שני טורים מאת אלי מייזליש

שני טורים

מאת אלי מייזליש | 3 בנובמבר 2010, פורסם במכתבו של בן עזר

מה קיווה השמאל מאובמה?

עדיין לא ברורה מהי מידת המפלה שנחל אובמה כשיתברר כי אינו מסוגל לנהל את ארה"ב כפי שהוא רוצה או רצה. למעשה, אין זה משנה. השוני הוא רק מהי מידת המפלה שהשמאל נחל כאן – כאשר קיווה לפני שנתיים שאובמה יכפה על ישראל נסיגה לקווי 67'.

אפילו אם תבוסת הדמוקרטים היא נסבלת – השמאל בישראל ימחק את חיוכו שחייך לפני שנתיים.

ואני שואל את השמאל, שצהל משמחה ביום הניצחון של אובמה: ניצחון זה מה הוא עשה לכם? באותה מידה אני שואל גם את הימין: על מה ולמה נעכרו פניכם מצהלת השמאל שהיתה מוקדמת?

וכי לא כתבתי לכם מעל דפי כל העיתונים במילים אלה: "אובמה אינו משיח." הרי ידעתי ואמרתי כי שמחת השמאל ההיא לא רק שהיתה מוקדמת ונסמכת על בלוף, אלא ככל שינקפו הימים יתברר עד כמה גדול הוא הבלוף ששמו "אובמה". ועוד יתברר כהנה וכהנה עד כמה איש מוזר זה ביקש לא רק לנהל את ארה"ב, אלא גם את העולם כולו, וגם עלינו עשה עצמו כמלך עליון, כשלא התבייש להעליב את ראש ממשלת ישראל בביקור ההוא הנודע לשמצה.

אני יכול להתאפק עוד יומיים או שלושה ולברר באמת מה היקף המפלה של אובמה. אבל כאמור, לי אין זה משנה. איש זה גמר את הקריירה שלו; הוא לא ייבחר שנית כנשיא לקדנציה נוספת, כי רפובליקני כלשהו יחליף אותו – ולא נודע כי בא אל קרבו, ואל מושבותינו לא יגיע.

כי האמת היא שמעולם לא היה לארה"ב ידיד אמת במזה"ת ואולי בעולם כולו כמו ישראל. לא בחינם גמלנו להם. היה זה תשלום הדדי. תשלום של זוגיות, תשלום שאף מדינה בעולם לא יכולה היתה לשלם חוץ מישראל. אף מדינה לא העבירה לארה"ב מתקן ראדאר רוסי שלקחנו ממצרים בהטס. אף מדינה לא העבירה לארה"ב מטוס קרב רוסי שלם כמו "מיג-21" ועוד כל מיני סוגי נשק שלל רוסי שלקחנו מהמצרים והסורים, וכל זה כאשר גם מסרנו להם מודיעין שלעולם לא היו מסוגלים להביא מרוסיה. כל זה שווה בכסף פי כמה וכמה מכל מה שארה"ב העניקה לנו. כי לולי כל מה שמסרנו, היתה ארה"ב חייבת להשקיע פי כמה וכמה בכסף ומשאבי אנוש במקומות אחרים להשיג כל זה.

והנה, לפתע פתאום מגיע משום מקום בחור חצי-שחור ואומר לאמריקנים בני דור עשירי, צאצאי ה'מייפלאוור', אני הנשיא. אני ולא אחר. ככה? אולי חשבת כי לנהל את העולם זה נאום מבריק בקמפוס [שאין לו תכלית אלא בלה, בלה, בלה?] והנה תקרא היום בעיתון "ושינגטון פוסט" שלכם כי יובל שנים לא נחלו הדמוקרטים תבוסה כזו, ודווקא אתה הבאת זאת עליהם? לולי היית כה יומרני, כולל כלפינו, היית עושה את מלאכתך נאמנה. אבל לא. חפצת להתעלם מהמציאות וזו החטיפה לך סטירה מהדהדת.

