עופרת מדשדשת 

מאת: בועז ארד | 3 בינואר 2009 | גירסה ראשונית של המאמר פורסמה באתר NEWS1

אחרי מלחמת לבנון השנייה הכריזו אולמרט וחבריו כי "רק מי שקלקל יכול לתקן". לבני משפחות הנופלים אמר אולמרט כי "נס עשה לנו הקב"ה שיצאנו למלחמה וגילינו את כל הכשלים!". אולם מתגבר החשד כי לאולמרט וללבני יש מספר מסקנות והגדרות פרטיות לגבי ה"כשלים", כאלו שיפתיעו את חברי ועדת וינוגרד. אם ביקרה הועדה את הצבת המטרות הלא ריאלית, הרי שהפרשנות הפוסט מודרנית של אולמרט לתיקון היא: "לא להציב מטרות". מנקודת ראותם של אולמרט וליבני התקלה הגדולה ביותר של מלחמת לבנון השנייה היא לא הנזק לשרידות מדינת ישראל, אלא ועדת וינוגרד והסכנה לשרידותם.

כתוצאה מכך מתנהלת מדיניות ישראלית המסורסת על ידי משפטנים המתארים מטרות מעורפלות למערכה נגד החמאס, מטרות המבוטאות במינוח: "שינוי המציאות". ככל שמתמשך המבצע ללא ההכרעה (הכרעה מהירה הייתה צריכה להיות חלק מהמסקנות והמטרות הנגזרות מכשלי לבנון), גובר החשש כי המציאות משתנה לרעת ישראל היות והמטרות הנסתרות של המערכה לא הוגדרו ולא יבוצעו כראוי. דניאל פיפס העיר בעניין זה כי: מאמצי המלחמה הישראליים נותרו בעייתיים. למשל, נציג בטחוני בכיר צוטט בעילום שם כאומר "החמאס יודע מה הן דרישותינו, ואין טעם לדון בהם בפומבי". ממתי, שואל פיפס, נהוג לסמן כוונות צבאיות לאויב ולהסתיר אותן מאזרחיך שלך?

אם אמנם הוגדרו מטרות המבצע לחמאס אך לא לאזרחי ישראל, עולה השאלה האם הפחד של ההנהגה הישראלית מוועדת החקירה הבאה גדול יותר מאשר הרצון לנצח את האוייב?

החשיבות של הצבת מטרות ברורות

במאמרו: "מתנות מן השמיים" המשמעות של הניצחון האמריקאי על יפן 1945, מסביר ד"ר ג'ון לואיס את החשיבות של הכרזת מלחמה הכוללת הגדרות ברורות הכוללות את א. זיהוי האויב; ב. ההחלטה להביסו; ג. הגדרת הניצחון; ו-ד. התחייבות, לאורך זמן, להשיג ניצחון זה.

אם שיעורה רווי הדם של ההיסטוריה מלמד אותנו משהו הרי הוא שאי אפשר להשיג ניצחון מבלי לבצע את הזיהוי, ההגדרה ונטילת המחוייבויות הללו. בכדי שלא לחזור על הטעויות של מלחמת העולם הראשונה דרש רוזוולט את  כניעתה ללא תנאי של יפן, דרישה שתחודש ותוצג מחדש במשך שנים של מאבק ועשרות אלפי קורבנות. רוזוולט עמד על התחייבותו במשך שלוש השנים הנותרות של חייו, בסרבו לכל ההצעות לדלל את המטרה או לנהל משא ומתן לטובת ניצחון חלקי. "תמיד נזכור את אופי ההתקפה עלינו" הייתה התחייבותו.

כאשר אנו בישראל עומדים מול תיאוקרטיה אלימה ופאשיסטית של שלטון החמאס המשמש שלוחה של האיום האוניברסלי של התיאוקרטיה הטוטליטרית האיראנית, הדומה ליפאן וגרמניה הטוטליטריות של המאה הקודמת, אסור לנו להסתפק בפחות מכניעה מוחלטת וללא תנאי של שלטון החמאס בעזה.

אתר תיק דבקה מתאר את החמאס כ'טאליבן של המזרח התיכון' [יותר] מאשר מליציה פרו-איראנית כמו חיזבאללה. לכן הדרך היחידה לנהוג בחמס, הוא בדיוק כפי שהאמריקנים נהגו עם הטאליבן ב-2001 באפגניסטן, ועם אל קעידה בעיראק ב-2006. כלומר גם להדיח את החמס מהשלטון ברצועה וגם להמשיך ולרדוף אותו ואת אנשיו ללא רחמים.

כל דילול, כל פשרה, כל "הבנה", כל תכנית תיווך הומניטרית,  שתוצג לציבור הישראלי ותסיט אותו ממטרה זאת תמיט עלינו תבוסה. על המנהיגות הישראלית להתעשת ולהגדיר את מטרת המבצע לא כ"שקט בדרום", "תהדייה משוכללת" וכדומה אלא כניצחון וכניעה ללא תנאי של שלטון החמאס והכנופיות המלוות אותו.

שידור מסר זה והחדרת העובדה כי העם הפלשתינאי היה מעורב בפשעים תחת שלטון איראן והחמאס הינם תנאי הכרחי להשגת ניצחון אמיתי.

