המורשת האמיתית של המושך בחוטי החיזבאללה מאת קרוליין גליק

ביום המאסר, שר ההגנה הצרפתי הרווה מורין ערך פגישה עם עמיתו האמריקאי, מזכיר ההגנה רוברט גייטס ועם מזכירת המדינה קונדוליסה רייס בוושינגטון בביקור שלא פורסם קודם לכן. בהופעתו הפומבית, מורין ביקר את מנהלי המודיעין האמריקאי בשל הערכת המודיעין הלאומית על תוכנית הגרעין האירנית מנובמבר. מורין הצהיר, "מידע מתואם ממספר שירותי מודיעין מוביל להערכה כי אירן לא וויתרה על רצונה לממש את תוכניתה [הגרעינית]", והיא "ממשיכה לפתח" אותה.

דיווחים נוספים גרמו לאחרונה לדאגה צרפתית כי השגרירות שלהם בבירות מסומנת לתקיפה על ידי החיזבאללה. ב15 בינואר טרוריסטים תקפו מכונית שגרירות אמריקאית בבירות, הרגו ארבעה ופצעו שישה עשר איש. השבוע, ראש המטה של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי אמר לעיתון לאקספרס כי האיום לטרור נגד צרפת "נותר גבוה למדי".

כל התקפות הטרור נגד המטרות הצרפתיות והאירופאיות מהן חוששים נושאות את הסגנון הקלאסי של מנהיג פעולות החיזבאללה וקצין משמרות המהפכה מע'ניה. מע'ניה היה החלוץ בפיצוץ שגרירויות וחטיפות בפרופיל גבוה.

רוב הדיווחים על מותו התייחסו למע'ניה בלשון עבר. הסיקור הוקדש להתקפותיו נגד מטרות אמריקאיות, ישראליות ויהודיות בשנות ה-80 ובשנות ה-90 המוקדמות. ועם זאת בעת מותו, מע'ניה נותר אחד ממפעילי הטרור המסוכנים והפוריים ביותר בעולם.

תפקיד מנהיגותו רחבת הבסיס של מע'ניה בקשר הטרור הגלובלי הובהר על ידי התגובות למותו מאירגוני טרור שאינם קשורים זה לזה לכאורה. נציגים המכונים לאומניים חילוניים של קבוצת הטרור של הפתח הביעו את גאוותם על מפעל חייו. "אנו גאים מאד שפלסתינאי החזיק עמדה כה רמה בחיזבאללה," אמר פעיל פתח שעבד עם מע'ניה בשנות ה-70 וה-80 לג'רוזלם פוסט.

כל קבוצת טרור פלשתינאית – מהפתח לחמאס ועד הג'יהאד האיסלמי, ועדות ההתנגדות העממיות, החזית העממית, והחזית הדמוקרטית התאבלו על אובדן מע'ניה כגיבור ושאהיד וקראו לנקמה נגד ישראל וארה"ב.

בעירק, טרוריסטים סונים ושיעים גם יחד קוננו על מותו וקראו לנקמה. מנהיג המיליציה השיעית מוקטדא אל-צאדר שכוחותיו אומנו ואורגנו על ידי מע'ניה ואיראן התאבל על הריגתו של מע'ניה. אבו-עומר אל בגדדי, לכאורה אוייבו הגדול של צאדר, המנהיג את אל-קאידה בעיראק ושמפעיליו באיראן, הגיב למותו בקריאה להתקפות נגד ישראל.

וכמובן, חיזבאללה, ומדינות החסות שלו אירן וסוריה גינו כולם את מותו של מע'ניה במונחים התוקפניים ביותר ונשבעו לנקום את רציחתו.

גינויים אלו אינם ביטוי לגעגועים נוסטלגיים למי-שהיה. התגובה האחידה מכל רחבי ספקטרום הטרור העולמי היא הזעקה של חיילי מע'ניה למפקדם. באמצעות איראן, מע'ניה היה למעשה המפקד או הסנדק או שניהם לגבי כל אותם כוחות. עבודת חייו התגשמה בצמיחתם, פיתוחם ואופן פעולתם של כוחות הטרור והג'יהאד הגלובליים. והבנת עבודת חייו הינה המפתח להבנת טבע הכוחות הג'יהאדיסטים שנערכים נגד העולם המערבי וישראל.

מע'ניה החל את קריירת הטרור שלו בשנות ה-70 בכוח 17 של יאסר עראפת בלבנון. שם, בנוסף להטלת טרור בקרב נוצרים לבנונים, הוא וערפאת אימנו ג'יהאדיסטים שיעיים איראניים. אנשים אלו הגיעו למחנות אש"פ בלבנון בתחילת שנות ה-70 לצורך אימוניהם לקראת הדחת השאח באיראן והצבתו של איאטוללה חומיני כראש החדש למדינה האיסלמית. ב-1979 הם הפכו לעמוד השידרה של משמרות המהפכה האירניים שזה עתה נוצרו.

