פיתרון למשבר הלחם או סוף עריצות הערוץ הראשון
מאת: רותם סלע | פורסם לראשונה בקפיטליסט היומי ב-14 ביולי 2007
שבוע עבר ומשבר הלחם עוד איתנו. תקציר הפרקים הקודמים: בעקבות עלייה של כ30% במחיר הלחם דרשו בעלי המאפיות את העלאת מחירו של הלחם המפוקח. שר הלמ“ס אלי ישי סרב לחתום על הצו המורה להעלות את מחיר הלחם מסיבות חברתיות וגרם להפסקת הייצור של הלחם המפוקח.
בינתיים ירד לאלי האסימון, הוא הבין שהמאפיות לא יכולות להרשות לעצמן להפסיד כסף ומצא זירת קרב חדשה, שולחן הממשלה. עמדתו החדשה של אלי ישי היא כי הוא לא יסכים להעלות את מחיר הלחם, עד שלא יפוצו השכבות החלשות בגובה ההעלאה דרך קצבאות הביטוח הלאומי. גובה ההעלאה הוא לפי נתוני הלמ“ס שלושה שקלים בחודש, המסתכמים בסופו של דבר ב22.5 מלש“ח בשנה. האוצר עומד על רגליו האחוריות, הפארסה בעיצומה.
במהלך השבוע האחרון, ובמיוחד לאור נתוני הלמ“ס המצביעים על חור בגודל של שלושה שקלים לחודש ! בכיסה של כל משפחה. חשבתי כיצד אוכל אני (הקטן) לגבש פיתרון יצירתי לפיתרון המשבר הקשה. אחרי הכל מדובר בשלושה שקלים לחודש, ובארצנו הקטנטונת ומלאת הביזבוז והרגולציה חייבת להמצא דרך לחסוך את השקלים ולהוריד את ישי והמאפיות מהעץ.
חיפשתי את האתונות ומצאתי את המלוכה. ביום חמישי האחרון התפרסמה בוואלה! ידיעה על מצבה העגום של רשות השידור. מסתבר (דה!) כי רשות השידור מצויה בחובות אדירים המונעים ממנה להמשיך להתקיים והיא דורשת העלאה של אגרת הטלוויזיה ב-10% בכדי שתוכל לשמור על עצמה בחיים.
למי מאיתנו שלא יודע מהי רשות השידור ומה היא עושה בטלויזיה, נזכיר כי עד ראשית שנות ה-90 שידר בטלויזיה ערוץ בשם הערוץ הראשון, באיזשהו שלב הפסיקו בערוץ לשדר כערוץ כלל הציבור, וכיום למיטב ידיעתי הם משדרים באופן בלעדי לביתם של סבי וסבתי במושב בית חירות, ואת המשחקים של מכבי.
מסתבר שמכוח ההרגל עוד גובים שם ברשות 510 ש“ח אגרת טלוויזיה מכל משפחה המחזיקה ברשותה מקלט, חשבון קצר מעלה כי ביטול אגרה זו יחסוך כ42.5 ש“ח למשפחה לחודש !!! וכך תתאפשר העלאת מחיר הלחם ועוד ישאר עודף של 39.5 ש“ח לסל מזון משודרג.
למרבה הצער החבר‘ה ברשות השידור לא עשו את ההקשר הזה ולפי הכתבה הם דורשים לא רק העלאה של 10% באגרה, שתהיה כשלעצמה גדולה יותר מהעלאת מחיר הלחם (4.25 ש“ח לחודש) אלה גם חקיקת חוק שיאפשר להם לקבל את הרשימות של כל מנויי הכבלים והלווין בכדי שיוכלו להגיע למנוולים שלא משלמים אגרת טלוויזיה, ואם הדרישה הזאת של הרשות היא לא ביריונות בחסות המדינה אני לא יודע מה כן.
בינתיים יו“ר הרשות משה גביש טוען בראיון ל“טוש“ (TheMarker) שלמרות היותו איש עסקים מצליח הוא הסכים לדחוף את ראשו למיטה החולה בכדי לעזור לחברה הישראלית, כסוג של שירות מילואים. אם מר גביש רואה את עצמו כשליח ציבור אמיתי וחף מאינטרסים, אני קורא לו מעל דפי בלוג זה להסתכל ללא מורא וללא משוא פנים במציאות העגומה ובמקום להשאיר את הפגר הזה בחיים על חשבוננו לירות לו כדור בין העיניים. ויפה שעה אחת קודם.
על הכותב:
רותם סלע, שותף מייסד ב“קפיטליסט היומי“ – סטודנט שנה ג‘ בתוכנית פכ“מ (פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה) באוניברסיטה העברית. בזמנו הפנוי מרצה לכלכלה חופשית במכינות קדם צבאיות, עובד כמנהל פיתוח עסקים בחברת השקעות ליצירת קשר: [email protected]
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.