יש שופטים בירושלים ויש בארה"ב
אנכי | 28 במאי 2009
בתי המשפט ומוסדות השלטון בישראל מתנהלים בספירה המנותקת לעיתים מן המציאות בה אנו חיים ואין הדבר נובע מעקרונות נעלים של הגנה על זכויות האדם אלא מניתוק הרה אסון בין מערכת המשפט לעקרונות אלו. בארה"ב התקבלו שתי פסיקות מאד רלוונטיות לקיומינו כאן, האחרונה שבהן אתמול, האם נלמד מהן משהו?
במכתב שכתב אוריה באר, והופיע בחדשות בן עזר הוא כותב על פרשת דמינוק: בשנת 1993, ולאחר שהורשע בבית המשפט המחוזי ברצח יהודים במחנה המוות סוביבור, זיכה אותו בית המשפט העליון ושילח אותו לחופשי. צר לי על הצדקנות המשפטית והליברליות המוגזמת שגילו השופטים.
אכן, ייתכן שהיה ספק ספיקה בעניין זהותו. ייתכן, שלא היה מקום להרשיעו ברצח עשרות אלפי יהודים ובני עמים אחרים במעשי רצח. אני מסכים. אך, מאידך גיסא, האם לא היה מקום להרשיעו כ"ווכמן", שומר במחנות המוות? זו כשלעצמה האשמה חמורה שדינה מאסר עולם.
דא עקא, שהצדקנות של גאוני המשפט, דוגמת השופטים שמגר וברק – הכריעה. בית המשפט העליון החליט לזכות את דמניוק, לשחרר אותו לאלתר ולשלחו הביתה – לארצות הברית. או אז באו השופטים האמריקאים, הנוקשים, היעילים, אלה שאינם רחמנים בני רחמנים – ועשו מעשה. "השטיקים" של הפושע האוקראיני לא עשו עליהם רושם. הם עשו עבודה יסודית יותר, והחליטו על הסגרתו לגרמניה.
"יש שופטים בירושלים", כמאמרו הנפעם של מנחם בגין בשעתו. אך טוב יותר, שיש גם שופטים בארצות הברית.
ואידך, זיל גמור.
פרשת עמותת "מוסד ארץ הקודש"
פרשה נוספת אליה ראוי להתייחס בימים אלו בהם ממשלת ישראל ובנק ישראל מעבירים מיליוני שקלים למימון פעולות שלטון החמאס בעזה.
עמותת מוסד ארץ הקודש נוסדה על ידי שוקרי אבו באקר, מומד אל-מזין וגאסאם אלאשי בשנת 1988 כמוסד ללא כוונת רווח שנהנה גם מזיכוי מס לתורמים. המוסד שמשרדו הראשי הוקם בריצארדסון, טקסס הקים גם סניפים בניו ג'רסי, בקליפורניה ובאילינוי. בסוף שנת 2008 נמצאו חברי העמותה אשמים באספקת סיוע חומרי ואמצעים לטרוריסטים פלשתינאיים במסווה של עזרה הומניטרית.
בדצמבר 2001 הוחרמו כל נכסיו ורישומיו של המוסד בשל הקשר שלו לחמאס. אתמול (27 במאי 2009) נגזר דינם של שנים מן המייסדים ל-65 שנה בכלא בשל הונאת מיסים והעברת כספים לקבוצת טרור איסלמית מוכרת. על חברים אחרים ברשת, בינהם האח למחצה של חאלד משעל, מופיד עבדל קאדר, נגזרו עשרות שנים של מאסר.
דויד קריס, עוזר לתובע הכללי אמר: "גזרי דין אלו צריכים לשמש כאזהרה חמורה לכל מי שמספק בידיעה תמיכה כלכלית לטרוריסטים תחת המסווה של סיוע הומניטרי".
ומה קורה אצלנו, האם ראשי האוצר, בנק ישראל וממשלת ישראל נעים באי נוחות בכורסאות? לאוו דווקא.
בסוף 2008 ענתה עפרה פרויס, דוברת בנק הפועלים לדרישה לחדול מלהעניק שירותים כספיים והעברות כספים לחמאס באלו הדברים:
"הבנק הודיע לפני למעלה משנה, כי הינו מפסיק לתת שירותים לבנקים הפלשתינאים הפועלים ברצועת עזה ודיווח על כך למסלקה הבינבנקאית כנדרש.
עם מתן הודעה זו, קיבל הבנק הודעה רשמית מנציג בנק ישראל, המכהן כיו"ר המסלקה, אשר לפיה הבנק אינו רשאי להפסיק שירותים אלה עד לקבלת הסכמתו. הסכמה זו לא ניתנה, למרות שהבנק חזר ופנה לבנק ישראל ולמשרד האוצר בנושא זה." מקור כאן.