כאשר כפתה ישראל על ערפאת וצבא הטרור שלו להימלט מלבנון בשנת 1982, ערפאת העניק את מאגרי הנשק של הפתח למע'ניה, שבאותה העת, כקצין במשמרות המהפכה האיסלמיים עסק בהקמת החיזבאללה. כיורש הטרור של הפתח, מע'ניה וחבריו שמו להם למטרה לגרש את ארה"ב, הצרפתים והישראלים מלבנון ולנשל את הסונים והנוצרים הלבנוניים. הם השיגו את מטרתם באמצעות תמהיל של טקטיקות טרור שכלל מכוניות תופת, מתאבדים מתפוצצים, חטיפות מטוסים, חטיפות, רציחות ופיצוץ שגרירויות; וטקטיקות של מלחמת גרילה כמארבים, התקפות רקטות על שיירות, ירי צלפים, אינדוקטרינציה המונית ומבצעי לוחמה פסיכולוגית. רובם של מבצעים אלו התרחשו בלבנון.

בשנות ה-90, העלו מע'ניה ואיראן את ההפקה שלהם ויצאו לדרך. לא רק שהם הפעילו מחדש את מכוניות התופת בדרום אמריקה, הם גם הרחיבו את קשר הטרור לאירגון הסוני וואהביסטי אל-קאידה שהיה אז בתחילת דרכו. כפי שמתעד תומאס ג'וסלין בספר קצר "מלחמת באי-הכוח של איראן נגד אמריקה", איראן הפכה, באמצעות מע'ניה לכלי באימונם, חימושם ומתן מחסה לאנשי אל-קאידה מאז תחילת שנות ה90.

כסוכן איראני, בתחילת שנות ה-90, מוע'ניה בנה שותפות מבצעית עם אוסמה בין-לאדן, איימן זרקאווי והמפקד הצבאי של אלקאידה בתקופת היותה בסודאן סייף אל עדל. עדל, יחד עם כמה מאות פעילי אל-קאידה נסעו ללבנון על מנת לעבור אימונים במחנות החיזבאללה. מדריכי חיזבאללה גם עבדו במחנות אל-קאידה בסודאן, פעילי אל-קאידה התאמנו במחנות משמרות המהפכה האירניים באיראן. משנת 1996 ועד 1998, 10% משיחות הטלפון הלוויני של בין-לאדן היו לאיראן.

שיתוף פעולה מבצעי בין חיזבאללה ואל-קאידה המשיך מכך במהירות.

בשנת 1996, איראן הורתה לחיזבאללה לפוצץ את מגדלי חובאר, שבהם התאכסן סגל צבאי אמריקאי, בערב הסעודית. 19 חיילים אמריקאיים נהרגו. למרות שאל-קאידה מעולם לא נקשרה רשמית לפיגוע, זוואהירי טילפן לבין-לאדן על מנת לברכו על ההתקפה.

תא הטרור של אל-קאידה בקניה אשר ביצע בזרועו הקנייתית את הפיצוץ הכפול של שגרירויות ארה"ב בנירובי ובדאר א סלאם בשנת 1988 עבר אימונים במחנות חיזבאללה בלבנון. התקפה זאת נשאה את כל הסימנים המאפיינים את פעולותיו של מוע'ניה. כמו ההתקפה בשנת 1983 על בסיס הנחתים ובסיס הצנחנים הצרפתיים בבירות, ההתקפות בשנת 1988 היו של פיצוץ כפול של מכוניות תופת שהתבצע בשני מקומות שונים כמעט סימולטנית.

כפי שג'וסלין מזכיר, הוועדה לחקירת אירועי ה9/11 קראה לחקירה נוספת על תפקידה של איראן בהתקפות של ה-11 בספטמבר 2001 על אמריקה. עדל, בוגר של מחנות החיזבאללה, היה מודע באופן אינטימי לתוכניות הפיצוץ בטרם בוצעו. ראמזי בינאלשיבא, מתכנן המזימה, נכנס ויצא מאיראן מספר פעמים בחודש שלפני הפעולה. וגם שמונה מתוך עשרת המפגעים של ה-11 בספטמבר, השתמשו באיראן כתחנת מעבר כשהם נעזרים בחיזבאללה ובבעלי תפקידים במשמרות המהפכה בסוף שנת 2000. האיראנים לא החתימו את דרכוניהם. חלק מהמפגעים השתמשו באיראן כתחנת מעבר ללבנון. מוע'ניה עצמו טס לבירות מאיראן על גבי אותה טיסה עם אחד מחוטפי ה-11 בספטמבר, אחמד אל-גאמדי.

