יהודה דרורי
ברק אובמה: טיפש או אוייב?
ברק אובמה הוא בוגר אוניברסיטה בהשכלתו, פוליטיקאי במקצועו ועם רקע מוסלמי בעברו. אלו הם נתוני יסוד שצריכים להצביע על אדם היודע על מה הוא מדבר ואיזה פתרון הוא מציע לגבי הסיכסוך הערבי-ישראלי. אם נצא בהנחה יסודית זו, נגלה מיד שאנחנו בדילמה מעניינת. או שאובמה טיפש או שהוא צבוע ואויב מסוכן.
למי שעדיין לא מבין, הסכסוך הערבי-ישראלי הינו סכסוך על רקע דתי ולא על רקע פוליטי! בסכסוך על רקע דתי אין פשרות. אין פה אין פתרונות פוליטיים, פה רק העקשן והחזק מנצח. לגבי הערבים מדינת ישראל הינה נטע זר במזרח התיכון (השייך רק להם ולא ל"כופרים"). הם כבר הכריזו על אדמת ארץ-ישראל כאדמת קודש מוסלמית (ולכן כל ערבי שמוכר קרקע ליהודי נידון-נרצח על ידם למוות). הם מכחישים את ההיסטוריה העתיקה שאינה תומכת בזכויות שקריות שאימצו לעצמם (כמו שרובם מכחישי שואה סידרתיים), וזה למעלה מ-100 שנה הם מנסים בכח הזרוע ובכל דרך לסלק אותנו מכאן, וללא הצלחה – ועכשיו בא להם הגואל: ברק אובמה החליט לעזור להם… הוא אימץ למעשה את כל דרישותיהם, כולל אלו שלגבי ירושלים, ומנסה לכפות עלינו פתווה מוסלמית. האם זאת בגלל הרקע המוסלמי שלו או בגלל שאינו מבין את המצב?
במשך השנים כל ראשי ממשלות ישראל ידעו שבעצם לא קיימים שום תנאים בסיסיים לשלום עם הפלסטינים. הם הצליחו תמיד לשכנע גורמי ממשל אמריקאים בכך. אבל לא את הגאון אובמה. מנהיגינו תמיד באו ל"פגישות", ל"שיחות" או "לכנסי פסגה" רק כדי להיענות למצגי הראווה של הדיפלומטיה האמריקאית או האירופאית, להראות "רצון טוב", לדחוף קצת תעמולה פרו-ישראלית, להראות שלא אנו "סרבני השלום" וגם לומר ש"מביטים לעתיד בתקווה…" והיה כבר מי שאמר שכל זמן שמדברים יותר, יורים פחות. אבל המציאות מוכיחה שכלבים נובחים גם נושכים לפעמים… אינתיפדה…
הפתרון המוצע כיום בעולם "שתי מדינות לשני עמים" אינו מקובל על הפלסטינים והם אומרים זאת בשקט… הם רוצים את כל ארץ ישראל (אחרת איך נסביר התנגדותם לגדר ההפרדה שעוברת ברובה בקווי 67'?) יש לפלסטינים בעיות רציניות: על איזה בסיס חברתי, כלכלי או פוליטי הם יקימו מדינה? על איזה שטח מפוצל, ללא מוצא בים, באוויר ולמדינה אחרת חוץ מאשר למדינת ישראל? ומה יהיה עם ה"עקרונות" המקודשים של "המהפכה הפלסטינית" כמו פיצויים וזכות השיבה, ומה עם גבולות 67' (ואפילו גבולות 47') וירושלים?
הם יודעים שלא קיים אפילו שמץ של מכנה משותף בנושאים אלו עם מדינת ישראל (והרי הם אפילו לא מכירים בישראל כמדינה יהודית…) – מצד שני הם מכירים גם את "הקווים-האדומים" שיש לישראל, לכן אם הם יגיעו ל"דיוני-שלום" הם יופיעו בידיעה ברורה שהשיחות ייכשלו – "באשמת ישראל" כמובן.
כדי להגיע לפתרון ריאלי – האמריקאים חייבים לזהות שקיימים באזורנו שתי ישויות לאומיות/דתיות אשר אין ביניהן מכנה משותף להסדר פוליטי אלא רק לשביתת-נשק, כמו זו שבין ישראל למצרים (מה שיש כיום זה בהחלט לא "שלום"…)
לקראת אמצע המאה ה-20 נמצא באיזור פתרון לשתי יישויות אלו – זו היהודית קיבלה מדינה ב-1948 וזו הערבית קיבלה מדינה כמה שנים לפני כן ממזרח לירדן. לאחר מכן, ב-1948/9 נוספו למדינת היישות הערבית (ירדן) שטחים נרחבים ביהודה ובשומרון. לפיכך, כל הדיבורים על שתי מדינות לשני עמים מומשו כבר בשטח ויש שתי מדינות לשני לאומים. (ירדן+ ללאום הערבי, ומדינת ישראל ללאום היהודי) – והפתרון הוא העברת שטחים ביהודה ובשומרון לידי ירדן.
בסיכום ייאמר כי כל מי שעיניו בראשו (ואינו טיפש או צבוע) יודע כי "פלסטין" הינה פיקציה תעמולתית ותו לא. עובדה שאפילו דוברים ערבים באיזורנו ואף מנהיגים פלסטיניים אמרו זאת ברורות… אבל ברק אובמה כנראה לא שמע… אז עזבו אותו, הוא נחשף יותר ויותר כאוייב… דברו? רק עם הקונגרס – כי הכוח בארה"ב נמצא יותר בקונגרס מאשר אצל הנשיא. הם כבר ירסנו אותו.
(הכותב השתלם בארה"ב במדעים אסטרטגיים ושירת בתפקידים בכירים במערכות הביטחון, הממשל והכלכלה, המכתב הופיע במכתבו של אהוד בן עזר)
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.