נותנים גאז בניוטרל – אובמה האידאולוג ותעשיית הרכב האמריקאית
מאת יעקב ר. | 14 בנובמבר 2008 במקור מבלוג "קו ישר".
בארה"ב עומדת על הפרק הצלת תעשיית הרכב על ידי הממשלה. ג'נרל מוטורס GM , פורד וקרייזלר הודיעו שהן עומדות בפני פשיטת רגל בתחילת השנה הבאה, שלא יהיה מנוס ממנה אם ממשלת ארה"ב לא תזרים להם עשרות רבות או מאות מיליארדים של דולרים. GM למשל – דיווחה על הפסד של 4.9 מיליארד דולר ברבעון השלישי (האחרון) השנה.
סיבות רבות למצב זה. האיכות הירודה של המכוניות האמריקאיות, ייצור של יותר מדי מכוניות גדולות ופחות מדי קטנות כאשר השוק שינה כיוון, שיטות ייצור ושיווק מיושנות, יותר מדי מנהלים ביחס לעובדים (בהשוואה לטויוטה למשל), רגולציה מציקה (מגבלה לממוצע צריכת הדלק), רגולציה מציקה של רשת השיווק והסוכנים ב 50 המדינות בארה"ב – כל מדינה וחוקיה המשונים… בקיצור: תערובת של הידוע מראש – ניהול כושל + רגולציה ממשלתית כושלת.
אחת הסיבות העיקריות לפשיטת הרגל הם האיגודים המקצועיים, השולטים בחברות האלו. מלבד השכר הגבוה שהם סחטו עבור עובדיהם, הם סחטו גם תנאי פנסיה מפליגים, כולל ביטוח בריאות מלא לכל הפנסיונרים. כעת יש ל GM כ 330000 עובדים (בכל העולם) + 770000 פנסיונרים שהפנסיות שלהם (כולל ביטוח בריאות) משולמות על ידי החברה. מעריכים שעוד כ 2 עד 4 מיליון עובדים תלויים בעקיפין בג'נרל מוטורס. חישבו שכל מכונית שנמכרת מגלמת בתוכה עלות של כ 2300 דולר עבור הפנסיונרים. בתנאים אלה החברות האמריקאיות אינן יכולות להתחרות בחברות היפאניות או האירופאיות, המייצרות מכוניות בארה"ב עצמה, אבל במפעלים שאינם נשלטים על ידי האיגודים המקצועיים, ולכן – למרות שהם משלמים משכורות יפות למדי – הוצאותיהן הרבה יותר נמוכות.
ברור שהברדק לא יכול להמשך. הזרמת כספים ממשלתיים לחברות אלה רק תאריך את חבלי הגסיסה שלהן ותגדיל ההפסדים לציבור. הפוליטיקאים, מן הסתם יזרימו כסף לחברות, זה מה שפוליטיקאים אוהבים לעשות, להוריד כסף טוב (לא שלהם) לטמיון. אחדים טוענים (אנגלית) שהפתרון הרצוי (גם כן באנגלית) הוא המשך הפעלה של החברה בתנאי פשיטת רגל תחת chapter 11 – חוק הנותן הגנה לחברות ומאפשר הפעלתן בחסות בית המשפט, תוך פתיחה ותיקון כל החוזים שלהם והגנה מהנושים, במטרה להבריא אותן.
איגודים מקצועיים תאווי בצע אינם לברכה – תעשיית הרכב האמריקאית מוכיחה זאת. והם יכולים להתקיים רק בזכות התחיקה הנותנת להם כוח. פשיטת הרגל תאפשר השתחררות התעשיה מהחנק של האיגודים המקצועיים.
השכר של עובדי GM חייב להבריא
הנה סטטיסטיקה מעניינת: עלות השכר הממוצעת של עובדי GM (ג'נרל מוטורס) היא 73.2 דולר לשעה. זה כולל שכר, הטבות, ביטוח בריאות והפרשות לפנסיה. עלות זאת היא כמובן תוצאה של שליטה, לפחות מאז המשבר של 1933, של האיגודים המקצועיים – במקרה זה – UAW יונייטד אוטו וורקרס. לעומת זאת, עלות השכר של עובדי טויוטה במפעליה בארה"ב היא רק 48 דולר לשעה. העלות הממוצעת של שעת עבודה של עובדי כל התעשיות בארה"ב היא 31.59 דולר.
אומר לארי קודלאו (כלכלן ופרשן) בצדק: לא חשוב כמה כסף תקצה ממשלת ארה"ב להצלת חברות הרכב האמריקאיות, הן לא ינצלו, ולא יהפכו תחרותיות כל עוד קיים הפער הזה בשכר.
