שאובמה ישווה את סבל הפלישתינאים לא לסבל היהודים בשואת יהודי אירופה אלא לסבל היהודים בשואת יהודי ערב, סבל שנגרם על-ידי הערבים.
מן הראוי היה שאובמה יזכיר כי סבל העקירה נגרם לערבים בעטיים. שלוש שנים אחר השואה איחד ידידו של היטלר – המופתי הירושלמי אמין אל חוסייני, את העולם הערבי לחסל את שארית הפליטה. המופתי ראה לעצמו מטרה להשמיד את יהודי ארץ ישראל על פי המופת של נביאו בערב, והמופת של ידידו בגרמניה. שבע מדינות ערב הכריזו על מלחמת שמד נגד ישראל. מלחמה שתחילתה ביצירת פליטים יהודים פליטי יהודי יפו, וסופה ביצירת פליטים ערבים.
אובמה: זה עשרות שנים מתקיים קיפאון: שני עמים בעלי שאיפות לגיטימיות, כל אחד מהם עם היסטוריה כואבת, שבגללה פשרה חומקת מהם. קל לבוא בהאשמות – קל לפלסטינים לטעון שנעקרו מבתיהם בשל הקמת ישראל, וקל לישראל להצביע על העוינות הבלתי פוסקת ועל ההתקפות שסבלה לאורך ההיסטוריה שלה, בתוך גבולותיה ומחוצה להם. אך אם נראה את העימות הזה רק מצד זה או אחר, נהיה עיוורים ולא נוכל לראות את האמת: הפיתרון היחיד לשאיפות שני הצדדים הוא באמצעות שתי מדינות, שבהן הישראלים והפלסטינים חיים בשלום ובביטחון.
זהו האינטרס של ישראל, האינטרסים של פלסטין, האינטרסים של אמריקה והאינטרס של העולם. לכן בכוונתי להביא להגשמת היעד הזה באופן אישי, בכל הסבלנות שמשימה זו דורשת. ההתחייבויות ששני הצדדים הסכימו להן בהתאם ל"מפת הדרכים" ברורות. כדי שיגיע שלום, הגיעה השעה שהם – וכולנו – נמלא את הבטחותינו. הפלסטינים חייבים לנטוש את האלימות. התנגדות באמצעות אלימות והרג איננה נכונה ולא תצליח. במשך מאות שנים סבלו השחורים באמריקה את צליפת השוט כעבדים, ואת ההשפלה בהפרדה הגזעית. אך לא האלימות הביאה לקבלת זכויות מלאות ושוות אלא ההתעקשות הנחושה על האידיאלים שהביאו להקמת אמריקה. סיפור דומה יכולים לספר עמים מדרום אפריקה ועד לדרום אסיה, ממזרח אירופה ועד לאינדונזיה. זהו סיפורה של אמת פשוטה: אלימות היא מבוי סתום. לשגר טילים אל ילדים ישנים או לפוצץ קשישות באוטובוס אינם סימנים לאומץ או לעוצמה. לא כך משיגים סמכות מוסרית, כך מאבדים אותה.
זהו הזמן של הפלסטינים להתרכז במה שהם יכולים לבנות. הרשות הפלסטינית חייבת לפתח את יכולותיה למשול, בעזרת מוסדות שישרתו את צורכי האנשים. החמאס זוכה לתמיכה בקרב פלסטינים, אך גם לו יש אחריות. כדי לקחת חלק בהגשמת השאיפות הפלסטיניות ולאחד את העם הפלסטיני, החמאס חייב לשים קץ לאלימות, להכיר בהסכמי העבר ולהכיר בזכות הקיום של ישראל."
האמת: בניגוד להיטלר, ששמר את תוכניותיו בחשאי, החמאס מכריז בריש גלי שמטרתו אינה רק חיסול מדינת ישראל, אלא גם השמדת כל היהודים בעולם. "אמנת החמאס" המביאה ציטוט מדברי המצרי חסן אלבנא מקים תנועת "האחים המוסלמים" במצרים:
אמנת תנועת ההתנגדות האסלאמית – פלסטין (חמאס) פלסטין, 1 במחרם 1409 להג'רה, 18 באוגוסט 1988 "בשם אללה הרחמן והרחום". "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה", [דברי] האימאם השהיד הקדוש חסן אלבנא , רחמי אללה עליו שהרי השליח [מחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו". ([חדית', אל-בח'ארי ומסלם).