האיראנים עוקבים בדריכות

האינווסטור ביזנס דיילי IBD מציין במאמר מערכת את האירוניה העולה מאירועי המלחמה בחמאס. בעוד העולם עוסק בשעשועי דיפלומטיה, במקלות וגזרים ובשאר ירקות בנוגע לתכנית הגרעין האירנית, האיראנים כבר מטווחים בפועל את תוכנית הגרעין הישראלית בדימונה ובפאתי ראשון הנמצאות בטווח הטילים מעזה. רקטת הגראד שנחתה בגן יבנה נורתה אמנם ממרכז עזה, מקרבת השגרירות המצרית, אך כתובת השולח היא טהראן.

בנוסף לכך, העובדה כי האיראנים הכריזו ומנהלים מלחמה נגד ישראל אינה מודגשת לציבור הישראלי ומטושטשת על ידי אמצעי התקשורת. סיום המערכה הנוכחית כאשר לחמאס או לגורם אחר בעזה יש את הרצון ו/או היכולת לטווח את תוכנית הגרעין הישראלית הינה דוגמה לשינוי מציאות לרעת ישראל במלחמה מול איראן ושלוחיה. גם הטיים האנגלי מסקר את האיום על המרכז הגרעיני בדימונה. מצב זה אינו זוכה לאזכור בתקשורת הישראלית.

כלי התקשורת הישראלים בחרו במקום זאת להגדיל את ההשפעה של הטרור הפסיכולוגי של רקטות הקסאם והגראדים ולצלם נזקים ואנשים, רצוי רועדים אחרי ההלם הראשוני של הפגיעות, אך להעלים ולהתעלם מן ההשלכות האסטרטגיות של נטישת אופציית ההכרעה של החמאס. נטישה אותה הם מקדמים במרץ. אולם ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מוצב חוץ איראני בחצר האחורית.

הבחירה בין אלטרואיזם ומוות לבין החיים

התעמולה האיסלמו-פאשיסטית של האיראנים, החיזבאללה וכעת של החמאס ממחזרת את תאוות המוות המלווה את האידיאולוגיה של שלטון האיסלם. איש החמאס פאתחי חאמד הכריז בשידור: "עבור העם הפלשתינאי המוות הפך לתעשייה המרוממת את נשות ואנשי הארץ: הזקנים מתעלים, הג'יהאדיסטים מתעלים, והילדים מתעלים וכתוצאה מכך יצרו הפלסטינאים מגן אנושי של נשים, ילדים זקנים וג'יהאדיסטים נגד מכונת ההפצצה הציונית האומרת לאוייב הציוני כי אנו רוצים במוות ממש כפי שאתם חושקים בחיים".

היות והקרב הוא בין רעיונות אני עדיין מצפה למנהיג הישראלי שימנף את הסיסמאות הריקות של החמס ויהפוך את דלי השופכין שלהן על ראשי מנהיגיו. כאשר חוזרים מנהיגי החמאס ומצהירים כי "אנו רוצים במוות ממש כפי שאתם מבקשים בחיים". צריך מנהיג ישראלי לקום ולומר בפה מלא כי אכן כך, אנו אוהבים את החיים ונעשה כל שנדרש על מנת להגן על חיינו, גם אם הדבר כרוך בלהעניק לחמאס את מה שהוא אוהב – מוות.

לג'יאהדסטים אין כל קושי להטיף למוות של אוייביהם. רוברט ספנסר, מג'יהאד ווטש, מספר על מכירות למטרות "הומניטריות" של "חולצת רצח-עם" המתארות בסגנון כרזה את הצורך "לנקות את פלשתין" מיהודים, פרי זה של יוזמה מוסלמית מופץ באינטרנט. מעצב החולצה כותב: "כפי שכולכם יודעים מתקיימות עצרות רבות בנוגע לעזה. רבים עושים ככל יכולתם לסייע לאלו הסובלים בעזה… כמי שמעצב חולצות ואביזרים לשימוש אישי הנה חולצה שנועדה למכירה עבור עזה. כל הכסף שישולם עבורה יועבר לגורמי הסעד האיסלמי… המחיר לחולצה קצרת שרוול 20 דולר ולשרוול ארוך 30 דולר…. אינשאללה"

במייל שכתב ד"ר ג'ון לואיס הוא אומר: אני מנסח את מהות הטענה התעמולתית של החמאס כך; "אנו חלשים, לא אפקטיביים, ותלויים בחסדי אחרים לקיום חיינו. לכן הכרזנו מלחמה נגד ישראל, אותה אנו מגנים בעבור זה שהיא אינה מאכילה אותנו בעוד אנו תוקפים". הכרזה כזאת ראוייה להזדהות על פי הגישה האלטרואיסטית – אלו המספקים את המזון זוכים לגינוי בעוד אלו הדורשים אותו זוכים לתשבחות.

אם ישראל חפצת חיים מוטב לה שתתנתק ממהגישות האלטרואיסטיות והפוסט מודרניות של מנהיגיה הנוכחיים. תחדול מלהג המשפטנות, ממבצעי "הקש בגג" ומחיזור אחרי מנהיגי אירופה ותחל במלאכה ההומניטרית הצודקת היחידה – חיסול התמנון הג'יהאדיסטי שראשו באיראן וזרועותיו נשלחות דרך סוריה לבנון ועזה, אם יצליחו מנהיגינו לשנות את דרך מחשבתם, ניתן יהיה להפוך את מבצע עופרת יצוקה לצעד הראשון בדרך שתקטע את זרועות התמנון הג'יהאדיסטי ותוביל לחיסולו.

הוספת תגובה