דניאל פרל והנורמליזציה של הרשע מאת: ד"ר יהודה פרל

אולם, בדרך כלשהיא, ברבריות, לעיתים קרובות עטוייה בניסוח "התנגדות", הלכה והתקבלה ברוב חוגי העילית של חברתנו. המלים "מלחמה נגד הטרור" אינן ניתנות לביטוי כיום ללא חשש לפגיעה. החברה התרבותית, כך נדמה, כה קהתה מהאלימות עד כי איבדה את יכולתההבריאה לחוש בחילה מול רשע.

אני מאמין כי הכול החל עם מנתחים בעלי כוונה טובה, אשר בלהטם לאתר פתרונות יצירתיים לטרור החליטו כי הטרור אינו אויב אמיתי, אלא טקטיקה. ומכך המנוע הבסיסי המייצר את פעולות הטרור – הרישיון האידיאולוגי לרומם את מצוקתו של אדם מעל לנורמות של החברה התרבותית – הודחק הצידה מתוך העדפת שיקולים "טקטיים" הניתנים לכאורה לפתרון יותר קל.

המנטליות של הכניעה פעלה אז את פעולתה באמצעות פוליטיקאים כגון ראש העיר לשעבר של לונדון, קן ליווינגסטון. ביולי 2005 הוא אמר לחדשות סקיי כי התאבדות ורצח באמצעות פיצוץ הינם כמעט טבע שני לאדם. "במאזן כוחות לא הוגן, זה מה שאנשים עושים", הסביר מר ליווינגסטון.

אולם האישור הברור ביותר לטרור ככלי מיקוח פוליטי לגיטימי הגיע מהנשיא לשעבר ג'ימי קרטר. בספרו "פלשתין: שלום ולא אפרטהייד", פונה מר קרטר אל נותני החסות של המתאבדים המפוצצים: "זה הכרחי כי הקהילה הערבית הכללית וכל הקבוצות הפלשתיניות המשמעותיות יבהירו כי הם יסיימו את התקפות המתאבדים המפוצצים ופעולות טרור אחרות כאשר החוק הבינלאומי והמטרות הסופיות של מפת-הדרכים לשלום יתקבלו על ידי ישראל". פעולות טרור, על פי מר קרטר, אינם עוד טאבו, אלא כלי יעיל בידי טרוריסטים על מנת לטפל במה שנתפש בעיניהם כאי-צדק.

ההיגיון של מר קרטר הפך לפרדיגמה השלטת להצדקת הטרור. כאשר נשאלה הגברת הראשונה הסורית, אסמה אל-אסאד, מה על ישראל לעשות על מנת לעצור את טילי החמאס המכוונים אל אזרחים חפים מפשע,  לא היססה לרגע בתשובתה: "עליהם לסיים את הכיבוש". במילים אחרות, הטרור חייב לזכות בדיווידנדים בטרם יעצר.

התקשורת שיחקה תפקיד מרכזי בהגשת ניצחון הנורמליזציה של הטרור. טלוויזיית אל-ג'אזירה, שבסיסה בקטאר, למשל, עדיין מספקת לשייח' יוסוף אל-קרדאווי שעות של זמן אוויר חופשי בכל שבוע בכדי לפלוט את פרשנות השנאה שלו לקוראן, לאשר פיגועי התאבדות, ולקרוא לג'יהאד נגד היהודים והאמריקאים.

ואז הגיע יום ההולדת של סמיר קונטאר באוגוסט 2008, הרוצח חסר החרטה אשר ריסק בשנת 1979 את ראשה של ילדה ישראלית בת ארבע עם רובהו לאחר שרצח את אביה לנגד עיניה. אל ג'אזירה רוממה את קונטאר למימדים הרואיים עם תזמורות, זיקוקים וריקודי חרבות, בהציגה אותו ל-50 מליון צופים בעולם הערבי כמודל למופת. אף ערוץ תקשורת מרכזי בתקשורת המערבית לא העז לחשוף את מאמצי אל-ג'אזירה לעוות את צופיה הצעירים לדמויי קונטאר. הנהלת אל ג'אזירה ממשיכה לקבל טיפול מלכותי בכל מועדוני העיתונות המרכזיים.

מספר מומחים אמריקאיים ומנחי טלוויזיה לא נראו שונים מאד מאל ג'אזירה בפרשנותם למלחמה האחרונה בעזה. ביל מאיירס הזדרז להציע לחמאס לגיטימיות תחת הכינוי תנועת "התנגדות", יחד עם חברות כבוד ב"מעגל האלימות" הדמיוני  של  PBC בתכנית הטלוויזיה שלו ב-9 בינואר, מר מאיירס הסביר לצופיו כי "כל [צד] מחזק את מעגל האלימות, כאשר מה שנקרא טרור על ידי אחד הינו התנגדות לדיכוי אצל האחר". ואז הוא הצהיר – מבלי להסמיק – כי בעבור הקוראים של התנ"ך העברי "אלוהים ספוג האלימות הפך לקוד גנטי". האמירה השטחית של "מעגל האלימות" מרשה לפרשנים להעצים את הטרור במסווה של הדדיות, ולמרבה התדהמה, להאשים את קרבנות הטרור באלימות המקובעת בהם כקוד גנטי (DNA).

באוניברסיטה שלי, בקליפורניה (UCLA), סימפוזיון בנושא זכויות אדם שנערך בשבוע שעבר הפך לעצרת גיוס לחמאס בעקבות תעלול אקדמאי. מנהל המרכז ללימודי המזרח הקרוב בחר בקפידה רק שונאי ישראל עבור הפאנל, כל אחד מהם סיכם בכך שהמדינה היהודית הינה הפשע הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית.

המטרה הראשית של האירוע התבררה בבוקר שלמחרת, כאשר סטודנטים בלתי-חשדניים ובלתי מעורבים קראו מאמר בעיתון הקמפוס שכותרתו: "אקדמאים אומרים: ישראל מפרה זכויות אדם בעזה", אליה היה מסופח השם הטוב של אוניברסיטת קליפורניה. זה הוא המקום בו החמאס צבר את ניצחונותיו העיקריים – עוד כמה סנטימטרים של מכובדות אקדמאית, עוד חדירה למוחות המערביים.

תמונתו של דני תלויה ממש למולי, חיוכו החם מרגיע כתמיד. אך אני מתקשה להביט ישירות לעיניו ולומר: מותך לא היה לשוא.

***

ד"ר פרל הינו פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קליפורניה ונשיא מכון דניאל פרל, שהוקם לזכר בנו על מנת לקדם הבנה בין תרבותית.