יש לזכור כי מפלגת החמאס היא מפלגה פוליטית שזכתה ברוב קולות בבחירות בקרב העם הערבי-פלישתינאי. שום מדינאי מוסלמי טרם יצא נגד הסעיף הגזעני-נאצי הזה במצע החמאס. על אובמה היה לדרוש את ביטול סעיף זה בנאומו בקהיר, וכמובן בביקורו בבוכנוואלד.
יש לזכור שלא רק החמאס אינו מכיר בזכות הריבונות של עם ישראל. בהשפעת האיסלם, לפיו היהודים חייבים להיות "בני חסות" מושפלים תחת שלטון מוסלמי, נוסחה גם "האמנה הפלשתינית". לפי האמנה, היהודים אינם כלל עם, אלא רק דת, ולכן רק אלו שהיו בפלשתין לפני 1917 זכאים להישאר בארץ. (כלומר אף אחד). מחמוד עבאס מתנגד בתוקף לכל הכרה בישראל כמדינה יהודית. על-פי תפיסתו הגזענית, של עבאס, היהודים אינם עם, ולכן הם אינם זכאים למדינה.
אובמה: "בו-בעת חייבים הישראלים להכיר כי כשם שאי אפשר להכחיש את זכות הקיום של ישראל, כך גם לגבי פלסטין. ארצות הברית אינה מכירה בלגיטימיות של ההתנחלויות הישראליות. הבנייה הזו מפירה הסכמים קודמים וחותרת תחת המאמצים להשיג שלום. הגיעה השעה לעצור את ההתנחלויות האלה."
האמת: לאיזה התנחלויות מתכוון אובמה? התנחלות חיפה, יפו, תל אביב, עכו? האם התנחלויות אלו הן כשרות? האם ארצות הברית מכירה רק בהתנחלויות הערביות ותובעת את סילוק היהודים באופן טוטאלי מיהודה ושומרון? או גם התנחלויות בנגב ובגליל? האם ארצות הברית תומכת בהפיכת יהודה ושומרון ל"יודן ריין", נקיות מיהודים, כמו ארץ ערב?
אובמה: ישראל חייבת גם לממש את התחייבויותיה, כדי להבטיח שהפלסטינים יוכלו לחיות, לעבוד ולפתח את החברה שלהם. וכמו שהוא הורס משפחות פלסטיניות, המשך המשבר ההומניטארי בעזה אינו תורם לביטחון ישראל. וכמוהו גם לא המשך היעדר ההזדמנויות בגדה המערבית. התקדמות בחיי היומיום של העם הפלסטיני חייבת להיות חלק מהדרך לשלום, וישראל חייבת לנקוט צעדים ממשיים שיאפשרו התקדמות כזו.
לבסוף, מדינות ערב חייבות להכיר בעובדה שיוזמת השלום הערבית היתה התחלה חשובה, אך לא קץ האחריות שמוטלת עליהן. הסכסוך הישראלי-ערבי לא צריך יותר לשמש כאמצעי להסחת דעתם של עמי ערב מבעיות אחרות. במקום זאת, עליו להיות סיבה לפעולה, כדי לסייע לעם הפלסטיני לפתח את המוסדות שיתמכו במדינתם, להכיר בלגיטימיות של ישראל ולבחור בקידמה על פני התמקדות חסרת תכלית בעבר.
אמריקה תעמוד לצד אלה הרוצים בשלום ואומרים בפומבי מה שאנחנו אומרים בפרטיות לישראלים, לפלסטינים ולערבים. איננו יכולים לכפות שלום, אך בשיחות פרטיות, מוסלמים רבים מכירים בעובדה שישראל לא תיעלם, וישראלים רבים מכירים בצורך במדינה פלסטינית. הגיעה השעה שנפעל בהתאם לאמת שבה כולם כבר מכירים.