על פי מנהיגי הטאליבן הכלואים, למרות שאיראן והטאליבן כמעט נלחמו זה בזה בשנת 2000, ערב הפלישה האמריקאית לאפגניסטן באוקטובר 2001, איראן התחייבה לסייע לטאליבן במלחמתם נגד ארה"ב. טהראן פתחה את דלתותיה למנהיגי טאליבן נמלטים ומפקדים בכירים של אל-קאידה – ובכללם עדל ובנו של בין לאדן ויורשם סעאד ואבו מוסאב אל זרקוואי. ממקום מבטחם באיראן, עדל ובן-לאדן הצעיר תכננו ופקדו על ההתקפות בערב הסעודית.

יתר על כך, עדל ובין לאדן עבדו עם זרקאווי בתיכנון ההתקוממות של קבוצתו בעיראק. בצטטו דו"ח מקיף מהמגזין הגרמני "קיקרו", ג'וסלין מתאר כיצד הקים זרקאווי את רשת הטרור שלו בחסות משמרות המהפכה האיראניים. לזרקאווי לא היתה בעיה לפעול באיראן למרות איבתו המוצהרת למוסלמים השיעיים אשר בהם, לאחר כניסתו לעיראק, הוא טבח בכל הזדמנות.

לאחר הסכם אוסלו שנחתם בשנת 1993 בין ישראל לאש"פ, איראן זנחה את ערפאת כבוגד. מוע'ניה היה אחראי לתמרוני התיקון. בשנת 1999 הוא החזיר את הפתח למעגל ההשפעה האיראני כאשר פעל עבור הרשות הפלשתינאית כמתווך ברכישת ספינת הנשק קארין-A שיורטה על ידי הקומנדו הימי הישראלי בינואר 2002.

לאחר נסיגת ישראת מעזה בשנת 2005, מוע'ניה פעל כמתווך למען הבאת החמאס לשליטה איראנית. השליטה התגבשה בפגישה בין מנהיג החמאס חאלד משעל, הנשיא האיראני מחמוד אחמדיניז'אד, הנשיא הסורי באשר אסאד ומוע'ניה בדמשק בינואר 2001, לאחר נצחון החמאס בבחירות הפלשתינאיות.

מאוחר יותר בשנת 2006, מוע'ניה חזר ללבנון על מנת לתכנן את חטיפת חיילי צה"ל שבוצעה ב-12 ביולי 2006 והביאה את המלחמה בקיץ. מוע'ניה התייצב על מנת לפקד על כוחות החיזבאללה במהלך המלחמה. מאז המלחמה, הוא פיקח על ההתחמשות מחדש של החיזבאללה וכן על אימוני החיזבאללה והחמאס באיראן. דווח כי סעאד בין לאדן נסע לסוריה על מנת לפקח על משלוחי נשק לחיזבאללה במהלך המלחמה.

יתכן שמוע'ניה היה חסר תחליף. התפקיד המרכזי שהוא מילא בקשר הטרור הגלובלי היה יחודי. לאף אחד אחר אין הישגים כה רחבי-יריעה. אך הדגשת יתר על יחודו של מוע'ניה עלולה לערפל את המציאות הבסיסית שהתגלמה במפעל חייו.

מוע'ניה גילם את העובדה שטרוריסטים מכל צורה וצבע משתפים פעולה ברצון אחד עם השני נגד אוייביהם המשותפים במערב. מוע'ניה גישר באופן אישי על פני כל המחלוקות בעולם הערבי ובטרוריזם האיסלמי. הוא הראה כי כשמדובר בהתקפה על המערב, אין הבדל בין טרוריסט חילוני, ללאומני, דתי, איסלמי סוני או שיעי.

מפעלו גילה את האמת המטרידה המוכחשת בלהט עז על ידי מעצבי מדיניות ופוליטיקאים ברחבי העולם המערבי. הוא הראה כי עבור הג'יהאדיסטים אין הבדל בין טרוריסטים התוקפים את ישראל או מטרות יהודיות בעולם לבין אלו התוקפים מטרות שאינן ישראליות או אינן יהודיות. יתרה מכך, עבודתו כסוכן איראני מדגימה את תפקידה המרכזי של איראן בהענקת חסות לג'יהאד ברחבי העולם.

מורשתו של מוע'ניה אינה רשימת מכולת פשוטה של מעשי טבח ועינויים. היא הקשר של הטרור הגלובלי. מותו ראוי לציון כאירוע גדול, אך חובה להבין כי אין מספיק במותו. מאות אלפים התכנסו בבירות לחגוג את מפעל חייו. המערב חייב להבין את המשמעות של עבודה זאת ולהתאחד להריסתה – שכבה אחר שכבה.