המזרחן והפרשן ד"ר גיא בכור כותב בתחילת 2008 באתרו GPLANET:
עד לפני כמה שבועות התרוצצו שמועות, וגם אני הזהרתי מכך באתר שוב ושוב, אך החודש קיבלנו אישור רשמי: בנק ישראל מעביר אחת לכמה שבועות שיירת משאיות מלאות שקלים ישראליים כשרים לרצועת עזה, וכסף זה משאיר אותה חייה, בועטת ומשגרת קסאמים עלינו. כדבר הזה לא היה עוד בתולדות האנושות. מדינה שמממנת במו ידיה את אוייביה. ואני חשבתי שמדובר בניתוק הקשרים עם עזה החמאסית.
השרה המקשרת בין הממשלה לכנסת, השרה רוחמה אברהם בלילא, אישרה החודש בהודעה רשמית כי "מדינת ישראל מאפשרת העברת שקלים ישראלים לשטחי הרשות הפלשתינית, כולל בחבל עזה". לדבריה מדובר ב"אינטרס ישראלי", שבו תושבי עזה משתמשים בשקלים, ולכן "העברת הכספים לא תופסק נכון לשלב זה". מדובר בעשרות מליוני שקלים המגיעים כל חודש מיו"ש לעזה, דרך שטח ישראל. אילו ממש שיירות של משאיות, כסף מזומן, עם דיוקן גדולי הציונות, המזינות את עזה המורדת.
מדוע ממשיכה ישראל לעשות זאת? השרה אברהם בלילא: "בעקבות הסכם פאריז משנת 1994 בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית. עמוד התווך של ההסכם היה הסדר 'מעטפת המכס' אשר קבע כי משטר המכס והמסים העקיפים סביב השטחים שבשליטת ישראל והרשות יהיה אחיד, והפלסטינים יקבלו את חלקם על פי מנגנון סליקה מוסכם". לא נשאר הרבה מן ההסכם האומלל ההוא, הסכם פאריז, שחבל בכלל שנולד, אך ישראל ממשיכה להזרים כספים לעזה כאילו כלום. כאילו אין ממשלת חמאס, כאילו אין קסאמים, כאילו אנחנו בעצמנו איננו דורשים מכל מדינות העולם להחרים את עזה.
מאיפה מגיעים הכספים הללו? אילו כספים שמגיעים מבנקים פלסטיניים ביו"ש כמו בנק "קאהיר-עמאן" או "בנק פלסטין", ומקורם ברשות הפלסטינית של אבו מאזן, או בהעברות כספים מחו"ל. אילו כספים מארגוני "צדקה" בעולם (כלומר מערכת המימון האסלאמית הבינלאומית) ובהחלט יתכן גם מאיראן ומחיזבאללה. אין שום בעיה לכבס את כספי איראן דרך בנקים זרים בתנועות סיבוביות, למרות החרם הבינלאומי על איראן. האיראנים עושים זאת כל הזמן. הכספים נוחתים בהעברות בנקאיות ביו"ש, ומשם הם מועלים על משאיות, ונוסעים פיזית לעזה. אם חשבנו שהנייה מבריח איתו כספים במזוודות , או שהם מגיעים במנהרות מסיני, אז לא, אין צורך. הרוב מגיע דרך ישראל. מכספים אלה משלם חמאס משכורות לאנשיו, כולל הצבא שהקים נגד ישראל. לעיתים יש לחמאס צרכים מיוחדים, שלהם הוא נזקק לתוספת כסף, ולכן בחודש נובמבר 2007, למשל, אישרה ישראל העברת סכום של 105 מיליון שקלים לבנקים בעזה, לאחר שרזרבות השקלים בבנקים בעזה ירדו ל-252 מיליון שקלים בלבד.
בחלק גדול מן המקרים הכספים הללו אינם מופקדים כלל בבנקים בעזה, אלא מועברים במזוודות ענק לידי ממשלת חמאס, והיא נותנת אותם בראשית החודש לאנשיה, במזומן. מגיע "ביד", ניתן "ביד". זוכרים מה אמר ברוך במערכון של הגשש על הבנק? "אין לי בעיה ברוטו, אבל ביד".
הבנקים הפלסטיניים מתרצים את המעבר הזה של כספים במשאיות כ"תנועה פנימית בין הסניפים שלנו", בגדה המערבית ובעזה. לא יאומן.
עצירת הטרור מתחילה בעצירת הכסף…. בכרזה של רשויות החוק בארה"ב הקוראת לדווח על חשדות למימון טרור. ראו כאן.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.