דמעות רבות מדי זלגו. דם רב מדי נשפך. על כולנו מוטלת אחריות לפעול למען היום שבו אמותיהם של ישראלים ופלסטינים יוכלו לראות את ילדיהן גדלים ללא פחד, כשארץ הקודש של שלוש הדתות הגדולות תהיה מקום של שלום, כפי שאלוהים התכוון שתהיה, כשירושלים תהיה בית בטוח ובר-קיימא ליהודים, נוצרים ומוסלמים, ומקום שבו יוכלו כל ילדי אברהם לחיות ביחד בשלום, כמו בסיפור איסרא שבו משה, ישו ומוחמד (השלום עליהם) התפללו ביחד.
האמת: האם אובמה מתכוון להפקיע מישראל את בירתה – ירושלים, ולהפוך את ירושלים לעיר בינלאומית? זהו חזון אוטופי הזוי. זהו מתכון בטוח למרחץ דמים לבני כל הדתות. ירושלים יכולה להיות בית בטוח לכל הדתות, רק תחת שלטון ישראל. כדאי לזכור כי ארה"ב אינה מכירה עדיין אפילו בכיבוש היהודי של מערב ירושלים.
אובמה: "לאיסלאם מסורת גאה של סובלנות. ראינו זאת בהיסטוריה של אנדלוסיה וקורדובה במהלך האינקוויזיציה."
האמת: לא ברור כלל מדוע הכניס אובמה את האינקוויזיציה. האינקוויזיציה שייכת לעולם הנוצרי ואינה קשורה כלל לאיסלם. בהיסטוריה של אנדלוסיה וקורדובה לא היתה תמיד "מסורת גאה של סובלנות מוסלמית" – כדברי אובמה.
דוגמאות מיספר: בגרנדה למשל, לאחר מותו של שמואל הנגיד. רצחו המוסלמים את ארבעת אלפי יהודי גרנדה. בקורדובה למשל, השתלטה כת האלמווחידין המוסלמית ואנשיה רצחו את כל יהודי העיר. למזלו הרב מצליח הרמב"ם לברוח מהעיר ולהינצל על ידי כך ממות. לעולם לא ישוב עוד הרמב"ם לקורדובה עיר הולדתו.
יהודה הלוי מקונן בשירו: "הם כי ילחמו במלחמתם אנחנו נופלים במפלתם."
אובמה: הקוראן אומר לנו: "בני האדם, הנה אנחנו יצרנוכם מזכר ונקבה ונשת אתכם עמים ושבטים, למען תכירו איש את רעהו." התלמוד אומר לנו: "מפני דרכי שלום כל התורה כולה." הברית החדשה אומרת לנו: "אשרי רודפי שלום כי בני אלוהים ייקרא להם." עמי העולם יכולים לחיות יחדיו בשלום. אנו יודעים שזהו חזון האל. כעת, זו חייבת להיות עבודתנו כאן על פני האדמה. תודה, ויהי שלום האלוהים עליכם."
האמת: כוונת הקוראן היא שכולם יכירו את האיסלם, ולא יכירו ויכבדו איש את דתו של האחר. מעניין שאובמה אינו מביא ציטוט מהתנ"ך, אלא מהתלמוד בלבד, וזאת אפילו שמוחמד עצמו טען שהקוראן אינו אלא תרגום לערבית של התורה. (סורה 46 פסוק 12).
לסיכום: התפיסה שלפיה הדרך לפיוס הערבים-המוסלמים, כרוכה בדברי חנופה ובהלקאה עצמית ישועית, היא תפיסה מוטעית. מניסיון של שנים, נוכחתי כי דווקא הצגת הדברים, בלי כחל ושרק, בפני הערבים, תוך הטחת גזענותם הם – בפניהם, היא הדרך הטובה יותר להורדת עוינותם. כי אם צד אחד בלבד נושא את האשמה על כתפיו, הצד השני אינו מפשפש במעשיו ומאשים ביתר שאת את האחר. הצדקת הצד השני בכל מעשיו מובילה בניגוד לכוונה, להגדלת העוינות, הן בדיבורים והן במעשים.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.