מס החשמל בישראל
מאת בועז ארד | 5 במרץ 2010, נכתב עבור הטור "על הכוונת" במקור ראשון.
לפני מספר שבועות התרחש עימות בין שר התשתיות לבין יו"ר רשות החשמל על רקע בקשתו של השר להכניס את ידו לכיסם של אזרחי ישראל באמצעות תעריפי החשמל. הרעיון הלא מקורי של השר היה למנוע את ההוזלה שאמורה היתה לחול על מחירי החשמל ואת הכספים העודפים מעבר לתעריף החשמל להפנות ל"קופה גדולה" שתשמש מטרות ראויות ביותר בעיני השר. הרעיון זכה לתמיכה רבה בין החתולים המקורבים לצלחת שכבר הריחו את התקציבים שיפלו בחלקם.
תעריפי החשמל בישראל ודרכי עדכונם נקבעים על ידי הרשות שמונתה מתוקף חוק החשמל. עקרונות החוק מנחים כי על התעריפים לשקף את העלויות הכרוכות בייצור החשמל וחלוקתו לקבוצות הלקוחות השונות, כמו כן, נקבע בחוק כי על התעריפים למנוע סבסוד צולב בין צרכנים שונים, כך שהמחיר שכל לקוח ישלם ישקף, ככל שניתן, את עלויות הייצור והאספקה עבורו.
העימות הסתיים בכך שהחוק קויים הפעם ואזרחי ישראל יוכלו להינות מהפחתת העלויות שהתרחשה בפועל בעקבות הגדלת רכיב הגז במרכיבי הייצור של החשמל. אולם, יו"ר רשות החשמל, אמנון שפירה, שהעז לשמור על החוק ולהגן על כיסם של אזרחי ישראל מובל לידי התפטרות לקול תרועות השר גלעד ארדן והאירגונים הירוקים שטענו כי יש לייקר את האנרגיה בישראל ולהפחית את השימוש בה בשם האידיאולוגיה הירוקה.
הכניסה לכיסיהם של אזרחי ישראל במהלכים עוקפי חקיקה אינה עוצרת רק בנסיון להוזיל ולהתאים את מחירי החשמל כנדרש בחוק, היא גם עובדת בכיוון ההפוך על ידי ייקור מלאכותי שלהם וסיבסוד צולב של "יצרני החשמל הירוק". כך עולה מבקשה לתביעה יצוגית שהוגשה בשבוע שעבר על ידי צרכן חשמל נתנייתי אשר ביקש להכיר בכך שהמהלך לסבסוד ייצור אנרגיה ירוקה על חשבון צרכני החשמל הינו בלתי חוקי.
לפי כתב התביעה העלות המצטברת לעשר השנים הקרובות של החיובים הכספיים אשר הושתו על אזרחי ישראל באמצעות רשות החשמל הינה 12 מיליארד שקלים. וסכום דומה של 12 מיליארד שקלים נוספים עוד מתוכנן כסבסוד נוסף עבור תחנות הכוח הפרטיות המיועדות לקום למטרות ייצור אנרגיה ירוקה.
שיטת הסבסוד הינה על ידי הפיכת חברת החשמל לקבלן ביצוע עבור גבייה והעברת תשלומים לספקי החשמל ממתקנים סולארים כאשר בפועל משולמת הסובסדיה מכיסם של צרכני החשמל בישראל ולא מתקציב מיועד לכך שאמור היה להיקבע בחוק.
אחד ממגישי העתירה, עו"ד בן חיים סיפר כי רשות החשמל כבר גבתה עשרות מיליוני שקלים ממשתמשי החשמל בישראל וציין כי: "רשות החשמל, שהיא גוף כושל, מנצלת את תמימות הציבור ומסתירה ממנו באמצעות מכבסת מלים את העובדה שהיא עוברת על החוק. התביעה חושפת את פרצופה האמיתי של רשות החשמל ואת התרשלותה בתפקידה להגן על האינטרס של הצרכנים".
עדיין לא ברור מה יעלה בגורל המהלך המשפטי אולם מה שברור הוא שאזרחי ישראל מקבלים באמצעותו הזדמנות להציץ אל מאחורי הקלעים של החזית המזוייפת המוצגת על ידי פעילי הסביבה ומשרדי הממשלה של חלוקת "ארוחות חינם" תוך התעלמות מכך שבסופו של דבר נידרש לשלם את החשבון.
החיים הירוקים והיפים מקודמים על ידי תעמולה מתמדת תוך התעלמות מן המחיר הגבוה אותו אנו נדרשים לשלם עבור התענוג. העיתונות אינה מעלה את הצורך בדיון ציבורי פתוח בסדרי העדיפויות של אזרחי ישראל, שאמורים לשלם את החשבון, ונמנעת בדרך כלל לעסוק בעובדה שהפקת אנרגיה סולארית אינה כלכלית. הדרך להפוך אותה ל"כלכלית" עבור היזמים המעורבים בתחום עוברת דרך מיסוי ושליחת היד השלטונית בדרכים עקלקלות אל כיסו של הציבור אשר מסבסד באופן כבד כל מתקן ירוק.
העיתונות גם נוטה להתעלם מן העיוות המובנה בהצגת הפרוייקטים הירוקים; העלויות תמיד מוצנעות ומושמטות לעומת התועלות המוצגות בצורה מוגזמת. בדרך כלל נעלמות מן התחשיבים הוצאות תחזוקה ותפעול, הוצאות מיוחדות שנגרמות לחברת חשמל כתוצאה מן הפרוייקטים המיוחדים, בלאי הציוד, גנבות פאנלים סולאריים ועלויות ביטוח, זמן פעילות אופטימלי (המוגבל לחלק קטן משעות היממה) ועוד… ראוי שלא נתפלא אם נתעורר לגלות בעוד שנים כי הסבסוד המתוכנן כיום שהאמיר עד כדי 24 מיליארד שקל יגיע לסכומים גבוהים בהרבה.
בנתיים, היחידים המרוויחים מהשיגעון הירוק שאחז בישראל ובמדינות המערב הם המפעלים בסין. אלו נהנים מהזמנות הולכות וגדלות של פאנלים סולריים ושגשוג של תעשיות שנדדו מאותן מדינות שחיסלו את יכולת התחרות שלהן עצמן על ידי מחירי החשמל המופרזים.
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.