זה מלמד אותנו על מהותם של האיגודים המקצועיים, הפועלים בחסות חוקים שנחקקו בעיקר בימי הנשיא רוזוולט. איגודים מקצועיים מצליחים להעלות את שכר העבודה של חבריהם לגבהים אסטרונומיים לא מוצדקים (יותר מפי 2 מהשכר הממוצע), אולם תאוות הבצע שלהם אינה יודעת גבול, ובסופו של דבר הם מביאים לפשיטת רגל של המפעלים. כל תכנית סיוע ממשלתית להצלת ענקי הרכב (ותהיה תוכנית סיוע, שאיש לא יטיל ספק בכך) חייבת לכלול תכנית הבראה, שבמסגרתה יופחת השכר המופלג והמוגזם את חברי האיגודים האלה לרמה המקובלת בשוק – שהיא בהחלט רמה סבירה ואינה "משכורת רעב".
אובאמה האידיאולוג ו GM
קיווינו שאובמה ינהג בזהירות ושיקול דעת. קיווינו. בפעולה הראשונה שלו מתגלה דווקא האידיאולוג. בפגישה עם הנשיא בוש דרש אובמה להזרים כספים מיד לשלושת ענקי הרכב בארה"ב – GM, פורד וקרייזלר, העלולים להקלע לפשיטת רגל עד סוף שנה זו. בוש כבר הזרים 25 מיליארד דולר, אבל הם אומרים שלא מספיק. אובמה הציע שיזרימו 50 מיליארד דולר, אבל גם זה לא מספיק…לא מפתיע שאובמה דורש להציל את תעשיית הרכב. הוא מחוייב לאיגודים המקצועיים שתמכו בו, ולשמירת התנאים השמנים של העובדים חברי האיגוד. כרגיל, אובמה רוצה לקחת מכלל אזרחי ארה"ב כדי לתמוך בחתולים השמנים המאוגדים. למען האמת – גם בוש עזר לתעשיית הרכב (זרק כסף טוב לבור ללא תחתית) – אבל לפחות עד גבול מסוים… לאובמה אין גבולות, כי הכסף צומח על עצים.
אפשר לעזור לתעשיית הרכב… אבל הייתי מצפה לתנאים: צריך תוכנית הבראה. צריך לראות איך יוצאים מהבוץ, כמה זה יעלה, ואיך מביאים אותם בסופו של דבר לפסים ריווחיים. צריך לסגור חלק מהמפעלים, לפטר גם חלק מעובדי הצווארון הלבן, לסגור חלק מהסוכנויות. צריך תכנית ברורה. בלי זה – שופכים כסף לבור ללא תחתית.
לעומת זאת, פשיטת רגל לפי סעיף 11 אין פירושו סגירה לאלתר של כל המפעלים. פירושו הפעלת החברות בחסות מנהל מטעם בית המשפט, אשר יישם תכנית הבראה (אם אפשר), תוך שיחרור החברה מאילוצים חוזיים שאין היא מסוגלת לעמוד בהם. אחד האילוצים החשובים שיש לשחרר את החברות ממנו הוא עול האיגודים המקצועיים וחוזי העבודה הקיבוציים. ללא זה – אין תקווה בכלל. שיחרור כזה אפשרי רק בחסות פשיטת רגל.
חברות אחרות נכנסו לרי-ארגון לפי סעיף 11 ויצאו ממנו אחר זמן מה בריאות ופעילות. למשל – יונייטד איירליינס. אבל גם אם לא נכנסים לפשיטת רגל (סעיף 11 ) אלא ממשיכים לפעול רגיל בעזרת כסף ממשלתי – דרושה תכנית הבראה, שאם לא כן – זה בור ללא תחתית.
בניו יורק טיימס יש יותר פרטים על דרישתו של אובמה.
ראשית כל הוא לא היסס, לא בדק לעומק, לא התייעץ, לא התלבט. אינסטינקטיבית (אידיאולוגית) הוא בעד "הצלה" ממשלתית. אינסטינקטיבית (אידיאולוגית) הוא פעל (דרש מבוש לשחרר כסף). האם חשב על תכנית הבראה? לא עלה בדעתו. מה שהטריד אותו זה רק לדרוש מיצרניות הרכב לייצר רכבים חסכוניים בדלק. שוב גישה בלתי מציאותית, מונעת ע"י אידיאולוגיה. הנושא הזה בלתי רלוונטי לחלוטין לעניין ההבראה.
ופרט נוסף – סירובו של אובמה לתמוך בהסכם סחר חופשי עם קולומביה. בוש התאמץ להעביר הסכם זה אך הסינאט התנגד, ובוש ביקש מאובמה להסיר התנגדותו. אובמה (שהצביע נגדו בסנאט) הביע מספר פעמים במהלך מערכת הבחירות דעות פרוטקציוניסטיות. על ידי ייקור מוצרים מיובאים, חושבים אנשי השמאל שניתן להגן על מקומות העבודה והמשכורות השמנות של חברי האיגודים מפני תחרות, על חשבון הצרכן האמריקאי.
פעמיים תוך יום הגיב אובמה בצורה אידיאולוגית ולא מעשית. זה לא מבשר טובות…
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.