ועתה עצה קטנה לעדת מאמיני הכזב בשמאל. אל תשליכו יהבכם על מישהו בחוץ. אם אינכם יכולים למלא את הכנסת עם מספיק חברים שלכם, תעבדו קשה. אבל אינכם רוצים להתאמץ, ומצפים מנשיא זר שיוציא לכם כמה ערמונים מהמדורה. ככה לא עושים פוליטיקה, חברים. האתגר הוא האמת, ועם האמת קשה לכם, כי האמת הנחילה לכם את מפלתכם במהפך, חברים, אז תקבלו עובדה זו כאות חיים.

ועוד עצה לכם ידידי בשמאל; תקראו היום [ה-3 בנובמבר ב"מעריב"] את סאאב עריקאת, להלן:

תודה לך סאאב עריקאת – הוכחת היום סופית עם מי יש לנו עסק

וגם תודה ל"מעריב" שהעתיק מה"וושינגטון פוסט" את הטור שפרסמת שם. להלן כמה פנינים מהטור:

"החוק הבינלאומי קובע את הקריטריונים לשלום צודק… הוא משרטט את הדרך שבה ניתן להגיע להבנות ו… שיהיו נטועות בתרבות [תרבות?] של זכויות וכיבוד הדדי… אחת ההפרות היא המשך בניית ההתנחלויות… תוך גנבה בקנה מידה גדול של אדמה ומים פלסטיניים… [ש] מהוות את האיום החמור ביותר על פתרון שתי מדינות… לכן כל עוד מאפשרים לישראל לפעול בלי להיענש ולהפר את החוק הבינלאומי…. שלום מחייב לשים קץ לכיבוש… מבחינתנו בשנים לאחר אוסלו נגנבו עוד חלקים מאדמתנו ונהרסו עוד בתים… מה הפלא שאין אמון בתהליך השלום…. פעם אחר פעם ניסו הפלסטינים להגיע עם ישראל למו"מ רציני על נושאים של הסדר הקבע; ירושלים, הכרה בגבולות 67 ו… זכויות הפליטים…. מה שתהליך השלום זקוק לו נואשות הוא אמון." [פליטים].

תגובתי לעריקאת על ערימות הכזבים והפיכת רוצחים לרודפי שלום ["פעם אחר פעם…"] היא פשוטה. אתה יכול לשלוח מאמרים לפוסט בוושינגטון, אבל גם הם, המומחים בבית הלבן אינם כה מטומטמים. הם מכירים את התהליך מאז 1947, שסירבתם ל"שתי מדינות" ופתחתם במסע רציחות יחד עם כנופיות מסוריה [קאוקג'י] ו"האחים המוסלמים" ממצרים לדחוק אותנו לים. תהליך מתחיל ממתי שהוא ולא ממתי שאתה רוצה שהוא יתחיל. ובמקום להכריז כמונו במאי 48' על "פלסטין" בהתאם לחלוקה, קראתם למדינות ערב שבאו אל ארצנו עם נשק כבד ומטוסים לחסל אותנו. שכחת? אז לך לכפר עציון ותראה את הקברים שלנו ולך גם לנגבה ולדגניה ותראה את הטנקים הערבים מנותצים. כי אתה כל כך מגוחך עם "פעם אחר פעם" שאכן ניסיתם לחסל אותנו.

אבל שלום? באתם ולו פעם אחת לדבר על שלום? מה אתה מקשקש? לך לבתי הכלא שלנו ותספור כמה אלפי מבקשי שלום פלסטינים חוסים בתריסר מאסרי עולם על רצח חפים מפשע, רצח תינוקות בחיק אמא באישון ליל. לו חפצתם ולו פעם אחת בשלום, היינו באים. אבל מעולם לא רציתם שלום. רציתם רק בחיסול עמנו. אתה סתם רמאי ונוכל שיש לו את החוצפה לתבוע אותנו על הפרת חוקים בינלאומיים? ממתי נשמעתם או הקשבתם לחוק הזה? בהברחת הנשק בתא המטען של עראפת לאחר "עזה ויריחו תחילה"? לא הספיק לכם עשרות אלפי הקלצ'ניקובים שמסרנו לכם? הטור שלך ירחיק לעוד עשרות שנים את מעט האמון שאנו מבקשים מכם. כי עד היום הוכחתם כי עם של שקרנים אתם. ולכן לא נעשה שום הסכם עם בעלי טורים המלאים כזב כמוך.